שלושה חטופים שוחררו אתמול. המשבר הסתיים. אבל טראמפ לוחץ על ישראל לפתוח את שערי הגיהינום על עזה, בעיקר כדי לסלול את הדרך למימוש הטרנספר. זה החזון שלו. התגובות בעולם לא משפיעות עליו. הוא מתעקש. נדמה שלמעט מיקרונזיה, שעדיין לא פרסמה את עמדתה, כמעט כל שאר מדינות העולם כבר פרסמו הודעות גינוי. קונצנזוס חובק עולם שכזה עוד לא היה. הסיכוי להגשמת הרעיון שואף לאפס. אבל נדמה שלפני שמגנים את טראמפ, צריך לגנות את מדינות המערב. כן, גם את ארה"ב. משום שעשרות שנים המדינות הללו מממנות את אידיאולוגיית הטרור של הפלסטינים. עשרות שנים הן מממנות את אונר"א. עשרות שנים הן מממנות עמותות פלסטיניות שמטפחות את חיסול ישראל באמצעות "זכות השיבה", למרות שמי שמעלה על דל שפתיו "זכות" מעין זו בעקבות הטרנספרים שבוצעו לעשרות מיליונים באירופה – נחשב למחרחר מדון ולפשיסט מסוכן. עשרות שנים שהגישה המערבית לפלסטינים היא של פייסנות מהזן המסוכן ביותר שרק מטפח את ההקצנה והסרבנות.
אז עכשיו הן באות בטענות לטראמפ?
הרי רעיון הטרנספר הוא פועל יוצא של המבוי הסתום שאליו הגיע הסכסוך. אין כרגע פתרון. הפלסטינים סירבו לכל הצעה שלא כללה את חיסול ישראל, כלומר "זכות השיבה". הפתרון של "שתי מדינות לשני עמים" לא רלוונטי כל עוד ברור, בסבירות גבוהה, שמדינה פלסטינית תהפוך לשלוחה איראנית או לשלוחה קטארית של האחים המוסלמים. והתהליך הזה, שבו הסיכוי לפתרון הלך והתפוגג, הוא פועל יוצא גם, ובעיקר, של המימון המערבי לסרבנות הפלסטינית.
גרמניה, למשל, לא נחשבת למדינה עוינת. להפך. זו מדינה ידידותית, שאימצה את הגדרת העבודה של האנטישמיות. זו מדינה שנמצאת במקום השני, לאחר ארה"ב, בייבוא ביטחוני לישראל. אבל אותה גרמניה, במשך שנים, מימנה עמותה ישראלית אנטי-ציונית, שמטפחת את "זכות השיבה". צריך להודות שבין רעיון העוועים של "זכות השיבה" לבין הטרנספר של טראמפ – האחרון הרבה יותר מוסרי. ואם היום, בגרמניה ובמדינות נוספות, יש קרוב ל-50 אחוז שמאמינים שישראל עושה לפלסטינים מה שהנאצים עשו ליהודים – אז העמדה הזאת היא פועל יוצא גם של המימון האדיר לעמותות שמטפחות את עלילת הדם הזו. אנשי עמותת NGO Monitor התריעו שוב ושוב. הם הציגו ממצאים בפרלמנטים באירופה. ושום דבר לא קרה. נציגי עמותת IMPACT-SE, המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית, שעוסקים בחקר הטקסטים של ספרי הלימוד במזרח התיכון, הציגו גם לפרלמנטים וגם לאיחוד האירופי את ההסתה בספרי הלימוד של הפלסטינים, שהאירופים מממנים. פה ושם היו החלטות על הקפאת המימון עד לשינוי. ההקפאה החזיקה מעמד, במקרה הטוב, חודשים בודדים. כך גם המימון לאונר"א. היה ברור וגלוי וידוע שהחינוך שם הוא לא פיוס ושלום. והם המשיכו לממן.
טרנספר לא יתחולל כתוצאה מהרעיון של טראמפ. אבל אם התוצאה תהיה זעזוע, או חשבון נפש, או חיפוש אחרי פתרון קצת יותר מעשי – אז אולי, מי יודע, תתחולל תפנית
טרנספר לא יתחולל כתוצאה מהרעיון של טראמפ. אבל אם התוצאה תהיה זעזוע, או חשבון נפש, או חיפוש אחרי פתרון קצת יותר מעשי – אז אולי, מי יודע, תתחולל תפנית. זו גם הזדמנות למשרד החוץ הישראלי להיכנס לפעולה. כן, צריך לבוא בטענות למי שמתעקש לטפח ולממן את תעשיית השנאה לישראל. אפשר לחולל שינוי. הוא התחולל דווקא בחלק ממדינות ערב. יש מִתאם ישיר בין השינוי בספרי הלימוד בחלק ממדינות ערב לבין הנכונות לפיוס עם ישראל. איחוד האמירויות בראש הרשימה. גם במרוקו ובסעודיה יש שינוי בספרי הלימוד. אבל לא אצל הפלסטינים.
רוצים שינוי? רוצים שלום? רוצים שתי מדינות לשני עמים? מזדעזעים מרעיון הטרנספר? בבקשה. תתחילו בחינוך. אין דולר אחד לרשות הפלסטינית כל זמן שנמשך החינוך לשנאה. אין דולר אחד לעמותות שתומכות ב-BDS. זה לא יקרה מהיום למחר. אבל אחרי עשרות שנים של סכסוך, מי שרוצה שלום צריך להתחיל לחנך לאווירה של שלום. זה לא ברור אם נשיא ארה"ב תומך בחזון השלום שהוא עצמו הציג בדיוק לפני חמש שנים. אבל דווקא שם יש סעיפים ראויים לאימוץ בעניין המאבק בהסתה. אנחנו זקוקים לשלום ולפיוס. הוא יכול להגיע. ובתנאי שמדינות המערב עצמן ישנו כיוון.
