"יש את המאבק החיצוני שכולם מכירים, והוא המאבק של המשפחות ושל כל הציבור להחזיר את האנשים שלנו. אבל לי יש גם את המאבק הפנימי, עם עצמי". כך מספר מור קורנגולד (29) מתל אביב, שאחיו הגדול, טל שהם, חזר הביתה אחרי 505 ימים בשבי חמאס.
קורנגולד היה בחו"ל ב-7 באוקטובר, אולם סובל מפוסט-טראומה בעקבות אירועי אותו יום ומה שעבר מאז. "זה דבר שרק לאחרונה אני מתחיל לדבר עליו", הוא משתף. "לאורך כל התקופה הזאת אני מתמודד עם כל מה שקורה לנו בחוץ, ובמקביל עם החרדות הגדולות, עם חוסר השינה. פחות הראיתי את זה כי כשאח שלי בשבי וכשיש עדיין חטופים נוספים, הם הסיפור. הם מה שחשוב ולא אני. בעתיד אני ארצה מאוד להעלות את המודעות לנושא הזה".
כולנו התרגשנו כשראינו את הסרטון שבו מור מדבר בטלפון עם טל, לראשונה אחרי השחרור. מור החזיק בידו סיגריה מגולגלת, מה שהוביל גם לביקורת. "אם מדברים על פוסט-טראומה, אז בסוף זאת התרופה שלי, מריחואנה רפואית, והיא ברישיון מדינת ישראל", הוא מסביר.
לאחר הטבח נשאר מור בקיבוץ גבולות, ליד בארי, שם גרים גם הוריו. במשך חודשיים הם נשארו בבית ולא התפנו ממנו. "המחבלים לא הצליחו לחדור לקיבוץ", הוא אומר, "רצינו להישאר במקום שהרגשנו בו הכי בטוח, וזה הבית. אבל היום אני אפילו לא מסוגל לנסוע בכביש 232".
מאז 7 באוקטובר הוא הפך לשם מוכר. "ביום החמישי למלחמה, כשהבנתי שנעלמו לי שמונה בני משפחה - ואחר כך גילינו ששלושה נרצחו - אמרתי בתקשורת שאני יוצא למלחמת חיי", הוא מספר. "כשקיבלתי את ההחלטה הזאת נכנסתי לזה כל כולי. לא התכוונתי להיות מפורסם. יש ביקורות וטוקבקים, בוהים בי ברחוב, אבל זה לא משנה לי בכלל. מבחינתי, כל עוד זה משרת את מטרת החזרת החטופים - אעשה מה שצריך. והמאבק לא נגמר. לא החרדות, לא הפחדים. אני חושש על האחים שלנו שעדיין שם".
השיחה של מור עם אחיו - והסיגריה
(שימוש לפי סעיף 27 א')
השכול לא זר למשפחה. בן דודם של טל ומור, סרן ליעד לביא ז"ל, קצין בצנחנים, נפל במבצע צוק איתן. הוא היה אחד החברים הכי טובים של ירדן ביבס, ולירדן יש על הרגל קעקוע של אריה - עם העיניים של בן הדוד. "תביני כמה הכול קרוב, קשור וקשה, מכל כיוון", אומר קורנגולד.
אחרי שטל חזר, הרשית לעצמך גם לעצור רגע, לנוח?
"המשפט הראשון שטל אמר לי אחרי השחרור הוא 'חייבים להציל את האחים שלי שנשארו מאחור'. זה מה שהוא אמר ישר כשהגיע מהגבול, בלי מצלמות, בלי תקשורת. זה אמיתי מכל הלב. הם באמת מרגישים שהאחים שלהם שם, אז לעצור זו בכלל לא בחירה מבחינתנו. כמו שנלחמתי על טל, או על סשה - שהוא החבר הכי טוב שלי מכיתה א' - כך אמשיך להילחם על השאר. אין לי זמן לנוח. אחים שלי עכשיו שם במצב הכי גרוע שיכול להיות. אנשים חולים, פצועים, רעבים".
כבר שמונה חודשים שמור נמצא בזוגיות עם מאיה, בת הדודה של יאיר ואיתן הורן, שאותה הכיר במסגרת המאבק. "יש לנו מכנה משותף גדול מאוד, ומצד שני יש בזה מורכבות. טל חזר, יאיר חזר, אבל איתן לא ברשימה. זה מאוד משפיע - על הבית, על הזוגיות, על החיים בכלל", הוא מספר. "יש לי הרבה אחים ואחיות בשבי, ולא בחרתי בזה, אבל יש לי גם אח מבחירה והוא איתן הורן. וגם אצל מאיה זה היה אותו דבר עד שטל חזר. בכל יום יש אצלנו את כל מנעד הרגשות - שמחה, עצב, חרדה, געגוע. הכול. זה מתחלף ברמה שעתית".
מור מספר כי מאז שטל חזר, "הקשר בינינו התעצם, הרצון להיות יחד, להתחבק, הכול התגבר. לפני שלושה ימים שלחתי לטל הודעה באמצע הלילה. שאלתי אותו, 'מה קורה?', והוא ענה לי, 'בסדר, מה איתך? הכול טוב?'. כתבתי לו: 'כן, רק רציתי שתענה לי באמצע הלילה'. אז כזה. אני כל יום איתו, עם הילדים ועם עדי, עם ההורים, כולנו יחד. אנחנו גאים בביחד שלנו, של כל המשפחה, לצד המסע הקשה הזה, שיש בו גם רצונות ודעות שונים. נשארנו מגובשים, מפוקסים. זה אחד הדברים שהרמנו עליהם לחיים כשטל חזר. זה לא מובן מאליו. נלחמנו על זה שטל יחזור למשפחה חזקה ואוהבת. זה הכי חשוב".
ומה מצבו של אחיו? "טל אדם מיוחד מאוד, עם דעות מיוחדות", אומר מור. "הוא שורד אמיתי, חזק מנטלית. אנחנו יושבים ומדברים המון, אבל לאט-לאט. כדי לשמוע את כל סיפור השבי שלו צריך שבועות. יש לו הרבה מה לספר, אני מקשיב, אבל גם מנסה לנטרל את יצר הסקרנות, חושב על העתיד, על השיקום שלו ועל השבת כל האנשים שלנו. וכן, כבר אכלנו יחד את המאכל המשותף שלנו, שהוא כמובן כרובית מטוגנת".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.03.25
