מכת הפתיחה הישראלית שסימנה את סוף הפסקת האש היא לא "פתיחת שערי הגיהינום", אבל יש בה מידה של שינוי: עשרות מטוסים תקפו מאות מטרות שמשקפות את היכולות הפוליטיות והאזרחיות של חמאס, ולא רק הצבאיות, היבט שנתפס אצל הרמטכ"ל החדש כהכרחי למיטוט שלטונו של ארגון הטרור ברצועה. במקביל, ירי מסיבי של ארטילריה לכיוון צפון הרצועה נועד להעביר את התושבים שחזרו לשם בחזרה דרומה. למי ששכח, אלו ימי צום רמדאן ופעילות צה"ל לא מקילה עליו, בלשון המעטה, כך שאולי יהיה בכך להגביר את הלחץ על חמאס.
הכותרת
הימור מושכל? מאחורי החזרה ללחימה והמעורבות של ארה"ב בהחלטה | רון בן ישי
23:49
בצמרת הצבא רואים במכת הפתע את ראשיתו של מהלך מדורג, עם נקודות עצירה שיאפשרו חזרה לשולחן המו"מ. בישראל, שסירבה לדון בשלב ב' של ההסכם שנחתם לפני חודשיים, הבינו שחמאס לא שועה להצעות של הארכת שלב א' ולכן הוחלט לצאת לדרך עם המבצע שהוכן על-ידי צה"ל ושב"כ בשבועות האחרונים, ומעיד על שיפור מתבקש באיכויות המודיעין ודגש על אלמנט ההפתעה והתחבולה.
בניגוד לכמה פרסומים, לא "התרעות" לקראת פשיטה של מחבלי נוחבה הן מה שהובילו לפעולה. אומנם חמאס ניצל את הפסקת האש לשיקום יכולותיו, בעיקר בזכות השליטה בסיוע ההומניטרי (עד להפסקתו לאחרונה בידי ישראל), שאפשרו לו לגייס מחבלים רבים ולהניח מטענים לקראת האפשרות שהכוחות ישובו לתמרן. עם זאת, צה"ל עדיין נמצא בתוך פרימטר בעזה (פריבילגיה שאין לו ממש בלבנון, למשל, שם הוא נמצא בחמישה מוצבים בלבד בשטח גדול הרבה יותר) ושולט בציר פילדלפי, שם ביקר הרמטכ"ל זמיר אתמול. אוי ואבוי אם יופתע שוב, אפילו בפשיטה נקודתית ליישוב ישראלי. לצד זאת, לחמאס נותרו יכולות שיגור וגם החות'ים אותתו על חזרה לעניינים באמצעות טיל לאזור באר שבע.
צה"ל לא יקבל תעודת הצטיינות
לצד המהלומה הצבאית, במערכת הביטחון בונים על שני שינויים משמעותיים של החודשים האחרונים: הראשון הוא חילופי הממשל בארה"ב, והגיבוי של הבית הלבן לשורת המהלכים של ישראל, מביטול דה-פקטו של שלב ב' בהסכם ועד התקיפה אתמול. השני, גם הוא כפועל יוצא של חילופי הממשל, הוא הפסקת הסיוע ההומניטרי, אף שחמאס עדיין מחלק את מה שנכנס עד כה וגם את זה צריך להפסיק. בכלליות, צה"ל השקיע בשנה וחצי האחרונות את מרב המאמצים בפירוק היכולות הצבאיות של חמאס. בכל הנוגע לתשתית האזרחית צה"ל, איך לומר, לא יקבל תעודת הצטיינות. מספיק היה לראות את שיירת רכבי הטויוטה בטקסים המבחילים שערך הארגון לקראת שחרור החטופים כדי להבין זאת.
"אי-אפשר לא להתעסק ברכיב האזרחי ולחשוב שתנצח את חמאס", אומר בכיר בצה"ל. אנחנו צריכים להגיע למצב שחמאס לא נוגע בסיוע ואז אפשר יהיה לנסות ולדבר על חלופה שלטונית
בהיבט הזה ניתן לראות בהבדל בין רב-אלוף אייל זמיר לקודמו, רא"ל (במיל') הרצי הלוי: האחרון התנגד לפעילות צבאית בנושא הזה ועל-פי גורם בפיקוד הדרום, הוא גם דאג להבהיל את הדרג המדיני מפני הטלת המשימה על צה"ל. "הלוי צדק שחיילי צה"ל לא צריכים לחלק מזון לאוכלוסייה, אבל כן ניתן לפקח באמצעות צה"ל על חברות אזרחיות, רק לא חמאס". זמיר נוטה להחזיק בדעה הזאת: ההבנה בצמרת הצבא היא שכל עוד חמאס נהנה מהרווחים של מכירת המזון לאוכלוסייה הוא צובר לגיטימציה שמשאירה אותו בשלטון.
"אי-אפשר לא להתעסק ברכיב האזרחי ולחשוב שתנצח את חמאס", אומר בכיר בצה"ל. אנחנו צריכים להגיע למצב שחמאס לא נוגע בסיוע ואז אפשר יהיה לנסות ולדבר על חלופה שלטונית. "עם הרגל הצבאית אפשר לעשות קצת יותר, אבל קשה להפתיע ולהביא לתוצאה שלבדה תכריע את הארגון או תביא אותו למו"מ ולכן אנחנו מתחילים ללחוץ את חמאס: הסיוע נפסק, סגרנו את מעבר רפיח, קרוואנים לא נכנסים וגם לא הכלים ההנדסיים לפינוי ההריסות. אנחנו מצליחים להניע את האוכלוסייה שחזרה לצפון הרצועה שוב לדרום. מבחינת חמאס זה אירוע משמעותי מאוד".

מכאן מדברים במערכת על שני תרחישים: הראשון הוא התכופפות של חמאס לטובת הסכם נרחב ומהיר ככל הניתן. בתרחיש השני, חמאס לא נרתע ואז בצה"ל חוזרים לתמרון הקרקעי, על כלל המשמעויות של גיוס מילואים והטלת עוד עומס על הצבא הסדיר, תחת המחסור החמור בלוחמים. מה יהיה שונה הפעם? "בעזה לא צריך להמציא את הגלגל כי באמת לא ניתן מבחינה צבאית", אמר אלוף במטכ"ל במהלך הכנת התוכניות, "ניתן להפעיל יותר אש באופן סימולטני ולא מדורג". התקווה היא שעוצמת התקיפות האוויריות, היקף ההרוגים הפלסטינים ומשך הזמן שבו המעברים סגורים – והפעם בגיבוי אמריקני – ישכנעו את חמאס שעדיף לו לא להמתין ולגלות איך זה מרגיש. מנגד, חמאס עדיין מחזיק ב-59 חטופים, חיים ומתים, וכל המאמצים הישראליים להבטיח שהם לא ייפגעו לא מבטיחים שאכן כך יהיה. לכן אתמול היה יום קשה למשפחות החטופים, אבל גם הימים הבאים לא נראים מבטיחים.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.03.25