אחת מהשאלות והביקורות הקשות המוטחות במחוללי המהפכה המשטרית, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן, היא מה עם השירות לציבור. הרי עם סבירות, התגברות ושינוי בחירת השופטים לא מחסלים את הסחבת.
כך, למשל, בשל אי-הסכמות על בחירת שופטים לעליון, הוא פועל בהרכב של 12 מתוך 15 שופטים ובספטמבר, עם פרישת השופט יוסף אלרון לגמלאות, הוא יעמוד על 11. זאת בזמן שרובם המכריע של התיקים הנדונים בעליון אינו הבג"צים הנפיצים, אלא עוסקים בסכסוכים אזרחיים וערעורים פליליים. מאידך, לוין, היודע שהשירות הממשלתי לציבור הוא בנפשו של הציבור, השלים לאחרונה בחירת כ-200 שופטי שלום ומחוזי – למעשה רבע ממצבת השופטים.
1 צפייה בגלריה
מימין: חפץ. הסנטימנט של הבייס סער. הגשמת חלום אוריך. חמש שנים וחצי
(צילומים: יואב דודקביץ)
השר מנסה עתה לעשות סדר גם בעינויי הדין בכל הקשור למשך חקירות המשטרה, משך הזמן עד הגשת כתבי אישום וסגירת תיקים המונחים על מדפי הפרקליטות. לשם דוגמה: רק לפני שבוע הוגשו כתבי אישום נגד יועציו של נתניהו, עופר גולן, יונתן אוריך וישראל איינהורן, החשודים בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר. ההחלטה להגיש את כתבי האישום, בתיק פשוט ולא מורכב משפטית, נמשכה חמש שנים וחצי (!). וזה עוד לפני שהחלו ההליכים בבית המשפט, מה שיכול לקחת עוד כשנתיים.
"איזה מין חיים יכול לנהל נאשם שנאלץ להמתין חמש שנים עד לפסק דינו"
לפי מחקר של "מרכז מינרבה לזכויות האדם" מלפני שנה, ההליכים בבתי המשפט בישראל ארוכים בכ-20 אחוז מהממוצע במדינות ה-OECD. הנתונים מתייחסים למשך הזמן שבין הגשת התביעה לבית המשפט ועד סיום ההליך. בנוסף מציין המחקר כי אלפי חקירות פליליות של המשטרה נמשכות יותר מארבע שנים.
"במקרים רבים משך הליכי המשפט בישראל פוגע בזכות להליך הוגן", נכתב בדוח. "נאשם או מתדיין שהליכי משפטו נמשכים יותר מארבע שנים סובל מעינוי דין קיצוני. התמשכות ההליכים מטילה מעמסה נפשית עצומה על הפרט שבא לשערי בית המשפט, לא מאפשרת לו לתכנן את עתידו, ואף עשויה לפגוע בהגנתו המשפטית.
"איזה מין חיים יכול לנהל נאשם שנאלץ להמתין חמש שנים עד לפסק דינו, שבמהלכן חרבו של המשפט הפלילי מונפת מעל צווארו? איזה מין צדק יושג עבור אדם שתובע את זכותו האזרחית, כשפתרון הסכסוך מגיע חצי עשור לאחר המקרה? המצב הנוכחי של התמשכות ההליכים המשפטיים בעניינם של אלפים מהווה פגיעה אנושה בזכותם לחיות את חייהם בחופשיות, ולא ניתן להשלים עימה".
בשבוע האחרון, כך נודע ל"ידיעות אחרונות", פנה לוין ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה – שעימה, בניגוד לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, הוא מקיים פגישות עבודה סדירות – במטרה לקדם תזכיר חוק ממשלתי בנושא התמודדות עם עינוי דין של נאשמים בדין הפלילי. התזכיר הזה ישתלב בחקיקת "מתווה הפשרה" שלו ושל שר החוץ גדעון סער, הכולל חקיקת חוק יסוד: זכויות נאשמים במשפט, שהכנתה הושלמה בסוף כהונת גדעון סער כשר המשפטים. השרים מקווים להשלים את הכנת תזכיר החוק בתוך חודש.
הצעת החוק שתכין מיארה ותהווה חלק מחוק היסוד המתוכנן כוללת: הגבלה על התביעה להגיש ערעור על זיכוי; איסור על תיקון כתב אישום לאחר הגשתו, אלא בנסיבות חריגות ובאישור מנומק של בית המשפט, באופן שיבטיח שהתיקון לא יביא להתארכות המשפט; והפחתת המקרים שבהם ייסגרו תיקים בעילה של "חוסר בראיות מספיקות", אלא בנסיבות מאוד מסוימות שיוגדרו (סגירת תיק בנימוק כזה מכתימה את הנחקר ומשאירה את שמו במרשם הפלילי, מה שעלול לפגוע ביכולת התעסוקה שלו).
ומעל הכל: הגבלה על משך הזמן של חקירה פלילית – מרגע זימון לחקירה של החשוד, חקירה תוכל להימשך לכל היותר שנתיים. מרגע שתיק החקירה הועבר לפרקליטות, החלטת כתב אישום תתקבל בתוך שנה. בפרקליטות טוענים מן הצד השני שהשאיפה לקיצור עינוי הדין היא כמובן מבורכת, אבל לא יכולה להיות מעשית במציאות שבה סובלות הפרקליטות והתביעה המשטרתית ממחסור חריף בכוח אדם ותקציבים. בתנאים האלו, הגבלת הזמן על מהלך החקירה, ההשלמות הנדרשות לאחריה וקבלת ההחלטה יפגעו בעשיית הצדק.
בעבר הצליחה המשטרה לבלום כל יוזמה כזו. שרי ביטחון הפנים והמשפטים לדורותיהם לא עמדו בפני דרישות הדרג המקצועי להרחיב את טווחי הזמן לניהול והשלמת חקירות. אלא שהפעם השר לביטחון הפנים הוא במשרה חלקית בינתיים ושר המשפטים לא צפוי להתקפל. גם אם מיארה תנסה להדוף את השינוי, לוין ככל הנראה ינצח.
פוטנציאל חקיקה אמיתי
חוק יסוד: החקיקה – זרוע נוספת של מתווה לוין-סער – חסר סיכוי להתקדם. חוק היסוד, שאמור להגדיר אחרי 76 שנה את יחסי הכוחות בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון, היה מלכתחילה קישוט למתווה ונון-סטרטר. בטח לא כאשר הקואליציה מנסה לחוקק חוק גיוס חדש ובינתיים אינה יכולה לו.
לעומת חוק החקיקה, לחוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי יש פוטנציאל חקיקה אמיתי, וסער אף טוען שהצעת החוק, הפעם ממשלתית ולא פרטית, תוגש עד סוף כנס החורף.
עבור סער מדובר בחלום נושן – חוק מקיף שיקנה מעמד חוקתי לזכויות היסוד של אזרחי ישראל בהליכי חקירה ומשפט פלילי. סער נוהג לצטט תמיד את "אזהרת מירנדה" – האזהרה הניתנת לאזרח ברגע מעצרו על ידי שוטרים בארה"ב, כדי למנוע ממנו להפליל את עצמו ("עומדת לך הזכות לשתוק" וכו').
לשמחתו של סער, המחושב תמיד פוליטית, חוק הזכויות, שהוא באמת מאמין בו, מתכתב היטב גם עם הסנטימנט של הבייס הליכודי והימני, הרואים בפרקליטות ובאגף החקירות של המשטרה כמי שרומסים את זכויות הנחקרים, מאזינים להם (השימוש ברוגלות), מאיימים עליהם וסוחטים אותם (כמו במקרה ניר חפץ) כדי שיודו ויהפכו לעדי מדינה.
טובה צימוקיצילום: Ynetבין השאר מוצע בחוק היסוד לעגן את הזכות להליך הוגן, המהווה עיקרון מרכזי בהליך הפלילי וזוכה להגנה חוקתית בחוקות רבות בעולם. בנוסף, מעגנת ההצעה כזכות חוקתית את הזכות לייצוג על ידי עורך דין בהליך הפלילי, לרבות הזכות להיוועץ בעו"ד במהלך החקירה הפלילית; וכן זכויות ועקרונות יסוד בהליך הפלילי, כגון חזקת החפות.
כשהציג את הצעת החוק עוד במאי 2022 אמר סער: "האזרח עומד מול כוחות עצומים, ולכן חשוב להקפיד על זכויותיו של העצור, החשוד או הנאשם מפני כוחה העודף של המדינה ומערכותיה בעת שהוא במצב פגיע ומוחלש".
סער ולוין כבר עוסקים בפרטי החוק והפגישה עם מיארה התקיימה במסגרת זו. לוין אף קיים שיחה עם הסניגוריה הציבורית אשר מטבע הדברים תומכת במהלך. ומבחינת סער – ברגע שהגיש את הצעתו הממשלתית בשלהי כהונתו כשר המשפטים, היא הפכה גם להצעת היועץ המשפטי לממשלה.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.02.25
