שנה וחמישה חודשים לאחר טבח 7 באוקטובר, בישראל פועלים בדרכים מגוונות במטרה לבסס תשתית ראייתית שתאפשר הגשת כתבי אישום על הפשעים הקשים שביצעו מחבלי חמאס.
בתקופה האחרונה עובדות ישראל וארה"ב על בקשה מיוחדת שתוגש לבית המשפט האמריקני, שבמסגרתה ידרשו המדינות צו חיפוש שיאפשר להן לחדור לשרתי רשתות חברתיות כמו אינסטגרם, פייסבוק ו-X - במטרה לשאוב מידע על מבצעי טבח 7 באוקטובר.
צוותי פרקליטים ושוטרים מישראל ומארה"ב משתפים פעולה בנושא, והאמריקנים אף הגיעו לפגישות עבודה בישראל לשם כך. המטרה היא לאתר סרטונים שצילמו מחבלים מיום הטבח ונמחקו כדי לחזק את הראיות בתיקי הנוחבות הבעייתיים. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שעורך דוח על העמדת הנוחבות לדין, עודכן לאחרונה בנושא.
כפי שנחשף ב-ynet, ארה"ב כבר הקימה צוות חקירות מיוחד לחקירת טבח 7 באוקטובר, כשהעילה לכך היא הפגיעה בקורבנות אזרחי ארה"ב, וכן העובדה שישנם חטופים אזרחי המדינה.
הקושי: לקשר בין מחבל לעבירה
ישראל כבר העבירה לאמריקנים חומרי חקירה שאספה המשטרה, בהם גם חומרי ויזואליה, כדי לקבל סיוע בפיצוח התיקים וגם למטרות מודיעיניות. רבים מתיקים אלו מצויים בבעיה ראייתית, בעיקר בשל הקושי לחבר בין מחבל שנתפס בשטחי ישראל ביום הטבח לבין ביצוע העבירה הספציפית - כנדרש במשפט הפלילי. בשבועות הראשונים שאחרי 7 באוקטובר הזירות טופלו לא כפי שמטופלות זירות פליליות, מה שלימים יצר קושי משמעותי ביותר בביסוס הראיות בתיקים.
בשל עיכוב רב בניהול ההליכים המשפטיים נגד המחבלים ומבצעי הטבח, מבקר המדינה כבר הודיע ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה ולפרקליטות כי בכוונתו לערוך דוח ביקורת בנושא. לאחרונה עודכן המבקר בדבר שיתוף הפעולה בין פרקליטות המדינה ומקביליהם בארה"ב.
2 צפייה בגלריה
מבקר המדינה אנגלמן. עורך דוח שעוסק בנושא העמדתם לדין של מחבלי חמאס
( צילום: אלכס קולומויסקי)
לאמריקנים סמכות ויכולת להוציא צווים כאלה גם לגבי רשתות שהשרתים שלהם אינם מוחזקים בארה"ב. יחידת הסייבר של להב 433 במשטרה, וכן גופי ביטחון אחרים, זיהו כי קיימים חומרי חקירה חשובים בשרתי הרשתות אשר נדרש להשיגם. בפרקליטות סברו כי הם נחוצים כדי לבסס ראייתית את תיקי הנוחבות.
בעיקר, מדובר בסרטונים שצולמו על ידי מחבלי חמאס או עזתים אחרים ביום הטבח. חלקם נמחקו מהרשתות באופן מכוון, וחלקם צולמו בדרך של "וידאו-לייב", כזה שאינו מתפרסם ואינו נשמר לאחר שידורו אך כן נשמר בשרתי הרשת החברתית, כמו סרטונים שנמחקו.
לא מדובר רק בחומרים ויזואליים. ככל שמחבל פעל ברשת חברתית בזמן הטבח ומכשירו הסלולרי לא נתפס בידי ישראל, חדירה אל שרתי החברה תאפשר לבצע איכון, כלומר להוכיח היכן נכח בזמן הטבח, ייתכן שאף מיקום מדויק - שיאפשר גם לשייך את המחבל לזירה ספציפית כמו למשל לבית שבו בוצע רצח. פעולות החדירה לרשתות החברתיות עשויות להביא לפיצוח ראייתי וחיזוק בתיקים רבים, אך מעבר לכך גם מידע רב בעל תרומה מודיעינית.
היתרון המשפטי בארה"ב
על פניו, לישראל ישנה היכולת לבקש בעצמה אישור מבית משפט ישראלי לצו חיפוש שיאפשר לה חדירה לענן או שרת במדינה זרה של משתמש ברשת חברתית אם הוא חשוד בעבירה. המשטרה והפרקליטות כבר ביצעו זאת בתיקים פליליים שונים, אך הפרקטיקה הזאת מתבצעת במשורה מפני שישנה רגישות משפטית ודיפלומטית לבצע חדירה וחיפוש בשרתים הממוקמים פיזית במדינה אחרת.
תיקי 7 באוקטובר מתנהלים ברגישות המקסימלית, כך שהפרקליטות העדיפה שיתוף פעולה אמריקאי בנושא ושארה"ב תגיש את הבקשה בנוגע לשרתים בשטחה, ואולי אף מחוצה לה.
בניגוד לישראל, שבה חדירה לשרתים מחוץ לטריטוריה שלה מתבצעת על ידי פרשנות חקיקה ולא מכוח חקיקה מפורשת, הרי שבארה"ב המצב שונה. שם ישנה חקיקה מפורשת שמאפשרת להכריח חברות טכנולוגיה לספק מידע שברשותן ובשרתים שנמצאים במדינה גם אם השרת אינו מוחזק בשטחי ארה"ב. שיתוף הפעולה עם האמריקנים בחקירה יופיע במענה שמכינים בפרקליטות בימים אלה למבקר המדינה, שעורך דוח בסוגיית העמדתם לדין של מחבלי 7 באוקטובר.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.03.25
