החיים של גלעד בן זקן בן ה-45, מנהל מוצר והדרכה בחברת מדטרוניק, התהפכו ברגע בשנה שעברה: "בתחילת נובמבר, בנסיעה פשוטה באזור התעשייה במודיעין, תוך עצירה עם האופנוע כשאני מאט למהירות כמעט אפסית, הגלגל הקדמי ננעל והאופנוע החליק. התרסקתי על הכביש כשכל משקל האופנוע עליי. רגע אחר כך כבר הייתי באמבולנס, בדרך לבית החולים. הבשורה הייתה קשה: שלושה שברים באגן, שניים בכתף וכאבים עצומים, ואני מאבד לחלוטין את היכולת לנוע בכוחות עצמי".
לדברי בן זקן, הפציעה הייתה קשה: "פתאום דברים בסיסיים הופכים לבלתי אפשריים – לקום, לזוז, אפילו לגרד את עצמי. אחרי כמה ימים הבנתי שחזרה הביתה לא באה בחשבון – הייתי חייב שיקום".
"מאז ומתמיד חלמתי לרכוב על אופנוע", הוא מוסיף: "היה לי רישיון לאופנוע כבד, אבל במשך שנים לא מימשתי את החלום. כשהגעתי לגיל 45, אמרתי לעצמי: 'אני אדם אחראי, הילדים גדלו, אפשר סוף-סוף לקנות אופנוע רגוע, ישן כזה, והכול יהיה בסדר'. אבל המציאות טפחה על פניי מהר מאוד".
בדומה לבן זקן, גם אבי גרבר מזרחי, מהנדס תוכנה בן 56 ומורה דרך, נפצע באורח אנוש כשרכב על אופנוע בסוף חודש אוקטובר האחרון ומצא את עצמו בשיקום ארוך וקשה בבית החולים השיקומי רעות בתל-אביב. "אני רוכב על אופנוע כ-30 שנים", סיפר. "לצערי, בעת נסיעה לפני כשלושה חודשים רכב פגע בי והעיף אותי. עברתי ניתוחים לקיבוע השברים, כולל קיבוע בעמוד השדרה, והייתי מורדם ומונשם כשבועיים. אני מאושפז בשיקום בבית החולים רעות מאז נובמבר האחרון. בהתחלה אושפזתי במחלקת שיקום נשימתי. בגלל מכונת ההנשמה, לא יכולתי לדבר ולתקשר עם הסביבה וזה היה מאוד מאתגר".
הוא מוסיף: "השתמשתי בלוח אותיות ולאחר ששיפרתי את התפקוד של היד והכתף שנשברה כתבתי את המסרים שלי באמצעות טאבלט. הצוות הצליח לגמול אותי מהנשמה בהצלחה גדולה והועברתי לאשפוז במחלקת השיקום. כיום אני על כיסא גלגלים, ממשיך להתקדם ומתמקד בשיפור התפקוד וההליכה".
3 צפייה בגלריה
"פתאום דברים בסיסיים הופכים לבלתי אפשריים". בן זקן
(צילום: דוברות ביה"ח השיקומי רעות ת"א)
3 צפייה בגלריה
"כיום אני על כיסא גלגלים, מתמקד בשיפור ההליכה". מזרחי
(צילום: דוברות ביה"ח השיקומי רעות ת"א)
הוא מספר על האתגר שבשיקום: "למדתי איך להתמודד עם המצב שלי ואיך לשפר אותו. חזרתי לדבר, לאכול לבד, להתלבש ולנעול נעליים - אלה הרבה הצלחות קטנות שעוזרות לי להתקדם ולהיות עצמאי. המסר שלי למי שבשיקום הוא להישאר אופטימיים ולעבוד קשה כל הזמן. עוד הצלחה קטנה ועוד הצלחה קטנה, לא לחשוב על המטרה הגדולה, לא על למה זה קרה לי ולהתרכז בעתיד".
ואולם, הנתונים מראים כי פציעות קשות מסוג אלו שחוו גלעד ואבי, הן לא סכנה עבור רוכבי האופנועים והקטנועים בלבד. לימור בנודיז בת ה-53, תושבת אחוזת ברק שבצפון, עברה תאונת דרכים בדרך חזרה לביתה מבית הספר שבו היא מחנכת כיתה ד' ונפצעה באורח בינוני-קשה.
"סיימתי עוד יום לימודים בבית הספר ויצאתי עם הרכב לכיוון הבית. מדובר בנסיעה של כ-25 דקות", סיפרה בנודיז, שגם היא אושפזה בבית החולים השיקומי רעות. "חציתי צומת ופתאום פגע בי רכב אחר שחצה את הצומת בעוצמה רבה. ברגעים הראשונים הייתי בהלם וחסרת אונים, לא יכולתי להיחלץ מהרכב בכוחות עצמי. עוברי אורח הזמינו אמבולנס שפינה אותי לבית החולים".
על הפציעה היא מספרת: "כתוצאה מהתאונה שברתי את עצם הירך ואת מפרק הברך ברגל שמאל, היה לי שבר נוסף בבית החזה ועברתי ניתוח לקיבוע השברים. התאונה התרחשה בדצמבר ומאז אני מאושפזת בשיקום. הגעתי מרותקת למיטה, ומבוהלת מהמצב. מהרגע הראשון קיבל אותי הצוות המקצועי בפנים יפות ועודד את רוחי. המטופלים הוותיקים חיזקו את רוחי, ולראות אותם כשהם כבר מתניידים בהליכה עצמאית נתן לי הרבה תקווה ואופטימיות. אני מתגעגעת לעבודה ולילדים המתוקים, שדורשים בשלומי ושולחים לי ציורים וברכות משמחות".
הזינוק בפצועים בתאונות - והמחיר הכבד
ואכן, לצד הסבל הגדול, אנשים שנפצעים באורח קשה בתאונות דרכים לעיתים קרובות מאבדים לחלוטין את כושר העבודה שלהם, ולפציעה שלהם יש גם נזק כלכלי, אישי ולאומי כבד מאוד. כך למשל, לפני מספר שנים, ב-2019, עלותם הכוללת של נפגעים קשה וקשה מאוד בתאונות דרכים למדינה הייתה כ-5.27 מיליארד שקלים בכל שנה. לפי האומדן הזה, העלות למשק של כל פצוע בודד יכולה להגיע לכמעט שישה מיליון שקלים.
בינתיים, נראה שהמגמה הקטלנית במיוחד בכבישי ישראל נמשכת גם השנה. בסוף השבוע האחרון ארבעה בני אדם איבדו את חייהם תוך שעות ספורות. מתחילת השנה מספר ההרוגים בתאונות דרכים עומד על 82 בני אדם – זינוק של למעלה מ-26% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהייתה כאמור אחת מהגרועות ב-20 השנים האחרונות.
מנכ"ל עמותת אור ירוק עו"ד יניב יעקב מסר: "לעיתים ההבדל בין הרוג לפצוע קשה הוא כחוט השערה. לעיתים מדובר בעניין של מזל בלבד. מדד ההרוגים הוא מדד מוביל אבל חייבים גם להתייחס למדד הפצועים קשה ולצערי הכישלון שם גדול ומוחלט. המשמעות של אנשים שנפצעו קשה בתאונת דרכים היא טרגדיה ותהליך שיקום ארוך וקשה, כזה שמשפיע על המשפחה כולה. חלקם של הפצועים קשה יסבלו מנכות לכל ימי חייהם. כאשר מקצצים בכסף שמופנה למאבק בקטל בדרכים זו התוצאה – השנה הקשה ביותר מאז 2003. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חייבת לאשר את התוכנית הלאומית הרב-שנתית לבטיחות בדרכים כדי להוביל לירידה בפצועים קשה".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.03.25
