כהונתו של רב-אלוף הרצי הלוי בתפקיד הרמטכ"ל היא לא הקצרה ביותר, אך היא הטראומטית מכולן. ראשיתה בהבטחה גדולה שהונחה על כתפיו של מי שסומן לגדולה הרבה לפני שהגיע לשולחן המטכ"ל, אחרי שכיהן בשורה של תפקידים כגון מפקד סיירת מטכ"ל, מפקד חטיבת הצנחנים, ראש אגף המודיעין וסגן הרמטכ"ל, אבל סופה במחדל הצבאי החמור ביותר בתולדות המדינה. זאת בוודאי טרגדיה אישית עבור אדם שהקדיש את מיטב שנותיו להגנה על המדינה שהוא אוהב ומוקיר, אבל זאת טרגדיה הרבה יותר גדולה עבור המשפחות השכולות, משפחות החטופים והחטופות, החיילים והחיילות שהופקרו למותם והמדינה כולה, שאחרי 7 באוקטובר לא תהיה עוד כשהייתה. הלוי ראוי להערכה על תרומתו, אך דבר לא ימחה את אות הקלון שנחרת על מצחו וילווה אותו עד אחרון ימיו.
1 צפייה בגלריה
בטקס היום נראה פחות חיוכים. הרצי הלוי מחליף את אייל זמיר בתפקיד סגן הרמטכ"ל, יולי 2021
( | צילום: מוטי קמחי)
הכותרת
מאחורי הבחירה ברמטכ"ל הבא | יוסי יהושוע
31:59
טקס החלפת הרמטכ"ל, שהחגיגיות צפויה להיות ממנו והלאה, מתקיים בצל האקורד האחרון והצורם של כהונת הלוי: פרסום תחקירי הכישלון בשבת השחורה מציירים ביחד וכל אחד לחוד תמונה מבהילה באופן בלתי נתפס. בין נחל עוז לניר עוז, בין כפר עזה לנתיב העשרה ובין הדרג הבכיר לדרגי השטח מתגלה צבא שלא הכרנו מבעד למשקפיים הוורודים של לא מעט מאנשי התקשורת. זהו צבא שלא מקיים נהלים בסיסיים, שיכלו להציל עשרות רבות של חיי אדם, צבא ללא סטנדרטים ברורים ומוקפדים, צבא ששררה בו אחידות מחשבתית מקוממת ותרבות ארגונית בריונית כלפי מי שהעז לחרוג משורת המקהלה.
נכון, הלוי לא יכול להיות אחראי לבדו לכל זה: הוא עצמו נכנס לתפקידו רק תשעה חודשים קודם לכן. אבל האסון לא רק קרה במשמרת שלו, אלא התבצע על רקע מדיניות שהוא היה גורם מרכזי בעיצובה, וגם תפקודו בלילה הנורא מעלה שאלות קשות, שאותן מן הסתם יש לברר בוועדת חקירה ממלכתית, אך ייתכן שהיא אינה מספיקה: כשקוראים את התחקירים ניתן בהחלט לתהות מדוע הפרקליטה הצבאית הראשית לא שוקלת חקירה פלילית נגד כמה מהמעורבים במחדל. לא הייתה שום "בגידה מבפנים" או כל קונספירציה אחרת, אבל בכל תאונת אימונים עם נפגעים נפתחת חקירה פלילית של מצ"ח. והנה כאן, באסון שבו נרצחו למעלה מאלף אזרחים וחיילים, לפתע מסתפקים בלקיחת אחריות ומימושה ובאיחור רב. אגב, הלוי לא הדיח אף לא קצין אחד שמעורב במלחמה. היחיד שכן הודח היה קצין המודיעין של פיקוד הדרום בשל רומן אסור עם פקודה שלו, וגם אז דאג לו הלוי לסידור עבודה במטה הסייבר הלאומי כקצין שהושאל לשם, כדי לצבור זכויות לפנסיה.
חלק מהטרגדיה הישראלית היא שהיחס כלפי הלוי נגזר מהאופן השערורייתי שבו מתנהלים ראש הממשלה ורוב הדרג הפוליטי כלפי הלוי וראש שב"כ רונן בר
חלק מהטרגדיה הישראלית היא שהיחס כלפי הלוי נגזר מהאופן השערורייתי שבו מתנהלים ראש הממשלה ורוב הדרג הפוליטי כלפי הלוי וראש שב"כ רונן בר. אלא שהשניים, כמו נתניהו, ראויים להימדד לפי מה שעשו, מה שלא עשו ומה שיכלו לעשות על מנת למנוע שבר שילווה אותנו עד קץ הימים. כולם צריכים לעמוד למשפט ההיסטוריה, כל אחד בחלקת האלוהים שאותה חילל.
המקרה של הלוי סבוך למדי, משום שהצבא הוא ארגון עצום בגודלו והוא מועבר לידיו של אלוף אייל זמיר במצב של פירוק מתקדם: הדרגים הזוטרים מסתכלים למעלה ורואים חושך, והציבור כולו מביט על לובשי מדים כאילו מדובר בתחפושת לפורים. הסמכות והאמון, אלה שהפכו את צה"ל למוסד קדוש, התרסקו כמו כטב"ם על מטולה.
לכן מבחנו הראשון ואולי גם המרכזי של זמיר, שאף רמטכ"ל לא עמד בו לפני כן (גם לא גבי אשכנזי לאחר מלחמת לבנון השנייה), יהיה לחזור ליסודות: משמעת בסיסית, מקצועיות בלתי מתפשרת, תגמול מצטיינים וענישה בגין אי-עמידה בפקודות ובנהלים, ודוגמה אישית שלא תשאיר לאף אחד, מהטוראי ועד האלוף, שום מקום לספק בנוגע לשאלה מה נכון ומה לא.
החלפה, לא באופן משפיל
מכאן ייגזרו גם האופי וההרכב של המטכ"ל החדש. בניגוד לתדרוכים כאלה ואחרים, זמיר לא צפוי להיפרד בבת אחת מהאלופים וגם לא יעשה זאת באופן משפיל וחסר אחריות: חלק מהציבור ובוודאי חלק מהמערכת הפוליטית היו רוצים לראות ראשים מתגלגלים במסדרונות הקריה, אבל יש לקוות וגם להעריך שזמיר קצת יותר חכם מזה. לכן, אגב, פרישתו של ראש אגף המבצעים, עודד בסיוק, תתבצע בפועל בעוד מספר חודשים, על מנת לשמור על יציבות והליך חפיפה תקין. גם אלוף תומר בר, מפקד חיל האוויר, יישאר לעת עתה בתפקידו, לאור ההתפתחויות האזוריות. אלוף פיקוד הצפון, אורי גורדין, עשוי להישאר עד הקיץ על מנת להבטיח רציפות בגזרה רגישה.
לצד זאת, בהחלט יהיו שינויים והם לא יהיו מינוריים. הצבתו של אלוף יניב עשור בפיקוד הדרום, במקום אלוף ירון פינקלמן שהתפטר, מסמנת את הכיוון הרצוי למפקדי הפיקודים. גם אליעזר טולדנו אמור לפרוש מראשות אגף אסטרטגיה ואיראן, והוא גם המליץ לזמיר לסגור את האגף. תת-אלוף איציק כהן, מפקד אוגדה 162 שנלחם בעזה ברציפות מאז פתיחת השלב הקרקעי, יקודם לדרגת אלוף אך יהיה נכון להציבו בתפקיד מטה, שכן את כל מסלולו עד הנה עשה בשטח. לכן הוא עשוי להגיע לאגף המבצעים או לפיקוד העורף. המפקד הנוכחי של פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, הוא אחד המועמדים להיות מפקד פיקוד הצפון הבא. לגבי אלוף בינדר סביר שזמיר יבקש לבחון מחדש את התחקיר ולאחר מכן יקבל החלטות לגביו.
אחרי שיקבל דרגות רב-אלוף וישתתף במסדר ההחלפה הרשמי על מדי ב', זמיר צפוי לכנס כבר הערב את פורום המטה הכללי לדיון שיבוצים חשוב בדרגות אלוף משנה ותת-אלוף, שנותרו תקועים כבר חודשים ארוכים
אחרי שיקבל דרגות רב-אלוף וישתתף במסדר ההחלפה הרשמי על מדי ב', זמיר צפוי לכנס כבר הערב את פורום המטה הכללי לדיון שיבוצים חשוב בדרגות אלוף משנה ותת-אלוף, שנותרו תקועים כבר חודשים ארוכים. הוא ידרוש מכלל האלופים להקדיש שעות ארוכות עד שכל התפקידים יאוישו, שכן הפקק שנוצר בנושא תקע את הצבא במשך חודשים ארוכים והבעיות נערמו בהתאם. מחר הוא ירד לאוגדת עזה כדי לעבור על תוכניות המלחמה. עד כה התוכניות שהוצגו לו לא היו מספקות, והוא דרש לבצע בהן שיפורים משמעותיים. הבעיה היא שלא בטוח שיהיה לו את הזמן הדרוש להיות מרוצה במאה אחוז: הפסקת האש תלויה על בלימה, ראש הממשלה לא נראה כמי שמעוניין בהגעה לשלב ב' והדיונים על המשך שלב א' נראים תקועים. זמיר יכול להעביר כבר את ימי הכהונה הראשונים שלו בניהול לחימה שהציבור שומע שוב ושוב שהיא "תהיה שונה מכל מה שראינו". הוא עצמו יקווה שהכהונה שלו תהיה קצת פחות מצלקת מזאת של קודמו.
