עבור ב', צעירה בשנות ה-30 לחייה, אם לילדים, השיבוץ לתפקיד באחת היחידות המבצעיות והמסווגות במשטרה היה לא פחות מהגשמת חלום. אחרי שנים של שירות בגוף ביטחוני אחר, עם תעודות הצטיינות רבות המעידות על מסירותה, היא האמינה שמצאה את מקומה. אבל הטרדה מינית, על-פי החשד, מצד ר', אחד ממפקדי היחידה שבה שירתה – הפכה את עולמה.
באפריל 2024, הגיעה ב’ לבריתה של אחד מהלוחמים ביחידה. לאירוע הוזמנו משרתים נוספים. בעדותה במח”ש היא מתארת כיצד במהלך האירוע הרגישה לפתע יד נכנסת מתחת לחולצתה בצידו הימני של גופה ונוגעת לה בחזה. ב' רכנה קדימה מבוהלת בניסיון להוציא את היד וכאשר הסתובבה לאחור ראתה מעליה את ר', סגן מפקד היחידה. לפי עדותה, האירוע מתרחש בשולחן צדדי באולם שבו ישבה ואותו מפקד שנגע בה מוסיף ואומר לה מיד "תבואי אליי מחר למשרד, נדבר בארבע עיניים".
1 צפייה בגלריה
"שכנעו אותי להתלונן ואז הפנו לי גב". צילום אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לכתבה
(צילום: תומי הרפז)
עם סיום אירוע הבריתה, היא מתארת בעדות, ביקש ממנה הקצין ר' לנהוג חזרה לעיר מגוריהם מאחר שלדבריו הוא שתה אלכוהול. הנסיעה מתקיימת ברכב סמוי של היחידה. ב' מסכימה, ובמהלך הנסיעה היא מתארת כי הקצין שאל אותה שאלות על בעלה ואז אמר: "חיים שלי, אני אוהב אותך, אני שומר עלייך ביחידה כי ש’ (מפקד היחידה) רוצה להעיף אותך". אז מתרחש אירוע נוסף, כאשר כך על-פי עדותה, ר' מניח את כף ידו השמאלית על ירכה, קרוב למפשעתה. הדבר מתרחש במהלך הנסיעה שלוש פעמים. בעדותה היא מתארת כי קפאה לנוכח המגע. כאשר המתלוננת יורדת מהרכב, הקצין ר' יורד גם הוא ומחבק אותה.
סתירות בגרסת הקצין
מספר שבועות לאחר מכן ב' אוזרת אומץ ומשתפת איש סגל ביחידה באירוע. הוא מעביר את הדיווח, והיא מזומנת לשיחה אצל מפקד המרחב ועם קב"נית ובעידודם מגישה תלונה למחלקה לחקירות שוטרים.
ב-13 ביוני 2024, עשרה ימים לאחר שנגבתה עדותה של ב' במח"ש, נחקר הקצין ר' לראשונה. ביחס למגע באולם האירועים הוא נשאל אם הכניס את ידו לחולצתה מאחור ומשיב תחילה "לא", אך מאוחר יותר אומר כי הוא "לא זוכר. אני אדם שמדבר עם הידיים. להגיד שנגעתי בכוונה או ברמיזה מינית? בשום אופן לא".
ר' גם נשאל על הנסיעה ברכב הסמוי של היחידה ותחילה טען מספר פעמים כי הוא זה שנהג ולא ב'. בהמשך שינה את גרסתו ואמר "אני לא זוכר בוודאות. אם היא אומרת שהיא נהגה, יש מצב". בפעם השלישית שנשאל, באותה חקירה, הוא אומר "אני לא זוכר שעליתי להגה, לא סגור על זה. אם היא נהגה, אז יכול להיות".
ביחס לנגיעה בירכה של ב' בנסיעה ברכב אמר ר' תחילה "לא הנחתי לה יד על הרגל", אך מאוחר יותר טוען שוב כי "אני מדבר עם הידיים" ומוסיף כי "יכול להיות שנגעתי בה בטעות, אבל לא הייתה פה שום רמיזה מינית". ר' עוד נשאל לגבי האמירה "אני אוהב אותך" לב' במהלך הנסיעה ובהתחלה הכחיש זאת. לאחר מכן הוסיף "אם אמרתי, זה היה בקטע של 'אני אוהב אותך, רוצה לשמור עלייך, קחי לתשומת ליבך'. אבל אני לא זוכר בוודאות אם אמרתי".
בין המתלוננת ב' לקצין ר' נערך עימות, במהלכו הוא מכחיש את ההטרדה המינית ואומר כי "אולי הייתה נגיעה אגבית".
חודש לאחר שנפתחה החקירה, החליטה מח”ש לסגור את התיק מחוסר ראיות. ב', באמצעות עורכות הדין צופיה נהון ואלה חדד, החליטה להגיש ערר לפרקליטות המדינה בטענה כי נפלו כשלים בחקירת הקצין, לא בוצעו פעולות חקירה קריטיות וכן כי התעלמו מהסתירות שעלו בגרסת הקצין. כך למשל נטען כי "במהלך חקירתו באזהרה, ישב הקצין עם מכשיר הטלפון הנייד שברשותו דולק. בתחילת החקירה ובמהלכה לא התבקש למסור לידי החוקרת את הנייד על מנת לדלות ממנו מידע, אם קיים, והתכתבויות בעניין האירוע הנחקר, גם אם הדבר כרוך בהוצאת צו שיפוטי". נציין כי בידי המערכת נמצא צילום שאסור בפרסום בו נראה הקצין יושב בחדר החקירה עם טלפון נייד.
עוד טוענת ב' בערר כי מח"ש לא פעלה לאסוף צילומים מאולם האירועים ולא פנתה ללוחם בעל השמחה על מנת לבדוק אם האירוע נקלט בעדשות המצלמה של הצלמים שתיעדו את האירוע.
עוד נכתב: "על-פי חומר הראיות, אף לא אחד מהעדים הוזהר בסוף עדותו לבל ישוחח עם אחרים אודות החקירה, וכן אף לא אחד מהעדים הוחתם על כך. הופתענו ונדהמנו כי במהלך החקירה מציינת החוקרת כי היא מאפשרת לחשוד לענות לאשתו על מנת להרגיעה 'שהכול בסדר'".
מי נהג ברכב
ביחס לנסיעה המשותפת ברכב, טוענת ב' בערר כי צילומים ממצלמות "עין הנץ" הפזורות בכבישי ישראל לא נאספו על מנת להוכיח באופן חד-משמעי מי נהג ברכב. עורכת הדין טוענת כי "לו היה מובא בחומר החקירה היה בו כדי לקבע את שקריו, אף שאינו מכחיש לגמרי שהמתלוננת נהגה". במילים אחרות, הן טוענות כי גרסתו המשתנה לאורך החקירה של ר' בסוגיית הנהיגה ברכב, יכולה גם להאיר על אמינותו ביחס ליתר האירועים.
יש לציין כי במהלך החקירה, הקצין עבר בדיקת פוליגרף, שבה נמצא דובר אמת. לצד זאת דוח הבודק מציין כי "הנבדק אינו שלל כי שתה אלכוהול במהלך האירוע, וזו גם הסיבה שביקש מהשוטרת לנהוג חזרה (לעיר מגוריהם). עובדה זו לבדה מעלה שאלות על התנהלותו". על אף שהקצין נהג לאירוע פרטי ברכב סמוי של היחידה ושתה אלכוהול עד כדי כך שלא היה מסוגל לנהוג בו במידת הצורך, במשטרה גם לא פתחו בהליכים פיקודיים נגד הקצין.
בריאיון שנערך עם ב' השבוע היא פורצת בבכי: “אני רוצה שהאמת תצא לאור. המערכת המשטרתית הפקירה אותי. אני לבד. הם שכנעו אותי להתלונן ואז הפנו לי גב, כאילו אני זו שעשיתי משהו לא בסדר. כל החברות והקולגות שהיו בנות בית אצלי פשוט סובבו לי את הגב כאילו אני עשיתי משהו לא בסדר בזמן שאני הקורבן. אני זו שנענשתי".
היא משתפת בקשיים שהיא חווה מאז אותו אירוע: "החיים שלי נהרסו. הכול פשוט התפרק לי. היינו משפחה נורמטיבית, עכשיו הילדים שלי רואים אותי זרוקה במיטה מרבית שעות היום. אני על כדורים. הדבר היחיד שאני רוצה זה לחזור להיות מי שהייתי לפני אותו אירוע. יש לי סיוטים. אנשים אומרים לי: ‘נו, אז הוא שם עלייך יד, מה קרה?’ אבל הוא שם יד על אזור אישי זה לא ‘מה קרה’, זה הרס לי את החיים”.
"בכיתי בלי שליטה"
על הרגע שבו התבשרה על ההחלטה לסגור את התיק היא אומרת: "התקשרו אליי ממח"ש, אמרו לי שאני מוזמנת. הייתי מעורפלת, כמו חוט שנמתח לכל כיוון. לא האמנתי שזה קורה לי. כשהגעתי לשם, הפרקליטה אמרה שהתיק נסגר. נשברתי. בכיתי בלי שליטה. התקשרתי לחברה בצעקות, 'זה לא הגיוני! איך סגרו לו את התיק?!', הייתי בהיסטריה.
"שבוע אחרי שהתיק נסגר, הקב"נית התקשרה אליי ואמרה לי: 'צריך להבין אותו, הוא גם מסכן'. צעקתי עליה: ומה איתי? כולם חרטטו אותי, הוא אפילו נכנס לחקירה עם הפלאפון שלו. אני אומרת בלב כבד, אבל היום אני מצטערת שהתלוננתי. הייתי מעדיפה לשתוק ולחיות עם זה לבד עד סוף חיי. היום אני לבד, מחקו אותי".
הפרקליטות צפויה להכריע בקרוב אם לפתוח מחדש את החקירה. בינתיים, הקצין קודם בדרגה, וב' צפויה לפרוש מהמשטרה לאחר שלדבריה מצבה הנפשי הידרדר.
בטרם פרסום הכתבה נשלחה שאילתה מפורטת הכוללת את הטענות ואת שינויי הגרסאות במהלך החקירה. דוברות המשטרה התבקשה להגיב בעצמה לאירועים ואף התבקשה להעביר את הטענות לקצין על מנת שיגיב להן באופן אישי. הקצין בחר שלא להגיב לכתבה והמשטרה הגיבה כי "תיק החקירה נבחן על-ידי מח"ש והוחלט על סגירתו".
ממח"ש נמסר כי "מדובר בתלונה שהוגשה למח"ש בגין מעשה מגונה, שלטענת המתלוננת בוצע כלפיה על-ידי סגן מפקד היחידה שבה היא משרתת. לאחר חקירה מקיפה, לרבות חקירה באזהרה של השוטר החשוד, ובחינת מכלול הראיות, לא נמצאו ראיות במידת ההוכחה הנדרשת בפלילים להגשת כתב אישום. כמו כן, לא נמצא בסיס לחשד לשיבוש חקירה או לתיאום גרסאות. מטעמי צנעת הפרט לא נוכל לפרט מעבר לכך. ערר הוגש למחלקת עררים בפרקליטות המדינה וייבחן כמקובל".
הערר הוגש באמצעות עורכות הדין צופיה נהון ואלה חדד, המייצגות את המתלוננות. מטעמן נמסר: "אנו סבורות שעם החומר שקיים בתיק ניתן היה להגיש כתב אישום פלילי, למצער היה יכול להיפתח הליך משמעתי אך הדבר לא נעשה״.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.03.25
