כמו ביום הראשון, כך ביום ה-500 לפרוץ המלחמה, בממשלה משוכנעים שהדרך לקנות את חוסנם, אמונם ותקוותם של תושבי הצפון העקורים היא כסף. במשך כמעט שנה וחצי לא השכילה המדינה להקים מערך הסברה לתושבים, שבו יוכלו לקבל מגורם רשמי מידע שיספק מעט בהירות בטלטלת חייהם.
בסוף השבוע שעבר, לראשונה מאז הורתה הממשלה ליותר מ-60 אלף תושבים לברוח במהירות מבתיהם מפני כוחות רדואן שאיימו לפלוש לגליל, סוף-סוף תוצר ראשון של הסברה יצא אל המפונים. בפרסום רשמי של המדינה, שלא באמצעות הודעות לעיתונות, הם התבשרו על הכוונה להחזירם הביתה ועל הכספים שיינתנו להם כדי לנסות ולקנות את הסכמתם ושתיקתם.
"דף הנחיתה" שפרסמו אנשי מנהלת פרויקטור הצפון, שמאז סוף דצמבר לא עומד אף אחד בראשה, מספר על משאבים רבים בשיקום והכנת הצפון לחזרתם הביתה, מבלי לפרט דבר, מלבד כמובן הניסיון לדבר אל לב התושבים באמצעות כסף. המענקים נועדו לתמרץ את השיבה הביתה מתישהו בין מרץ ליולי. אבל אפילו הפרסום הזה היה רצוף טעויות. המנהלת מעדכנת כי המפונים צפויים לקבל את מענקי השיבה וההתחדשות במהלך מרץ, אך במשרד האוצר ובביטוח הלאומי עוד לא יודעים מתי יועברו הכספים, אולי אפילו רק במאי. ב"הערות חשובות" מבהירים כי מתווה המענקים ומועדי התשלום "הינם בהינתן שמועד סיום המניעה הביטחונית הינו סוף פברואר 2025". אבל כבר לפני שבוע הודיע הצבא רשמית וסופית כי התושבים יחזרו בסוף פברואר.
בתחילת המלחמה היו שהאמינו כי מהשבר הגדול תצמח הזדמנות חד-פעמית לתיקון. אבל התושבים ישובו לשבר עמוק עוד יותר. כזה שלשקם אותו יידרשו שנים ארוכות. המחיר יהיה בלתי נסבל, אבל אל תדאגו – בלשכות השרים בירושלים ובמשרדי הרשויות השונות לא ירגישו בו. כמו תמיד
למעשה את כל המידע מקבלים המפונים, לצד אלו שנשכחו ביישובים על הגבול, מכלי התקשורת. לעיתים נדירות גם מראשי היישובים. בשונה ממפוני הדרום, שהחלו לחזור כבר לאחר כחצי שנה, מפוני הצפון צפויים להשלים קרוב לשנתיים מחוץ לבתיהם.
שרי הממשלה והעומד בראשה לא ראו צורך לספק לתושבים ודאות מינימלית. הכריחו אותם ליצור ודאות בעצמם ולעבור לדירות זמניות במציאות שכבר מזמן היא לא ארעית. גם השיבה הביתה נעשית בחוסר חמלה. אלפי עקורים לא יודעים עדיין מתי עליהם לחזור, האם יוכלו להישאר בדירות ששכרו או במלונות המפונים, כמה כסף יקבלו, אם יקבלו ומתי. נתניהו מזמן כבר לא מדבר אליהם ועליהם.
יאיר קראוסגרוע מכך: מתייחסים לאלפים מהמפונים כגנבים ורמאים. עצרו באחת את המענקים שקיבלו עד כה מבלי לספק הסבר. בעקבות התערבות "ידיעות אחרונות" התחייבו במשרד האוצר לתקן את הטעות, אך מאז חלפו כמעט שבועיים ויותר מ-3,000 עקורים לא קיבלו את המגיע להם. באוצר זורקים את האחריות לרשות האוכלוסין, שזורקת אותה בחזרה על האוצר. משרדי הממשלה איבדו עניין בנודניקים מהצפון, שגם לפני המלחמה לאף אחד לא היה אכפת מהם ועניין להשקיע בהם.
בתחילת המלחמה היו שהאמינו כי מהשבר הגדול תצמח הזדמנות חד-פעמית לתיקון. אבל התושבים ישובו לשבר עמוק עוד יותר. כזה שלשקם אותו יידרשו שנים ארוכות. המחיר יהיה בלתי נסבל, אבל אל תדאגו – בלשכות השרים בירושלים ובמשרדי הרשויות השונות לא ירגישו בו. כמו תמיד.
