בניגוד לדימוי של מגורים בעיר גדולה ומנוכרת שבה אנשים לא מכירים זה את זה, אור לוי ואשתו עינב ז"ל יצרו סביבם מעין קומונה, קבוצת חברים שחיה יחד בגבעתיים. "זה התחיל בכמה שעות ביום ועבר מהר מאוד להיות 24/7", מספר עמרי בנין.
בנין, שחר בן שמעון ודניאל גיישיס התחילו לעבוד עם אור באותה חברה באוקטובר 2017. רחל רבינוביץ', הצלע החמישית בחבורה, כבר עבדה שם לפניהם. "עבדנו באותו צוות", ממשיך עמרי, "וכולנו גרים מאוד קרוב, אז התחלנו לעשות הכול ביחד - ארוחות שישי, מסיבות, ים, הופעות".
3 צפייה בגלריה
"ראינו אותו ברכב בהלם, תופס את הפנים, וזה היה אשכרה אור שלנו". החבורה של אור
(צילום: דנה קופל)
"אור ועינב הם הבית המארח", קובע שחר. "אני אולי מקום שני, אבל אצלם יש גג והבית שלהם פתוח", ממשיך דניאל. "בואו נגיד שבקורונה לא הייתה עלינו שום מגבלה. מאור ועינב למדתי מה זאת אהבת חינם. היינו יושבים אצלם בבית חמש פעמים בשבוע. הם לא אומרים לא. אין מצב שמשהו 'לא מסתדר'. אור גורם לזה לקרות".
ב-5 באוקטובר אור ישב עם החברים וניסה לשכנע אותם להצטרף אליו ואל עינב למסיבת הנובה בסוף השבוע. "לי היו מבחנים ודניאל היה עם התזה, אז החלטנו לא לנסוע", משחזר עמרי. "בשבת בבוקר ירדנו למקלט באזעקות ושלחתי לו הודעה. ידענו שיש להם כרטיסים לנובה ולא ידענו אם הם שם או בדרך. הוא ענה, 'בלגן. יורים עלינו, לא טילים'. רק בדיעבד הבנו למה הוא התכוון. באותו רגע הפכנו לחמ"ל - שילבנו את ההייטק שלנו עם מודיעין".
"התחלנו לחפש בפייסבוק מודעות נעדרים כשהחדשות רצות ברקע", מספרת רחל. "ניסינו לדבר עם אנשים מהמיגונית, ניצולים מהמסיבה, אבל אף אחד לא זכר. בחמישי הייתה הלוויה של עינב, והייתה תחושה באוויר שתכף יודיעו גם על אור".
"אור ועינב תמיד ביחד", מסביר שחר, "וגם בסרטון מהמיגונית הם היו ביחד. הנחנו שאחרי שהודיעו על עינב יודיעו גם עליו כי הם תמיד בגוש אחד. כשהיינו בשבעה הודיעו שאור נחטף. מאז אנחנו במשימה לתמוך במשפחה ובאלמוג, הבן של עינב ואור, לוודא שלא חסר לו כלום".
"אור הוא גנן בזכות, בחרדת קודש לעציציו", צוחק דניאל, "אז היינו באים לדירה פעמיים או שלוש בשבוע להשקות את העציצים, ובעיקר לשמור להם על הבית. היה להם בית עם אופי וזה היה חשוב לשניהם. אז זאת הייתה משימה נוספת שלקחנו על עצמנו, לצד התמיכה במשפחה ובאלמוג הכוכב".
"לא הסכמתי לוותר על התחושה שאור תכף חוזר", מספרת רחל. "כל הזמן אמרתי לעצמי שכל עוד יש סיכוי, אני מאמינה בו, לא נותנת לעצמי לחשוב אחרת. כשקיבלנו את הטלפון מגאולה, אמא של אור, הייתה אופוריה משוגעת. צפינו ביחד במשדר, ואז הגענו לשיבא לקבל אותו. ראינו אותו ברכב בהלם, תופס את הפנים, וזה היה אשכרה אור שלנו". שחר מוסיף: "ראינו אותו עומד, הולך על הרגליים, אין התרגשות כזאת בעולם. מרגע שנפגשנו, הכול היה כרגיל. אור ביקש שנדבר פתוח ועל הכול".
לפני הפגישה חשבו החברים מה יגידו לאור אחרי כל כך הרבה זמן שהיה בשבי. עמרי החליט לעדכן אותו במה שחשוב - שלוקה דונצ'יץ' עבר ללייקרס, כי הם אהבו לצפות יחד במשחקי ה-NBA - אבל דניאל הקדים אותו. "התקשרתי לגאולה לקראת הפגישה והיא אמרה לי לחכות רגע והעבירה את הטלפון למישהו", מספר דניאל. "אני שומע 'הלו' ושואל מי זה, ועונה לי קול מוכר: 'מי אתה חושב שזה, יא טמבל'. הייתי חייב לשלוף מהר אז סיפרתי לו על דונצ'יץ' והרסתי לעמרי.
"כשנפגשנו ההתרגשות הייתה גדולה, אבל אחרי הצחוקים, ברור לנו שהמסע שלנו בשביל אור לא נגמר. ב-6 באוקטובר הוא היה מהנדס נשוי פלוס ילד מגבעתיים. הוא חזר אחרי שנה ושלושה חודשים אלמן ואב חד-הורי. וזה לא רק הזמן הזה שנלקח ממנו, לקחו ממנו כל כך הרבה. הוא מספר לנו חלק מהדברים, פיסות מידע. אם פעם היינו רואים סרטי שואה בשחור לבן או שומעים סיפורים מסבא וסבתא, אז עכשיו זה החבר הכי טוב שלי ב-2025, מתועד ובצבע. הוא מספר על אלון, אלי-ה ואלי, שהיו איתו יחד תקופה ארוכה בסיטואציה קשה, רעבים, כבולים. הם חלק ממנו. הוא לא יכול לחזור למה שהוא היה. הוא צריך לפתוח פרק אחר. גם שיקום פיזי ונפשי, גם לגדל ילד, וגם לחיות לצד מה שקרה".
כדי שאור יוכל להתרכז בשיקום, חבריו החלו במאבק חדש - גיוס המונים למען העתיד של אור ואלמוג. "אור הוא אבא מדהים", מעידה רחל, "והחיבור שלו עם אלמוג היה מיידי, למרות שהוא הפסיד כמעט שליש מחייו. אבל עכשיו הוא צריך להיוולד מחדש, ככה הוא קורא לזה. הוא צריך להתאבל על עינב ולבנות חיים חדשים. אנחנו רוצים שאלמוג והוא יהיו מאושרים, שיהיה להם הכול. ובשביל זה אנחנו פה. אי-אפשר לעשות את זה לבד, ולבד הוא בטוח לא יהיה. יש לו שבט".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.03.25
