כבר עתה ברור שהשופט יצחק עמית שיושבע היום כנשיא בית המשפט העליון יהיה במקרה הטוב נשיא "לגלי אך לא לגיטימי". הביטוי המסוכן הזה – שמככב בקבוצות המשפטנים ביתר שאת מאז דחה בג"ץ בראשית השבוע את העתירות שביקשו לעכב את המינוי עד לסיום בדיקת החשדות כלפי השופט – מדויק למרבה הצער.
טבע אותו דווקא אחד מתומכי העליון הבולטים - נשיא אוניברסיטת תל אביב, הפרופסור למשפטים אריאל פורת. אומנם הוא התכוון לבנימין נתניהו שממשלתו "לגלית אבל לא לגיטימית מבחינה ציבורית ומוסרית", אך לא צריך להיות נשיא אוניברסיטה כדי לדעת שמרגע שנקבע היתר לא לכבד את סמלי השלטון ואת הממלכתיות, הוא ינוצל גם על-ידי הצד שמנגד. במיוחד כשבתרבותנו הביטוי "לגלי" (להבדיל מסתם "חוקי") מחובר תודעתית למנדט הבריטי שפעולות היישוב העברי נגדו כונו "בלתי לגליות" וכבר היו הרי מוחים שהפליגו בדמיונותיהם והשוו בין עוז רוחם של סבותיהם ואבותיהם שנלחמו בטורקים ובבריטים, לבין גבורתם שלהם עצמם שנאבקים בממשלת נתניהו.
פורת טען שמה שגורם לאי-לגיטימיות הממשלה הוא "מידע חדש ודרמטי" שהציבור לא ידע כשבחר בה לפני 7 באוקטובר. הוא צדק (גם לדעתי הממשלה הנוכחית חייבת להתפזר שעה שהמלחמה הסתיימה למעשה), אך מה לגבי המידע החדש והדרמטי שנחשף לגבי השופט עמית? העובדה שלכולם ברורה המוטיבציה של מפיץ החשדות לא משנה. האם לא היה ראוי לבדוק אותו באמת ולא בצורה מזורזת על-ידי עמיתים וכפיפים?
לא רק מתנגדי העליון האוטומטיים סבורים כך. גם רבים ממתנגדי הממשלה מתקשים להבין את דחיפות המינוי לפני בדיקת החשדות בצורה אמיתית (פרקטית אכן אין בו שום צורך כשקיים ממלא מקום). אפילו שלושת שופטי העליון (שדחו כאמור את העתירות לעיכוב המינוי) נאלצו להודות ש"הדעה שלפיה הוועדה צריכה הייתה לעצור את דיוניה כדי לבחון, ולו מטעמי זהירות, שמא יש מידע נוסף כלשהו אשר יכול להועיל לה בהחלטתה, אינה בגדר דעה בלתי אפשרית" וכי "אילו החליטה הוועדה... להשהות את החלטתה כדי לנסות להגיע למידע נוסף, לא ניתן היה להאשימה בחוסר סבירות".
השופטים גם הודו שהפרשה הסבה נזק לאמון הציבור עד כדי שסברו "לחרוג מכלל הסודיות ולחשוף בפני הציבור את דיוני הוועדה", אבל החליטו לבסוף לא לעשות כן
השופטים גם הודו שהפרשה הסבה נזק לאמון הציבור עד כדי שסברו "לחרוג מכלל הסודיות ולחשוף בפני הציבור את דיוני הוועדה", אבל החליטו לבסוף לא לעשות כן ובמקום זאת הזמינו את "הציבור הכללי לעיין בכל אלה ללא מתווכי מידע כדי לגבש עמדה מושכלת בנוגע להחלטת המינוי". המלצה מוזרה למדי שבאה ממי שאמורים לבדוק זאת עבור הציבור, וגם לא באמת ישימה מאחר שפרסום פרוטוקולי הישיבה עדיין מעוכב למרות שהטכנולוגיה היום מאפשרת להוציאם מוגהים בזמן קצרצר.
המשמעות הפרקטית של הדברים כוללת את המשך הרפרטואר הפרוע שכבר החל סביב השופט עמית: ממחאות מול ביתו הפרטי ובאירועים שבהם ישתתף, ועד לציבורים גדולים שיסרבו לקום לכבודו כסמל שלטון לכשייכנס לאולם. גם כאן אין טיפת מקוריות. מי שהלבין התנהגות אלימה נגד חברי הממשלה והכנסת והטיף לא ללחוץ יד לראש ממשלה בטקס ממלכתי כי "אסור לתת להם לגיטימציה אפילו לשנייה אחת", הוא שכבש את הדרך עבור מחריבי הממלכתיות הנוכחיים שלדידם השופט עמית הוא "לא נשיא העליון שלי", או בתרגום לשפה המשפטית המומצאת הנוכחית: נשיא לגלי אך לא לגיטימי.
מי שהלבין התנהגות אלימה נגד חברי הממשלה והכנסת והטיף לא ללחוץ יד לראש הממשלה בטקס ממלכתי, הוא שכבש את הדרך עבור מחריבי הממלכתיות שלדידם השופט עמית הוא "לא נשיא העליון שלי"
פורסם לראשונה: 00:00, 13.02.25
