תחקיר היווצרות הקונספציה שהובילה למחדל 7 באוקטובר ופורסם בשבוע שעבר היה נוקב וכן. במסגרתו הוצגו משגים, ודובר על כישלון במשימת היסוד של המודיעין - התרעה למלחמה. המחדל, כפי שהוצג, לא מצטמצם ללילה שבין 6 ל-7 באוקטובר ולא ממוקד בסוגיות טכניות (מי עודכן והשתתף בהתייעצויות), אלא שיקף חוסר הבנה קיצוני של "האחר", שהתפתח במשך כעשור והועבר כ"ירושה" מדור מודיעיני אחד למשנהו, בלי ערעור או ביקורת.
ועדיין, המסקנות והלקחים שהופקו משקפים שני פערי יסוד שמעלים סימני שאלה לגבי היכולת להשתנות ולתקן. הראשון מגולם בעובדה שחלק גדול מהליקויים שמוצגים דומים לאלה שהועלו כסיבות למחדל 1973, שערב המלחמה הנוכחית חשו רבים כי נלמדו, הופנמו ולא ישובו עוד.
מסקנות התחקיר מעלות צורך בפלורליזם, חשיבה ביקורתית והימנעות מחשיבת עדר, ומלוות בטענות שלפיהן בעיית היסוד היא תרבות ארגונית; כי אין טעם בהחלפת אנשים; וכי גם אין יכולת להבטיח שמחדלים דומים לא ישובו בעתיד. כל זאת, למרות שבחצי המאה שלפני 7 באוקטובר עשיית המודיעין והכשרת אנשי המודיעין (בעיקר החוקרים) היו רוויות בהטפות לגבי ההכרח בצניעות (כשבפועל שלטה הזחיחות), ריבוי עמדות (כשבפועל התקיימה מונוליתיות מחשבתית), וגודש אדיר של פלפולים על אודות מתודולוגיה, על בסיס לוגי-מערבי כמובן, שנתפסה כיסוד ההוויה.
כל זאת מוביל לפער השני, או למעשה ל"ממותה ענקית" שנעדרת או נדחקת לשולי השיח המודיעיני במשך עשורים רבים, כמו גם בתחקיר הנוכחי: העובדה שפחות ופחות מאנשי המודיעין שולטים בשפה ובתרבות "האחר", מה שהופך אותם למעשה לבלתי כשירים לפענח את ההיגיון והכוונות שלו.
נוצרה הוויה שמשלבת בין בורות ויהירות, או כפי שהגדיר זאת מזכיר ההגנה האמריקני לשעבר דונלד רמספלד: הנקודה המסוכנת ביותר לאנשי המודיעין שבה "הם לא יודעים שאינם יודעים"
הבעיה אינה רק היעדרם ארוך השנים של הכלים האלה, אלא הבוז שהתפתח כלפיהם (נחשבו אנכרוניסטים ו"נחותים"), והיעדר תחושת אי-הנוחות מכך שהם מתפוגגים. בדרך הזאת נוצרה הוויה שמשלבת בין בורות ויהירות, או כפי שהגדיר זאת מזכיר ההגנה האמריקני לשעבר דונלד רמספלד: הנקודה המסוכנת ביותר לאנשי המודיעין שבה "הם לא יודעים שאינם יודעים". כפועל יוצא מהשקפות אלה, התקבעה התפיסה שחמאס חווה אבולוציה שלטונית הממתנת את האידיאולוגיה הקיצונית שלו, כי באמצעות כלכלה ניתן ליצור מחיר הפסד.
שני הפערים בתחקיר הקונספציה משקפים חוסר רצון או אולי אף בריחה מודעת מנגיעה באמיתות חריפות שבכוחן למוטט תפיסות יסוד של רבים בנוגע לשאלות מהו מודיעין, איך עושים מודיעין והאם שיטות העבודה ודפוסי החשיבה הנוכחיים מסייעים או שמא מזיקים. קיימת סכנה שהתחקיר יתבסס במרחב נוחות שמקשה לפרוץ את גבולות הקונספציה ולהבין פערי יסוד שכמעט שלא נדונים.
המודיעין כמצפן אסטרטגי של ישראל מצוי במשבר חסר תקדים, והמסקנות המועלות עלולות להביא לתיקון חלקי בלבד, בעיקר במשימת ההערכה הלאומית. ההמלצות המועלות משולות לעבודה של פלסטיקאי, כלומר ביצוע שיפוצים במצב הקיים. בפועל נדרשת עשייה של גנטיקאי: פירוק יסודי של הגדרות היסוד של המודיעין ושל אנשי המודיעין שהפכו ברובם ל"אנליסטים" הנשענים על שכל מערבי חריף, טכנולוגיות ומידע רב. המלחמה הוכיחה כי המודיעין מצטיין בעשייה אופרטיבית, אבל מוגבל נוכח סוגיות אסטרטגיות סבוכות ופענוח "האחר".
סימנים חיוביים משתקפים מהודעה שפרסם אמ"ן ערב הצגת התחקירים, ולפיה הוא פועל לחיזוק ידיעת השפה והתרבות הערבית בקרב אנשי המודיעין ולהקמה מחדש של מערך "האוסינט", המודיעין הגלוי, שלמעשה לא היה קיים ב-7 באוקטובר לאחר שיחידת חצב פורקה בסוף 2021.
המבחן האמיתי יהיה המציאות עצמה: עד כמה המסקנות יוטמעו כרכיבי יסוד בהכשרת ובעשיית אנשי המודיעין, במיוחד המחקר
המבחן האמיתי יהיה המציאות עצמה: עד כמה המסקנות יוטמעו כרכיבי יסוד בהכשרת ובעשיית אנשי המודיעין, במיוחד המחקר. את גודש הדיונים התיאורטיים כדאי שתחליף רבע שעה ביום של שיטוט במרחב המדיה של הצד השני. כולם, לרבות המפקדים, חייבים להבין שכלים אלה לא יקנו חסינות מטעויות, אך בלעדיהם עשייתם מוגבלת מהיסוד.
המסקנות חייבות להיתרגם להבנה שהיכרות הישראלים עם המרחב שסביבם לקויה ושמתחייב תיקון, בעיקר באמצעות לימודי חובה של השפה הערבית, החל מבתי הספר היסודיים. לצורך כך הכרחי לדון גם בכשלי הדרגים שאינם המודיעין, ובראשם זה המדיני, וכמובן לקדם במהירות ועדת חקירה ממלכתית.
ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת ת"א
פורסם לראשונה: 00:00, 03.03.25
