לפי תוכניתו של הנשיא האמריקני טראמפ, עם סיום הלחימה ומיטוט כוחו הצבאי של חמאס תועבר רצועת עזה לשליטה אזרחית של ארה"ב, שתנהל את משימת השיקום האדירה שלה. כדי שהשיקום, שעלותו נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים, יצליח, וכדי להבטיח עתיד טוב יותר לתושבי הרצועה, יעודד השלטון האמריקני בכל דרך אפשרית את הגירתם מהרצועה של העזתים. התוכנית נתקלה ברחבי העולם – ובמיוחד העולם המוסלמי – בהתנגדות גורפת, ולמרות זאת טראמפ עדיין אוחז בה – אך ספק אם יצליח להתמיד בכך. אחד ההיבטים המקוממים שלה: הכוונה להפוך את רצועת האדמה שבה קבורים – לרוב בלי קברים – רבבות עזתים שנהרגו במהלך המלחמה, לרצועת בתי קזינו. הרעיון פסול מוסרית ומדינית. לא כן עצם הכוונה להציע לעזתים המוכים מקום חלופי תחת השמש.
הכותרת
"לא זוכר מחזה כזה בכל הקריירה": הרגעים הבלתי נתפסים בוושינגטון
23:06
האם יש מהלך שבאמצעותו יוכל טראמפ לשנות את התגובה השלילית המוחלטת לתוכניתו ואף לקדם את מימושה? יש. כדי להוכיח את רצינות כוונותיו, לשנות את השיח של "טרנספר" ו"עקירה" ולהשתיק את הביקורת הגואה – או לפחות להנמיך את להבותיה – צריך טראמפ לחתום על צו נשיאותי המעניק לפלסטינים ברצועת עזה חצי מיליון אשרות הגירה לארה"ב. עליו להודיע בהצהרה מחייבת שאמריקה הגדולה מוכנה לפתוח את שעריה ל-500 אלף פלסטינים מרצועת עזה, ודורשת ממדינות עשירות נוספות – קנדה, ניו-זילנד, ספרד, נורווגיה, איחוד האמירויות ועוד – ללכת בעקבותיה, 200 אלף אשרות הגירה לכל מדינה. האשרות יחולקו בהגרלה, ללא אפליה.
לצו נשיאותי כזה היגיון רב. קודם כל, הוא עונה על העיקרון האתי של "נאה דורש נאה מקיים". אין כדוגמה אישית – במקרה זה דוגמה לאומית – לשם התנעת תהליכים היסטוריים שנויים במחלוקת. פתיחת שערי ארה"ב לחצי מיליון פלסטינים מעזה תשמש תקדים, מכניזם ותמרור למימוש תוכנית טראמפ כולה – כי למה שנשיא ארה"ב יתחנן בפני מדינות עניות שיקלטו את הפלסטינים דרי האוהלים הארעיים ברצועת עזה, אם עוצמתה ועושרה של ארצו מאפשרים לה לקלוט בקלות לפחות שליש מהם? רק אשתקד היגרו לארה"ב 3.5 מיליון אזרחים ממדינות שכנות, רובם ללא אשרות כניסה, קל וחומר לא אשרות הגירה. זאת ועוד, אם עזתים ימצאו את ביתם החדש ברחבי אמריקה, ובמקביל אמריקה תשלוט לפרק זמן ארוך בעזה, הם יוכלו לשוב אליה כאמריקנים ממוצא עזתי, להשתלב בשיקומה ולהיות עמוד שדרה של הרצועה "היפהפייה החדשה", כדברי טראמפ.
אף מנהיג מדיני רציני לא יעז לקרוא לפלסטינים לסרב לאפשרות של עתיד טוב יותר עבורם, ועבור ילדיהם ונכדיהם, לטובת חיים של מגורים באוהלים מתפוררים וקיבוץ נדבות מארגוני סיוע
קל לנחש מה יקרה בעקבות הצהרת קליטה כזו מצד טראמפ: השיח ישתנה. לא עוד "עקירה מהמולדת הפלסטינית" – אף שרצועת עזה אינה נתפסת על-ידי הפלסטינים הפליטים מדור ראשון, שני ואפילו שלישי כארץ מולדת, אלא כמחנה מעבר זמני – אלא הגירה נחשקת לאמריקה, הארץ הנכספת. לכנות מעבר של משפחה פלסטינית מאוהל בעיי החורבות בצפון הרצועה לשכונת מגורים חדשה באריזונה בשם"טרנספר" – זה יהיה אבסורד. אף מנהיג מדיני רציני לא יעז לקרוא לפלסטינים לסרב לאפשרות של עתיד טוב יותר עבורם, ועבור ילדיהם ונכדיהם, לטובת חיים של מגורים באוהלים מתפוררים וקיבוץ נדבות מארגוני סיוע.
עד כאן האופציה האמריקנית לפליטי עזה. הסיכוי למימושה בממשל טראמפ, שחרת על דגלו את נעילת אמריקה בפני מהגרים, קרוב מאוד לאפס – אך בלעדיה מתאפס גם הסיכוי למימוש מרכיבים אחרים מהתוכנית לשיקום ופיתוח של רצועת עזה, והצביעות שלה זועקת לשמיים.
תוכנית מעשית אחרת כלל לא הפרק - אין בנמצא גוף בינלאומי או ערבי המוכן ליטול על עצמו את מעמסת השליטה בעזה ואת ניהול שיקומה. החור השחור ששמו רצועת עזה רק יעמיק וישחיר עוד יותר.
