"עשרה ימים לפני המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר הזהרנו את ישראל ש'משהו גדול עומד להתרחש בעזה'", הפציר בי בכיר במנגנוני המודיעין המצרי שהתקשר אליי. לדבריו, ואני מצטטת: "הזהרנו את ראש הממשלה נתניהו שמשהו אימתני צפוי להתרחש בתוך ימים ספורים מצד חמאס לעבר ישראל". הדובר המצרי לא פירט האם מדובר באזהרה ישירה לנתניהו או שהדברים נמסרו לאחד ממקורביו, אך המשיך וסיפר כי "הצד הישראלי לא נרעש מהאזהרה, ומיהר להודיע ש'אנו מודאגים הרבה יותר מהמצב הנפיץ בגדה המערבית'".
כאמור, הדובר המצרי לא ציין במפורש למי הועברה האזהרה. אחרי שפרסמתי את דבריו, לצד אזהרה חריפה באותה הרוח בדיוק שפורסמה בסוכנות הידיעות "איי–פי" וב"פייננשל טיימס" הלונדוני, יצא יו"ר ועדת החוץ בקונגרס אמריקני, מייקל מקאול, עם דברים דומים. "דובר במודיעין המצרי מסר לי אזהרה שחמאס מתכונן ל'משהו אימתני' נגד ישראל", הצהיר בקונגרס ובמסיבת עיתונאים, "אני לא יודע מה קרה לסוכנויות הביון שלנו ולמודיעין הישראלי שהחמיצו את האזהרה הנוקשה". הוא המשיך וטען שמתקפת 7 באוקטובר תוכננה לפחות שנה מראש. בישראל חשפו לאחרונה שחמאס תכנן ושלח את לוחמיו להתאמן ליד גדר הגבול לפחות שנתיים מראש כדי לא לעורר חשדות ישראליים – התצפיתניות הגיבורות דיווחו על הכול אך התעלמו גם מאזהרותיהן.
לא כולם אצלנו נרגעים. הרמטכ"ל היוצא, הרצי הלוי, אומר בקורס צוערי בה"ד 1: למצרים יש צבא גדול עם אמל"ח מתקדם. כרגע זה לא איום, אבל המצב עלול להתהפך בתוך רגע
בלשכת נתניהו הכחישו שנמסרה להם הודעה, אבל קשריי הטלפוניים עם הבכיר במודיעין המצרי הולכים חודשים רבים אחורה. למצרים, ידעתי, הייתה נוכחות מודיעינית ברצועת עזה, והמידע שנאסף עבר באדיקות לקהיר. עד היום, המידע שמסר לי הבכיר תמיד היה מדויק ותמיד יכולתי לפרסם בשמי, בלי להזכיר אותו. כך עשו גם כלי תקשורת זרים נוספים. שבועות ספורים אחרי הפרסום ב"ידיעות אחרונות" צלצלה אליי בכירה במשרד מבקר המדינה, וסיפרה כי היא שייכת לצוות שאוסף ראיות לוועדת חקירה. היא גבתה ממני עדות וביקשה שאספר בפרטי פרטים על הנסיבות שבהן הועברה אליי האזהרה המצרית, ותוכנה המדויק. סיפרתי כל מה שאני יודעת, אולם לתדהמתי, בתחקירים הצה"ליים שפורסמו בשבוע שעבר אין אזכור לאזהרה המצרית. נכון, קיימת כמובן האפשרות שהאזהרה תופיע בחלקים החסויים של הדוח.
סמדר פרי צילום: יריב כץהשאלה כעת היא מדוע היה חשוב למצרים לעדכן את ישראל, לספוג את ההתעלמות, להתעקש לפרסם אחרי המתקפה ש"הזהרנו". ולמה, לעזאזל, החליטו בישראל להתעלם. בעוד יומיים תתכנס בקהיר פסגת מנהיגי 22 המדינות בעולם הערבי. סדר הדיונים כבר מוכן, ויתמקד ברצועת עזה. אך העיניים יהיו נשואות לאורח הכבוד המסקרן – נשיאה החדש של סוריה אחמד א-שרע (אל–ג'ולאני), שבינתיים לא ביצע אפילו טעות אחת נגד ישראל. בד בבד, מתפרסמים מאות פוסטים שנועדו לתאר איך מצרים "מכה בתופי המלחמה", ומי האויב? ישראל. ההתעצמות הצבאית, רכישות הנשק וההכנות ל"מלחמה גדולה" הביאו את הממונה על האימונים בצבא מצרים, גנרל אחמד ספי א-דין, להבהיר שההתחמשות נועדה להגן על השלום ועל היציבות באזור, וכי מצרים לא מתכוונת לשתף את כוחותיה ב"גרימת עוול", כלשונו, למדינה שכנה. עם זאת, לא כולם אצלנו נרגעים. הרמטכ"ל היוצא, הרצי הלוי, אומר בקורס צוערי בה"ד 1: למצרים יש צבא גדול עם אמל"ח מתקדם. כרגע זה לא איום, אבל המצב עלול להתהפך בתוך רגע.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.03.25
