לאכזבתם של חסידי וחסידות חידוש המלחמה, חלפה השעה 12 בצהריים של יום שבת (בירושלים ובוושינגטון) וישראל המשיכה בהפסקת האש, למרות ההתגרויות המטורללות של נשיא ארה"ב והלחץ בימין הישראלי. אלא שסכנת הקריסה טרם חלפה: חמאס הוא ארגון אכזרי ומתועב, ראש הממשלה עדיין לא מצא אינטרס פוליטי לקיים את שלב ב' ומי יודע מה ייצא מהפה של טראמפ עד יום שבת.
שבוע האבו-עלי שעבר על ישראל היה חיוני להבנת האיוולת של המשך המלחמה והשינוי הדרמטי שצפוי במטרותיה. מי שתמצת את הלך הרוח היה דווקא שר הביטחון העציצי של ישראל, אדם שמעטים מייחסים לו חשיבות - ובנימין נתניהו הוא בטח לא אחד מהם - והוא כולו טרוד בהצגת התיאטרון הפתטית והחלולה של "הנחיתי" ו"הוריתי". והנה, בשבוע שעבר שוב נופף ישראל כ"ץ באיום והכריז כי "מלחמת עזה החדשה תהיה שונה בעוצמתה מזו שלפני הפסקת האש - ולא תסתיים ללא הכרעת חמאס ושחרור כל החטופים, ותאפשר גם את מימוש חזונו של נשיא ארה"ב ביחס לעזה".
לא רצוי לשים בצד את הצהרות הרהב הריקות שמהן ניתן להניח כאילו ב-500 הימים האחרונים עזה קיבלה איזו גרסה עדינה וסובלנית של ישראל, שלא שאפה להכריע את חמאס ולשחרר את כל החטופים. ולא צריך לזרום גם עם העלבון התורן לאינטליגנציה, כאילו ש"הכרעת חמאס ושחרור כל החטופים" הם לא מטרות סותרות זה חודשים ארוכים, שעלו בחייהם של חטופים וחטופות, כפי שהעיד קודמו של כ"ץ בתפקיד וגם בכירים בצוות המו"מ.
מה שמדהים כאן הוא האגביות שבה כ"ץ הוסיף מטרה חדשה למלחמה: לאפשר את "מימוש חזונו של נשיא ארה"ב ביחס לעזה". ובשפה פחות מכובסת: תוכנית הטרנספר, המנוגדת לחוק הבינלאומי ולמוסר האנושי
ובכל זאת, מה שמדהים כאן הוא האגביות שבה כ"ץ הוסיף מטרה חדשה למלחמה: לאפשר את "מימוש חזונו של נשיא ארה"ב ביחס לעזה". ובשפה פחות מכובסת: תוכנית הטרנספר, המנוגדת לחוק הבינלאומי ולמוסר האנושי, שנשלפה ממוחו הקודח של אדם שמסוגל לעכל את הקונספט של מורכבות כשם שגופו יכול לעכל ברזל מלובן. האמירה הזו חייבת לעמוד לנגד עיני הלוחמים והלוחמות כשיישלחו להסתער בפעם הרביעית או החמישית (מי סופר) על ג'באליה וחאן-יונס: מתברר שהם יהיו שם לא רק כדי להכריע ארגון טרור רצחני ונפשע וגם להציל את האחים שלהם (למרות שמלכתחילה לא ניתן גם וגם), אלא להכשיר את הקרקע לביצוע מעשים המהווים פשע מלחמה. בקטנה.
לזכותו של כ"ץ יש לומר שהוא לא מדבר במנותק מהסנטימנט הרווח בממשלה ובקואליציה: בהודעת "גורם מדיני" מלפני שבוע נאמר שהקבינט מתייצב מאחורי "החזון המהפכני של טראמפ לעתיד עזה" (אך הוא לא הצביע על כך). השרה גילה גמליאל, חברת הקבינט, מתגאה בראיונות בתוכנית ל"הגירה מרצון" שהוגשה בתחילת המלחמה (במסגרת המשרד המומצא שממנו היגרה עם רצון ובלעדיו). אז, אף גורם רשמי לא רצה לשמוע על כך. בשגרירות בוושינגטון התנערו ממנה. זה לקח 500 ימים ובחירות דרמטיות בארה"ב כדי להפוך את המוקצה ליח"צ (ותודה גם למרכז הפוליטי המנוון).
עינב שיףבכך, למעשה, מגולגלת שוב האחריות לפתחם של גיבורי המלחמה האמיתיים, גברים ונשים שעזבו הכל והקריבו גוף ונפש כי הרגישו את האדמה רועדת ושמעו את קול אחיהם ואחיותיהם זועק אליהם מהמנהרות. אם תגיע הקריאה, עליהם לקחת בחשבון: ישראל הרשמית, ולא משנה של מי היה הרעיון, רוצה וצריכה אתכם לא רק כדי להסיר את האיום של עזה אלא גם כדי לבצע טרנספר. אל תגידו שלא ידעתם.
