מחקירה, מידע שנאסף וניתוח של גורמים בכירים עולה, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ידע שסבירים הסיכויים שהדחת ראש השב"כ רונן בר תוכרז כלא חוקית ותיפסל. אבל במערכה הרחבה והפוליטית שהוא מנהל, אומר גורם בכיר הבקיא בפרטים, "היו שיקולים יותר כבדי משקל, כאלה שהצדיקו להשליך את השב"כ, מערכת הביטחון, ואת המדינה כולה לסחרור ופאודה שלא היו כמותם, עם נזקים שייקח שנים לתקן. העיקר להשיג את האצבעות שהוא צריך בהצבעה על התקציב".
גורמים בכירים בשירות הממשלתי בודקים מדוע היה לנתניהו דחוף כל כך להדיח את רונן בר דווקא עכשיו, בהליך חפוז, בניגוד לכל כללי הממשל התקין, "על חלק גדול מהם הקפידו פורקי העול הקשים ביותר מבין השרים שלו עצמו", ואפילו כשהוא יודע שהיועצת המשפטית לממשלה אוסרת עליו לעשות זאת.
ישנן כמה השערות, חלקן מתוקפות יותר, חלקן פחות. ההשערה המובילה היא כי "שיקולי הקואליציה גוברים על כל שיקול אחר", לפי אחד מהבכירים בשירות הממשלתי. "שרידות הקואליציה מחייבת את העברת התקציב, ואחרי הקונצים שחלק מהחרדים עשו, הממשלה מצאה את עצמה תלויה על חודו של קול".
איתמר בן גביר התפטר מהממשלה על רקע הפסקת האש שנחתמה בינואר, והודיע כי הוא משאיר את האפשרות לחזור אליה, אם זו תחזור למלחמה. לפי גורמים צבאיים בכירים, ישראל נערכת למלחמה, כדי לנסות ולהשיג שוב את היעד שבו כשלה במשך שנה וחצי, "לגרום לחמאס לשחרר את החטופים, להניח את נשקו, להיכנע ולהגלות את עצמו מהרצועה".
בן גביר דרש מנתניהו לשוב למלחמה. נתניהו, כך לפי כמה מקורות, סבור כי בסופו של דבר לא תהיה לו ברירה, אבל לא כעת. אז אולי בן גביר יסתפק באתנן אחר?
בן גביר דרש מנתניהו לשוב למלחמה. נתניהו, כך לפי כמה מקורות, סבור כי בסופו של דבר לא תהיה לו ברירה, אבל לא כעת. אז אולי בן גביר יסתפק באתנן אחר? הוא כבר הודיע כי כ"מחווה" על פיטורי ראש השב"כ, עוצמה יהודית תימנע בהצבעה על חוק ההסדרים - תאפשר לו לעבור ברוב גדול ותעניק לקואליציה את החמצן שהיא זקוקה לו.
נתניהו הביא בחשבון, כך לפי גורמים הבקיאים בנושא, "למעשה כל אחד הבקיא במקצת מהפרטים היה יכול להביא זאת בחשבון, לא צריך יום משפט חוקתי ארוך בשביל להבין זאת", אומר הגורם, כי הדחת רונן בר תיפסל בידי היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון. "אז מה המשחק הרחב יותר שיש כאן מאחורי הקלעים, מאחורי המילים הבומבסטיות שהופיעו בשבועות האחרונים, בעיקר אם מבינים שיש סיכוי שהמהלך לא אפשרי, לפחות בעת הזו?"
היורש שירכך את ההתנגדות
עניין נוסף שבו עוסקים בכירים בקהילת המודיעין הוא שאלת היורש, שהופץ כי נתניהו וגורמים בעלי השפעה לצידו החליטו ביום שבת האחרון כי הוא זה שיירש את רונן בר. השם שעולה כבר זמן רב, ואף קיבל מנתניהו את תפקיד מתאם צוות המשא ומתן, הוא מ', שהיה עד לאחרונה סגנו של בר.
מ' הוא בן למשפחה דתית מקיבוץ, אח שכול ואדם עם רקורד מודיעיני ומבצעי אדיר. יש מעט מאוד אנשים, אני לפחות לא פגשתי אחד כזה, שלא מחמיאים למ', מעין קונצנזוס נדיר בקהילת מודיעין שאנשיה יכולים להיות מאוד לא מפרגנים ועוקצניים. אומרים עליו שהוא ישר כסרגל, ערכי, נאמן למדינה ורק למדינה, חף מפוליטיקה ותמיד היה כזה, נקי דרך וזך לבב. "אה", אומר הגורם, "והוא גם מסתדר מצוין עם רונן בר".
מינוי של מ' לתפקיד יכול לרכך מאוד, ולמעשנ כבר מרכך את ההתנגדות בקרב מעגלים קריטיים בשירות הציבורי, במערכת המשפט, האכיפה, האקדמיה והכלכלה. חלק מהנימוקים שהעלו מאז הודעת נתניהו גורמים בכירים במשק למה לא לשבות היו שמינויו של מ', שרונן בר סבור שהוא ראוי מאוד להיות ראש שב"כ, מינוי שהוא אף דחף לו (לצד הסגן השני שמינה), שכולם אומרים עליו דברים טובים, אומר שבעצם, כמו מה שיוחס לרמטכ"ל זמיר לפחות לפני מינויו, "שאם הוא ימונה אז בעצם הסיפור לא כל כך נורא, סוג של more of the same".
גורמים בכירים במערכת הביטחון מביטים על האירוע בהשתאות. הקווים המאוד מחמיאים לדמותו של מ', הם, איך לומר, פרופיל מאוד חריג בשלל הבחירות של משפחת נתניהו, "שלא לומר ההפך המוחלט"
אבל גורמים בכירים במערכת הביטחון מביטים על האירוע בהשתאות. הקווים המאוד מחמיאים לדמותו של מ', הם, איך לומר, פרופיל מאוד חריג בשלל הבחירות של משפחת נתניהו, "שלא לומר ההפך המוחלט, לפחות במה שנוגע לקירבה שלו לראש שהם מתעבים וכל כך מתאמצים להדיח".
ויש עוד דבר שקשה מאוד לחשוב שלא עלה בראשם של מי שמהרהרים במינוי של מ'. בראיון בערוץ 12 נדב ארגמן שם דגש על כך שיורשו של בר, חייב להיות אדם שנשא בתפקיד סגן ראש השב"כ, תפקיד ממנו מונו תמיד היורשים, חוץ ממינויו של אלוף עמי איילון, מפקד חיל הים, אחרי אסון רצח רבין שקרה לשב"כ, ולכולנו.
מ' עונה לגמרי על הדרישה הזו, אבל כאן גם עקב האכילס של המינוי: סגן ראש השב"כ הוא האחראי בארגון על הפעלת הכוח, בניגוד לתפקידו המסורתי של סגן הרמטכ"ל בצה"ל. הוא מפעיל את היחידות המבצעיות, תחתיו היחידות החשובות ביותר העוסקות באיסוף מודיעין, בניתוחו והפיכתו, אם צריך, לפעולות סיכול מול האויב.
רונן בר נושא באחריות העליונה על כשלון השב”כ ב-7 באוקטובר. אבל גם למ’, שהיה שם לפני, ותוך כדי הלילה הארוך ביותר, יש אחריות. המינוי שלו עשוי לעורר קושי ציבורי דומה ואף גדול יותר מזה שעורר המינוי של אלוף שלומי בינדר לתפקיד ראש אמ”ן.
ואם זה כך, והמינוי נתון במחלוקת ועלול להיפגע או להיות מבוטל או "שאולי אפילו מ' עצמו, שהוא באמת אחד מהאנשים הכי ערכיים שפגשתי, יחליט שזה לא בשבילו", אז למה נתניהו ומקהלתו מפיצים את השם הזה? "ואולי כי הם יודעים שהמינוי כרגע לא הולך לשום מקום, או שהם יודעים שהמינוי של מ' ייתקל בקשיים, ואז לנתניהו כאילו לא תהיה ברירה לשלוף מועמד אחר, שהוא בעצם המועמד שהוא רצה מלכתחילה".
שורת פגמים משפטיים
משפטנים עצמאיים ובעלי שם שבדקו לבקשת "ידיעות אחרונות" את הליך הדחתו של רונן בר, לפחות עד עכשיו, הגיעו למסקנה פה אחד: הליך ההדחה שיזם נתניהו "נגוע בכל כך הרבה בעיות, חורים, כשלים, התנהלות בלתי חוקית והתעלמות מהחלטות היועצת, שספק רב אם יש משהו שנתניהו יכול לעשות כעת, שיכול לרפא את הפגמים".
נתניהו אמר כי הוא איבד את האמון ברונן בר, אך לאחר פיטורי גלנט הוא הבהיר לראשי מערכת הביטחון כי הוא לא מבקש את התפטרותם ויש לו אמון מלא בהם. מה קרה בשבועות האחרונים?
בין הפגמים הרבים שאבחנו המשפטנים: ראשית, האמת בעילת ההדחה. נתניהו אמר כי הוא איבד את האמון ברונן בר, אך לאחר פיטורי גלנט הוא הבהיר לראשי מערכת הביטחון כי הוא לא מבקש את התפטרותם ויש לו אמון מלא בהם. מה קרה בשבועות האחרונים שנתניהו פתאום איבד את האמון?
שנית, החוקיות בעילת ההדחה. המשפטנים אומרים כי אסור להדיח ראש שב"כ בגלל שאלות נאמנות, וכי העילה הזו שמורה רק למשרות אמון.
בעיות נוספות שעליהן מצביעים המשפטנים מתייחסות להליך ההודעה שבו לא היה שימוע, למכתב האזהרה של היועצת המשפטית לממשלה, לחשד לניגוד עניינים הקשור לחקירות נגד לשכת ראש הממשלה ולבסוף ל"הרעלת" ההליך כולו: גם אם נתניהו ימנה כעת מישהו במקומו ויעביר סמכויות כי הוא מנוע, הדבר לא יירפא את הנזק שכבר נגרם כי השר שימונה יודע מה נתניהו עשה ומה הוא רוצה.
מפאת פגמים אלו ואחרים, השורה התחתונה בניתוח המשפטנים היא כי קיים סיכוי קלוש ביותר שהדחת רונן בר תעמוד במבחן הייעוץ המשפטי לממשלה ובמבחן בג"ץ. אם נתניהו יתעקש להביא את ההדחה להצבעה בפורום הממשלה, ובג"ץ יוציא אפילו צו על תנאי נגד ההדחה, המשמעות תהיה משבר חוקתי חסר תקדים, ראשון מסוגו בתולדות המדינה.
אם במשבר הזה תמנה הממשלה ראש שב"כ חדש, למרות שהגורמים המוסמכים הודיעו כי אין להדיח את הראש המכהן, "לפסיקה כזו של בג"ץ", אומר אחד מהמומחים הבכירים בישראל למשפט חוקתי, "יש משמעות אחת: רונן בר הוא ראש השב"כ, ללא סייגים, כשכל פעולה אחרת מבוצעת בחוסר סמכות קיצונית ועל כן היא בטלה מלכתחילה". ומה יעשה רכז השטח של השב"כ, או ראש מערך סייבר, שישאל את עצמו למי הוא אמור לציית - לרונן בר או לראש החדש שמונה באופן חוקי ולגיטימי,
כפי שהממשלה והעומד בראשה טוענים, שהרי כתוב בחוק כי הממשלה היא הגוף המוסמך למנות וגם להדיח את ראש השב"כ.
גם על השאלה הזו אומרים המומחים כי התשובה ברורה: "שב"כ הוא ארגון הפועל לפי מערך של חוקים, בראשם חוק השב"כ, וכל פעולותיו מבוצעות לאחר שהתקבל אישור של האגף לייעוץ משפטי בארגון. לאנשים של האגף הזה יפנו כל מי שלא יהיה להם ברור מאליו מה התשובה. והם יפעלו לפי הוראות היועצת ולפיכך הוראות בית המשפט העליון".
הסיטואציה המטורפת הזו תשאיר את הברירה, אם תתרחש, בידי רונן בר עצמו: האם "ימשיך להיות ראש השב"כ גם על כידוני בג"ץ" או "יגיד שהוא אינו יכול יותר ויניח את המפתחות". כך או כך, המהלך חולל נזק חמור ביותר, "שלח איש יד באחיו", לדברי גורם בכיר הבקיא בפרטים.
כל זה יקרה בוודאי אחרי ההצבעה על התקציב, והיעד, אם זה אכן היה היעד, של "מבצע האצבעות" — הושג בהצלחה.
