כל ראשי השב"כ ב-30 השנים האחרונות, למעט אחד, אוחזים בדעה משותפת, לפיה ראש השב"כ הנוכחי אמנם צריך לשלם את מחיר כישלונו ב-7 באוקטובר – אבל לא עכשיו.
נתניהו, לעומת זאת, מנהל קמפיין נבזי ביותר נגד רונן בר, אבל כדאי שיחשוב טוב לפני שישבור את הכלים ויקים עליו את ראשי השב"כ לדורותיהם. אחרי הכל, מדובר באנשים שיודעים דבר או שניים עליו, על משענת חייו ועל הבן יקיר לו. המידע האישי הרגיש הזה טמון בכספת וירטואלית, מה שמגדיל את הסיכוי למאזן אימה גרעיני.
מאז 7 באוקטובר ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון, ממעט לדבר. בחודש שעבר, לפני שיצאה לדרך המזימה להדחת היועמ"שית ושהחריף הקמפיין נגד ראש השב"כ, הוא אמר את הדברים הבאים בראיון לסרט דוקומנטרי שישודר בעתיד: "כששואלים מה ההבדל בין תפיסת נטילת האחריות שלי, שאומרת 'תתפטר מיד', לבין תמיכתי בהישארותו של רונן בר בתפקיד, התשובה מאוד פשוטה. ראש הממשלה בתקופתי היה שמעון פרס. פרס קם בבוקר ושאל את עצמו מה אני יכול לעשות לטובת מדינת ישראל. וכשהוא הלך לישון בלילה, הוא אמר: לעזאזל, לא הספקתי לעשות כלום היום. בנימין נתניהו קם בבוקר ושואל את עצמו מה אני יכול לעשות לטובת עצמי, וכשהוא הולך לישון בלילה שרה אומרת לו, לא עשית מספיק היום.
"כשראש הממשלה שלך הוא איש דוגמת בגין, פרס ורבין, החיים שלך סבבה, קלים, כי אתה יודע שאתה הולך, ומי שיבוא במקומך זה מישהו שמשרת את מדינת ישראל ואת טובתה של מדינת ישראל ולא שום דבר אחר.
"(אם) רונן בר עוזב היום את תפקידו כשומר סף שווה ערך ליועמ"שית (וזה שונה לגמרי, עם כל הכבוד, מרמטכ"ל), ברור שנתניהו ימנה מישהו שמתאים לאג'נדה של מה טוב לו, ולא מה טוב לישראל.
אני יודע מי עתיד להחליף אותו. ואני יודע שמי שיחליף אותו יהפוך שירות ביטחון ממלכתי לשירות ביטחון שמשרת את המלך ולא את הממלכה. אסור שזה יקרה. אז מצידי, אם צריך, אני מוכן, וכך גם, אני חושב, כל מי שהיה ראש שב"כ אי פעם – לשאת את רונן על כפיים, בלי לסלוח לו לרגע על הטעויות שהוא עשה לפני וב-7 באוקטובר".
יודע דבר או שניים
גילון יודע דבר או שניים על מחדל של השב"כ ועל טראומה לאומית בעקבותיו, כמו גם על פרישה מוקדמת ולקיחת אחריות. יומיים לאחר רצח רבין הוא נפגש עם ראש הממשלה החדש, פרס, הגיש לו מכתב התפטרות ואמר שהוא לוקח אחריות.
פרס סירב לקבל את ההתפטרות ואמר שזה חסר אחריות להתפטר כשהשב"כ מלקק את פצעיו וזקוק לשיקום. גילון התרצה, נשאר בתפקידו עוד חודשיים, הוביל את השב"כ במבצע החיסול המורכב של "המהנדס" יחיא עייש ולמחרת ניסח מכתב התפטרות חדש.
ראש השב"כ רונן בר לא מתכוון להתפטר. לא עכשיו. הוא אמר את זה במפורש. גם נתניהו יזהר מלפטר אותו כרגע, בגלל החקירות בנושא הקטארי והקביעה של היועמ"שית שזה מחייב סיבות ענייניות. ואולי זה גם בגלל פחדנות של נתניהו: ראש השב"כ הוא אחריותו הישירה. אם ידיח אותו, הביקורת תהיה עליו. הרבה יותר נוח לפעול להדחת היועמ"שית ולהסתתר מאחורי לוין.
ראש השב"כ רונן בר לא מתכוון להתפטר. לא עכשיו. הוא אמר את זה במפורש. גם נתניהו יזהר מלפטר אותו כרגע, בגלל החקירות בנושא הקטארי והקביעה של היועמ"שית שזה מחייב סיבות ענייניות. ואולי זה גם בגלל פחדנות של נתניהו
בנסיבות נורמליות בר היה צריך להגיש את התפטרותו ב-8 באוקטובר. רק שברור לו שכשיתפטר יגיע ראש שב"כ מטעם וגם הארגון הזה, כמו המשטרה, ייכבש על ידי השלטון הנוכחי.
לכן, בהתנגשות הנוכחית בין העקרונות, צריך להעדיף את המשך כהונתו עד שתחלוף הסכנה. ההבדל בין פיטורי רמטכ"ל לבין ראש שב"כ הוא גדול. רמטכ"לים מגיעים מתוך מאגר מסוים של אלופים שצמחו באותו בית גידול. הדאגה מי יהיה הרמטכ"ל הבא פחותה יחסית לראש שב"כ, שהוא גוף אזרחי, וניתן להביא ראש שב"כ מכל מקום, בהתאם להעדפתו של הממונה עליו, ראש הממשלה.
או של הממונה על ראש הממשלה. שרה נתניהו.
מה יוצא ללוין מזה?
שר המשפטים פתח השבוע בהליך להדחת היועמ"שית. יש רק שאלה אחת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו בנושא הזה, והיא: למה. מה ייצא לו מזה. איזו תועלת יביא לו המהלך.
אפשר להגיד על נתניהו כל מיני דברים, אבל הוא לא טיפש. הוא יודע שמדובר בהליך שלא יבשיל, או שייקח זמן רב אם ועד שזה יקרה – ואז ייפסל בבג"ץ. יש ניסיונות להסביר את המהלך הזה ברצונו של נתניהו להרגיע את החרדים שאוטוטו יהיה יועץ משפטי אחר שיעביר את חוק הגיוס, או למשוך בחזרה את בן גביר לממשלה כשגולדקנופף בדרך החוצה ממנה, או אולי להסיח את תשומת הלב הציבורית מהמיליארדים שעוברים לחרדים בזמן מלחמה.
ויש גם הסבר אחר: נתניהו לא באמת עומד מאחורי זה. לא אכפת לו כמובן שזה יקרה, אבל הוא יודע שזה לא יקרה. וגם אם כן, זה ייקח כל כך הרבה זמן שזה לא ייתן לו כלום. אבל הוא מבין את המצוקה של לוין, שנתון תחת קמפיין אכזרי של השופר ברדוגו וח"כים קיצוניים מהליכוד שקוראים לו לשים את המפתחות. לוין פשוט מייצר רעש מיותר כמו תינוק מגודל שמחפש תשומת לב. במילים אחרות: זה ספין של שר כושל שעושה רעש על כלום.
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזי לפחות יש לו הישג אחד: הוא גרם לגדעון סער להודות השבוע שהוא טעה בבחירת היועמ"שית ולדרוש את פיטוריה.
אולי סער בסה"כ מנסה להיות יותר ביבי מביבי כדי לחבור סוף-סוף לליכוד. מה שבטוח שהוא במלכוד: מצד אחד כשר החוץ הוא ממודר מהתיק האמריקאי, כשבמקומו מנהלים אותו נתניהו ודרמר. מצד שני, כל ההסכם עם הליכוד עוד לא סגור. נראה שהוא בחר להתבטא בעניין היועצת כמו שממהרים להיפטר מתפוח אדמה לוהט. אם היה שותק – היה יוצר ציפייה: בואו נראה מה יעשה עכשיו גידון. עדיף היה לו לגמור עם זה ולא להסתבך כמו בפעם שעברה, כשהחליט להיכנס לממשלה וסחב את זה תוך הכחשות ושקרים.
והדבר האחרון שגידון רוצה או צריך עכשיו זה שיתעסקו בו.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.03.25
