יותר משנה וארבעה חודשים אחרי שגיא גלבוע דלאל ואביתר דוד נחטפו ממסיבת הנובה, אחיהם הגדולים, גל גלבוע ועילי דוד, קשרו נפשם זה בזה. עילי נוסע ברחבי הארץ, מדבר על אביתר ופוגש קהלים שלא מגיעים לכיכר החטופים. הוא מספר על רגעי החטיפה ועל רון צרפתי ועידן הרמתי, החברים הטובים של השניים שנרצחו ביום המתקפה. גל מתמקד בזירה הבינלאומית. "יש דברים שעילי מסוגל לעשות ואני לא, וגם ההפך", הסביר. "כל אחד עושה את מה שהוא יכול מהצד שלו".
עילי דוד, אחיו של אביתר בריאיון לאולפן ynet
( צילום: ליאור שרון)
בימים אלה השניים נמצאים בארצות הברית, נפגשים עם בכירים בממשל האמריקני ומנסים להשפיע על המשך מימוש שלבי העסקה: "הבנו ששם אנחנו צריכים לרכז את המשאבים והכוחות שלנו", אמרו.
"הסיפור של גיא ואביתר הוא אחד. הם החברים הכי טובים מגיל שנה וחצי, הם נסעו למסיבה יחד, התחבאו יחד ונחטפו יחד", סיפר גל על הקשר המיוחד שנרקם בינו לבין עילי מאז 7 באוקטובר 2023. "מה שמחבר בינינו הוא מטרה משותפת, והיא חזקה מהכול", אמרו שניהם. "אנחנו תאומי גורל שנלחמים על החיים של האחים הקטנים שלנו".
"מכל המשפחות ומכל המעורבים אנחנו הכי קשורים", אמר גל. "לפעמים אנחנו מדברים על מצב שבו אחד מהם יחזור לפני השני. אפילו אם נדע שהשני חוזר בפעימה אחרי זה, יהיה קשה ומטורף. אנחנו לא רוצים חצאי שמחות, אנחנו רוצים לשמוח באמת, לדעת ששניהם פה והכול מאחורינו ואפשר להתחיל לרפא אותם ולחיות".
"קשה לתפקד"
גל היה במסיבת הנובה בבוקר ה-7 באוקטובר, והצליח להימלט. היום הוא מגיע לרעים מדי פעם, מדריך, מסביר ומשתתף בפעילויות, אבל משתדל לחזור לשם רק כשהוא מרגיש שזה "סופר חשוב".
מעדויות שהצטברו, מתחוור סיפור הבריחה והחטיפה של החברים הטובים. גיא ואביתר הצליחו לחזור לרכב באזור המסיבה בזמן שכבר התנהלה היתקלות בין שוטרים למחבלים, והם נקלעו למרכז האש. "הם הגיעו עד לשטחים הפתוחים שאחרי כביש 232, ושם נאלצו לנטוש את הרכב תחת מטח יריות מטנדרים של מחבלים. בשטח הזה, שבו אנשים רצו וקפאו ונפלו, הם הצליחו לעזור לאנשים לקום ולברוח עד שירו לכיוון שלהם", שיחזר גל.
גיא ואביתר מצאו מחבוא בשיח על הכביש הראשי. "לפי שוטרים שחקרו את המקרה, בשיח הסתתרו שבעה אנשים וכולם נחטפו", ציין עילי. הם התחבאו בנקודת המסתור במשך יותר משעה. "הם שמעו וראו הכול, המוני מחבלים, צרחות, יריות, פיצוצים", תיארו האחים הבכורים.
סביב השעה 9:30 בבוקר גילה אותם מחבל. הם נכבלו, עיניהם כוסו, והועלו על טנדר שהוביל אותם לעזה דרך בארי. בשעה 11:00 כבר הופץ סרטון שלהם מתוך הרצועה.
עסקת השחרור החדשה נגעה בנימי נשמתם. "אני מגיע ממקום שמנסה להיות תמיד כמה שיותר ריאלי", טען גל. "עם כל הכאב שבדבר, היה לי ברור שגיא ואביתר כנראה לא ייכנסו לרשימה ההומניטרית, משום שהם שני גברים צעירים ומסתכלים עליהם בתור נכס מאוד שווה".
צפייה בשחרור החטופים בעסקה הנוכחית מעוררת בהם רגשות מעורבים. "יש ימים שבהם קשה לי מאוד, קשה לתפקד", הודה גל. "מצד אחד כל כך שמחתי, מצד שני גם מאוד כעסתי. אני מסתכל עליהם מתאחדים, וכל כך אוהב אותם וכל כך שונא באותו רגע. איזה כיף להם, מה לא הייתי עושה בשביל להיות שם גם. אז אני יכול גם לשמוח וגם למות מבפנים".
עילי סיפר שבדרך כלל הוא צופה בשחרורים רק כמה שעות אחרי. "מתעדכן לפי מה שקופץ באינסטגרם", שיתף. "זה מרגש, אבל אני מרגיש שאי-אפשר באמת לשמוח. זאת שמחה שבורה".
"משימת חיינו"
יותר מ-70 שבועות של מאבק לימדו את גל ועילי הרבה על התמודדות. השותפות ביניהם, שהפכה לקשר מיוחד במינו, מסייעת להם להמשיך במאבק החשוב. "המטרה של שנינו יותר חזקה מכל דבר אחר. השאיפה שיש לנו ומה שאנחנו מנסים להגיע אליו, זה משהו שאף אחד לא יכול להבין", אמרו.
"למדנו להבין מאיפה אנחנו יכולים לשאוב כוחות, ומה שואב כוחות מאיתנו", אמר עילי. "למדנו שגם בנקודות הכי קשות ואפלות, יש כוחות ויש תקווה. הקרובים אלינו ביותר נמצאים בסכנת חיים. משם הכוח שלנו לעשות. זאת משימת חיינו".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.02.25
