"אח שלי, אני לא שכחתי אותך. אני אוהב אותך ועושה הכול למען השחרור שלך. זה לא תלוי רק בנו, אבל בקרוב מאוד אתה חוזר הביתה. תהיה חזק בשבילנו, תדע שאנחנו בסדר – רז והבנות בסדר, תחזיק מעמד", מסר קובי בן עמי לאחיו אוהד, שמוחזק בשבי חמאס ברצועת עזה כבר יותר מ-15 חודשים, בתקווה שהמסר יגיע אליו.
הימים האחרונים עוברים על משפחות החטופים בעיקר בטיפוס על הקירות, בלי אוויר לנשימה. "מה שקורה עכשיו זאת התעללות נפשית שלא נגמרת", הסביר בן עמי. "כאילו עד עכשיו היה קל. עכשיו יותר קשה ויותר מורכב. אנחנו במתח, בלחץ, לא יודעים מתי ומה יקרה. אבל אנחנו יודעים שזה 'המאני-טיים', אנחנו חייבים להיות חזקים. אני עובד בבארי, ואני דואג בכל יום לעבור בבית שלו. להיכנס בדלת ולצאת. זה גורם לי להרגיש קרוב אליו. אבל זה גם משגע אותי, אני שניים-שלושה קילומטרים ממנו, ובחוסר אונים מוחלט".
"זה התסכול הכי גדול שיש", הוסיף ניסן קלדרון, אחיו של עופר שבשבי חמאס, "זה לא שאח שלי נתקע עם האוטו ואני נותן לו עצה בטלפון או קופץ לעזור לו להיחלץ מהצרה. יש תחושה של ריקנות. אין עופר להרים אליו טלפון כי הדלת של הארון לא נסגרת, אין עופר שיעזור לילדים שלו להחלים ולהתחיל שיקום, כי עד שהוא יחזור הם אולי פה בגוף, אבל לא בנפש.
"אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות, אף אחד לא יודע להגיד לנו. אפילו את הרשימה שעופר נמצא בה – גילינו מהתקשורת. הכול בגדר שמועות, וזה עצוב. אני, כאזרח, מנהל מאבק למעלה משנה כדי להביא את אח שלי הביתה, אזרח. זה לא אמור להיות כך. בשביל זה יש לנו מדינה".
קלדרון הדגיש: "מדינה ריבונית, חוזקה – כל הדברים שמכרו לנו והתגלו כעבודה בעיניים בשורה התחתונה. אני לא חי במדינה הזאת רק כדי לשלם מיסים, אם ככה אז אני אלך לגור בזימבבואה". ניסן הוא האח הגדול, ורגיל היה לגונן על אחיו כשהיו ילדים. "אנחנו רק שנינו. תמיד ביחד – מטיסים טיסנים, דגים, מטיילים, עושים המון במשותף. גם עם המשפחות. ב-7 באוקטובר קבענו להיפגש במצפה רמון, התחלתי לארגן את הקרוואן לטיול. זה עוד יקרה".
"אנחנו שישה אחים, שלמה הכי גדול ואני הכי קטנה", סיפרה הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור. "לכל אחד מאיתנו היו יום ושעה קבועים לשיחת טלפון, שלי היה ביום שבת בעשר בבוקר. לא היינו מתראים הרבה, אבל כשכן הייתי צוחקת עליו שאני כמו אמא, נורא בא לי לפנק אותו, לקנות לו במיוחד את הגלידת פיסטוק שהוא אוהב.
"אני מרגישה את זה מועצם עכשיו. אי-אפשר להשאיר אותו רק כתמונה ושם, אני מהדהדת את קולו ומדברת אליו כל הזמן. הבנו מהשבות שהם שומעים את זה ואני מקווה שהוא גם שומע ומרגיש את הכוחות שאני שולחת לו. במרץ יש לו יום נישואים, 61 שנה, ויום הולדת 87. אבל אני מרגישה שהוא ילד, מתנדנד עם הנכדים ועושה להם יצירות מגרוטאות".
כמו משפחות חטופים רבות, גם ניסן, קובי והדסה נמצאים בכנסת ובקשר יומיומי עם נבחרי הציבור. "שלמה הוא ניצול שואת הפרהוד", הסבירה אחותו, "אתמול הייתי בכנסת, ביום השואה הבינלאומי. רציתי להזכיר להם ששלמה שרד שואה בילדותו, ועכשיו הוא חווה אותה בבגרותו. ככל שעובר עוד יום המתח הולך וגובר".
הדסה שיתפה גם בקושי סביב ההמתנה מורטת העצבים בימים אלו, ואמרה: "אנחנו בקשר רציף עם הצבא, אבל אין משהו ממשי שאנחנו יכולים להיאחז בו. הרי הרשימות שחמאס העביר הן בלי שמות, הכול מספרים. צריך איכשהו לאמת את הדברים האלה. הדבר היחיד שאני יודעת זה שחמישה מחבלי נוחבה פרצו אליו הביתה, חטפו אותו אזוק ומוכה לעזה, והם אחראים להחזיר לנו אותו – חי ונושם. אנחנו מצפים לבואו".
באופן אבסורדי אחת הזירות שבהן משפחות החטופים נאלצו להילחם הכי קשה הייתה דווקא הכנסת. "להגיע לבית הנבחרים, ולשמוע ולעבור את מה שאנחנו עוברים – זה בלתי נסבל", שיתף קלדרון. "לא נותנים למשפחות להיכנס לכנסת, אומרים לנו 'הכלנו אתכם שנה, עכשיו די'. לשמוע את בן גביר מתגאה בכך שסיכל עסקאות במשך שנה – מבחינתי הוא רוצח".
קלדרון הוסיף כי "יכולנו לחתום על העסקה הזאת במאי, להציל 30 אנשים. אנחנו נסענו לפגישות בקטאר, עם המתווכות, הלכנו תרתי משמע עד סוף העולם בשביל לקבל עזרה בסוף ממדינת טרור כביכול? הסבים של עופר ושלי עלו ארצה אחרי שברחו מסלוניקי, הם הקימו את המדינה הזאת".
קלדרון הדגיש שעל אף שאחיו כלול בשלב א' של העסקה, כולם צריכים לחזור הביתה. "מדינת ישראל צריכה להבין שצריך להביא לפה את כל החטופים, עד האחרון שבהם", ציין. "את המתים צריך לקבור באדמת ישראל, לתת להורים שלהם נחת רוח עם המחיר היקר שהם שילמו. שתהיה להם נקודה להתייחד עם היקרים שלהם. אסור לעצור. אם יישארו שם אנשים, מדינת ישראל לא תהיה מדינת ישראל, היא כבר לא. היא מדממת".
בן עמי הצטרף לדבריו של קלדרון, והדגיש את האחריות שנבחרי הציבור צריכים לקחת על עצמם. "אף אחד מהם לא עבר מה שאנחנו עברנו. אף אחד מהם לא דרך על גופות, ישב בממ"ד 15 שעות וירו עליו, נרצחו לו חברים מול העיניים, יש לו בן משפחה חטוף", הסביר. "למעשה, החיים שלהם לא עברו שינוי מ-7 באוקטובר. אין להם זכות לתת עצות אחיתופל. הם צריכים לשבת בשקט ולשתוק, להזדהות איתנו ובטח שלא לצאת נגד העסקה. היא חייבת להימשך עד החטוף האחרון".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.01.25
