ההתקרבות לסיום שלב א' בהסכם הפסקת האש מכניסה אותה למסדרון צר, קצר וקריטי, שבו ייקבע אם יהיה גם שלב ב' או שהלחימה תחודש. אבל האפשרות השנייה לא תלויה רק בעסקה. אמש הודיע צה״ל על העלאת כוננות בהודעה לקונית, ולפיה בהמשך להערכת המצב הוחלט על הגברת מוכנות צבאית והיערכות מבצעית במרחב עוטף עזה. במגבלות הצנזורה, ניתן להעריך שהודעה חריגה כזו שיוצאת, מלמדת על התחממות הגזרה ובעיקר על כך שחמאס לא ממש התפרק מיכולותיו.
הצעד שנקטה ישראל בעיכוב שחרורם של אסירים פלסטינים בהתאם למתווה מאותת כי ראש הממשלה לוקח הימור משמעותי כדי לבחון את תגובת חמאס, ובמידה מסוימת גם את הסבלנות האמריקנית: סטיב וויטקוף, שליחו של הנשיא טראמפ, אמר אמש ל-CNN כי הוא מצפה ששלב ב' ייצא לפועל, והגעתו לאזור ביום רביעי תתמקד בכך. בינתיים טרח גם נתניהו לאיים על המשטר הסורי החדש, לבל ייכנסו כוחותיו לאזור שמדרום לדמשק.
אולם בעוד הציבור הישראלי נע בין טלטלת הזעם על החזרת החטופים החללים וההתעללות המזעזעת במשפחת ביבס לשמחה על שובם של החטופים החיים, דווקא גזרת איו"ש ממשיכה לגלות סימני התעוררות מדאיגים. הפיגוע שלא הצליח ביום חמישי, שהיה יכול לגרום לאסון נורא, הזכיר כי ישראל נמצאת בעיצומה של תקופה מאתגרת מאוד בגזרה, שם מתנהל זה זמן רב מבצע "חומות ברזל", שהישגיו בשטח רבים אך הוא לא פותר בעיות יסודיות שמקשות על שמירת הביטחון, ובראשן הגבול הפרוץ עם ירדן.
רק אתמול נחשפה חוליה קטנה מתעשיית הברחות אמצעי הלחימה מירדן לארגוני הטרור באיו"ש, בעקבות עבודת פענוח מוצלחת של השב"כ והמשטרה. תשעה בדואים ופלסטיני אחד מהגדה הבריחו אמצעי לחימה באמצעות כלי רכב שחצה ללא הפרעה את הגבול. נותר רק לדמיין כמה חוליות נוספות עדיין פועלות בשטח ההפקר הזה, וכמה אזרחים ישראלים מעורבים.
ישראל ממשיכה במדיניות שחונקת את הרחוב הפלסטיני
אלא שבינתיים לא רק שהפרצות לא נסגרות, אלא שישראל ממשיכה במדיניות שחונקת את הרחוב הפלסטיני, שברובו עדיין מצוי מחוץ למעגלי הטרור ומשתדל לעסוק ביומיום שלו. הדרג המדיני ממשיך להתעלם מהמלצות מערכת הביטחון להחזיר במשורה חלק מהפועלים הפלסטינים לשטח ישראל, תחת ביקורת. בינתיים, בין 30 ל-40 אלף שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) נכנסים מדי יום לעבודה דרך הפרצות וללא שום פיקוח – תופעה מסוכנת פי כמה מהחזרת חלק קטן מהפועלים באופן מסודר.
במערכת הביטחון אומרים כי נכון לעכשיו אותם 150 אלף פועלים שעבדו בישראל ערב המלחמה אינם נשאבים למעגל הטרור, אך לא לעולם חוסן. קלישאת "השכן הרעב", שמצוקתו תביא אותו לבזוז את שכנו השבע, מטרידה את המערכת כבר יותר משנה, בעוד שהדרג המדיני מעדיף לגלגל עיניים ולא לקבל החלטות הכרחיות, גם אם לא פופולריות. ובכן, גם בצבא ובשב"כ מבינים את הסכנות וגם את הרגישות בציבור הישראלי, לנוכח הטראומה המזעזעת של 7 באוקטובר. לכן ההצעה שהונחה על שולחן הדרג המדיני כבר בחודשים אפריל-מאי דיברה על מהלך מדורג ומבוקר, שישחרר לחץ ויאפשר התמודדות הגיונית עם תופעת השב"חים. בפועל, ישראל אוכלת דגים מסריחים ומגורשת מהעיירה: הגדר לא סגורה, אין טיפול יעיל במסתננים ואולי זה רק נס שאנחנו לא רואים יותר פיגועים דוגמת מה שקרה בבת-ים ביום חמישי האחרון, והסתיים למרבה המזל ללא נפגעים.
במקביל, פעולות צה"ל במחנות הפליטים בגדה עולות הילוך. הודעתו של שר הביטחון אתמול, שלפיה צה"ל ייערך ל"שהייה ממושכת" במחנות, מסמלת התפתחות חשובה יותר מעוד תגבור של כוחות. עם כל הכבוד להגעתם של שלושה טנקים לפאתי ג'נין, השר ישראל כ"ץ למעשה העביר את מבצע "חומות ברזל" בגדה לשלב הבא שלו, במטרה לגדוע ומהר את תשתיות הטרור.
על רקע ההכנות הנמרצות לחידוש הלחימה בעזה, במקרה של קריסת הפסקת האש, הכרזת השר פירושה שאיו"ש חוזרת להיות זירה מרכזית וסדרי הכוחות חייבים להיות בהתאם: רק בסוף השבוע הגיעו לאוגדת איו"ש עוד שלושה גדודים (גדוד נח"ל שיבצע פשיטות בכפרים הסמוכים לג'נין יחד עם צוותי דובדבן, וגדוד טירונים של חטיבת כפיר) המתווספים ל-21 הגדודים שכבר פועלים שם.
אם נילחם בדרום - אלו יהיו שוב אנשי מילואים
אם תתחדש המלחמה בדרום, הרי שאת מקומם של הגדודים הסדירים יצטרכו להחליף כוחות מילואים, על כל המשמעויות הכלכליות והחברתיות הכרוכות בכך, ודאי בהיעדר פתרון למצוקת כוח האדם החמורה בצבא. אין לטעות בכל מיני פגישות פוליטיות כאלה ואחרות: המצב נותר בדיוק כפי שהיה. לדברי בכיר במערכת הביטחון, לא נשארה ברירה: צה"ל ושב"כ מסכלים בממוצע שלושה פיגועים ביום.
בנוסף, הודעת השר שלפיה 40 אלף פלסטינים התפנו עד כה ממחנות הפליטים של ג'נין, טול-כרם ונור א-שמס, מדגישה את ההשפעה של "חומת ברזל" על המציאות הביטחונית והאזרחית בשטח: זהו מספר חסר תקדים, שיקל על הטיפול במחנות הללו אשר מוגדרים בצה"ל כ"מחנות טרור", על רקע ההתארגנויות בכל פעם שהצבא יוצא משם.
הניסיון להעביר את השליטה למנגנוני הביטחון הפלסטיניים לא צלח, וגם החלטת נשיא ארה"ב להפסיק לממן אותם לא תוסיף להם מוטיבציה, בלשון המעטה. לכן צה"ל מתכוון לשמור על נוכחות קבועה שם, כדי למנוע יצירת ואקום שאת מקומו יתפסו מוקדי גיוס והתארגנות של ארגוני הטרור. המסר מופנה גם לציבור הפלסטיני, כדי שיפעיל לחץ פנימי על הרשות בשביל להגביר את מאמצי הסיכול.
יוסי יהושועוהטנקים בפאתי ג'נין? אלה בעיקר נועדו לצורכי הרתעה בשלב זה. בצבא גם יצטרכו להבין מתי בדיוק הטנקים הם הפתרון הכי יעיל וטוב, ולא התאהבות שמזכירה את האופן שבו חיל האוויר הפך מכלי אסטרטגי לסם ממכר: כבר ראינו איך זה נגמר.
בצפון, נכון לרגע זה, ישראל מנהלת מדיניות תקיפה, גם ברמה המעשית וגם ברמה ההרתעתית: לצד תקיפות בדרום לבנון ובמעבר הגבול עם סוריה, הפעולה המעניינת של אתמול הייתה גיחה של מטוסי חיל האוויר בגובה נמוך מעל האצטדיון שבו נערכה הלווייתו של חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה שחוסל בסוף ספטמבר. כעבור מספר שעות הפיץ צה"ל תיעוד של חיסול נסראללה ויתר בכירי הארגון ששהו עימו שם.
חיזבאללה טרם הגיב והוא יודע למה: הארגון במשבר לאחר המכות שספג מישראל, והממשלה הלבנונית, גם היא מקשה עליו במלאכת השיקום. האיראנים מתקשים להעביר להם כספים ומשטר אסד קרס. על הרקע הזה, אך נכון להמשיך בלחץ ההתקפי כדי לממש איכשהו את היעדים של הפסקת האש המחוררת: החזרת תושבי הצפון לבתיהם בביטחון ומניעת התעצמות מחודשת של חיזבאללה.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.02.25
