"זה או או", אומר אדם שהחזיק בעבר הקרוב בעמדה מרכזית בשולחן קבלת ההחלטות, ובקיא במערכות היחסים בין הדרג המדיני לראשי הצבא וקהילת המודיעין, "או שנתניהו ידע שישראל תפר את הפסקת האש ותצא לסדרת תקיפות אגרסיביות בעזה, לרבות סיכולים ממוקדים ברצועה ‑ או שנתניהו לא ידע שהולך להיות מבצע כזה, ודווקא אז, כשהוא הכי צריך התרחשות חדשותית-לאומית מז'ורית אחרת שתסיט את העיניים מהטיהור שהוא עורך בשב"כ, באה לו כנס חנוכה מאוחר ההזדמנות המבצעית לצאת לדרך שבסבירות גבוהה תכניס מהר מאוד את שני הצדדים למלחמה כוללת, או לכל הפחות תמקד את כולם במתרחש שם".
לפי לשכת ראש הממשלה, המבצע שיצא לדרך בלילה שבין שני לשלישי אושר בידי נתניהו בסוף השבוע, כלומר ביום שישי או שבת. ביום ראשון, כלומר כשנתניהו יודע שמערכת הביטחון נמצאת בשלבים האחרונים של גלגול האירוע, הזעיק אליו נתניהו את רונן בר כדי לפטר אותו. "דגל שחור של ניגוד עניינים, אי-חוקיות ואי-תקינות מתנוסס מעל ההחלטה", אומרים בכירים במערכת המשפט.
אבל את נתניהו מעניינים דברים אחרים. הוא הזעיק את בר אליו בשעה שאם נוריד ממנה את הזמן שייקח לבר להגיע לנתניהו, מינוס 14 דקות פגישה ‑ מספיקים בדיוק לחצי השעה האחרונה לפני מהדורות הערב בטלוויזיה. קצת פחות מתחשב במבצע המתוכנן, כי בר נאלץ לעזוב מרתון ישיבות של אישור תוכניות לקראת ההתקפה.
וציניות בצד, אבל האיש עימו שוחחנו אומר כי "בלי סיבה נראית לעין, עד ליום ראשון נתניהו לא מפטר את רונן בר ‑ ופתאום זה הפך למאוד דחוף לפטר אותו, וזאת למרות המבצע המתוכנן. כלומר, נתניהו יודע שעומד לקרות משהו שימתח חלקים מהשב"כ עד לקצה. הוא במודע ובכוונת מכוון מזעזע את השב"כ עד ליסוד. האירוע הזה וההתנגשות החריפה שנתניהו יודע שהוא יגרום לה יוצרים רעידת אדמה, שבוודאי לא מסייעת לאף אחד ובטח גם לא לנתניהו עצמו לתפקד בהרמוניה עם האיש שהוא הרגע פיטר במה שיגיע יומיים לאחר מכן".
בינתיים, הדיון בממשלה על הדחת בר ייצור קשיים חוקתיים משמעותיים ביותר, וההחלטה, אם תתקבל ‑ ספק אם תעבור את מבחן בג"ץ. כך או כך, יש כאלה הסבורים שהושגה המטרה המרכזית בפיטורין כמו בפעולה בעזה - ההצבעה של איתמר בן גביר ובסופו של דבר החזרתו הביתה לקואליציה ‑ ולכן השאר לא ממש חשוב. אחרים בטוחים כי הסיבות שהביאו את ראש הממשלה מלכתחילה לנסות ולהדיח את בר - ביניהן חקירת קטאר-גייט, הבטן המלאה על חקירת פלדשטיין ותמצית התחקיר הפנימי של השב"כ שהאשים במובלע גם את נתניהו - עודן בתוקף ולכן נתניהו לא יוותר, וכמו עם פיטורי גלנט ימשיך עד שיימצא עיתוי נוח יותר להיפטר ממנו.
רה"מ בנימין נתניהו בסרטון בטיקטוק - דיפ סטייט
(מתוך טיקטוק)
השאלה ששואל עסקן ויחצ"ן המקושר לסביבת נתניהו, היא "איך דברים כאלה מתרחשים ואף אחד בסביבה של ראש הממשלה לא פוצה פה. אין איזונים ובלמים". בלי אופוזיציה, בלי דרג פוליטי, בלי רסנים, בלי מבוגר אחראי: ישראל חוזרת לבוץ של עזה, בלי תוכנית אמיתית לעתיד.
אין ביקורת
רבות נכתב על מערכת השיקולים המדריכה את נתניהו בקבלת החלטות על ביטחון לאומי, אבל מעט נאמר על האיזונים והבלמים, ההכרחיים בדמוקרטיה. "עברנו למשטר עם שתי רשויות ‑ בג"ץ וראש הממשלה", כתב לאחד ממכריו גורם בכיר מאוד במערכת הביטחון שסיים את תפקידו לא מזמן. "אין כנסת ואין ממשלה, אלו גופים כנועים לראש הממשלה. משרד הביטחון, המשטרה והשב"כ נמצאים במצב של נאמנות לביבי, לפני המחויבות למדינה ולחוק. אין אופוזיציה פעילה או יעילה. ורק בג"ץ, לצד הרחוב והתקשורת, יכול להשפיע".
אדם אחר, הבקיא מאוד ברזי הממשלה ויחסיה עם הכנסת, אומר כי "כולם מסתכלים כעת על ראש השב"כ או היועצת המשפטית לממשלה, ועל השאלה אם נתניהו יצליח לפטר אותם. זו שאלה חשובה, אבל בסופו של דבר הם פקידים. ויש גבול לכמה זמן אפשר להשאיר אותם בתפקיד בכוח, בניגוד לדעת הממונים עליהם, השרים וראש הממשלה.
"הסיפור הוא האופוזיציה, הקואליציה, השרים - ואין להם משקל, אין חשיבות, אין השפעה על ההחלטות. אין טעם להיכנס לבעיות האופוזיציה ולמה הם מתעקשים בכל פעם מחדש לא רק לא להבקיע מול שער ריק, אלא גם לא לנסות לבעוט. הרי, רק כדוגמה אחת, הכסף שמקבלים ממימון המפלגות היה יכול לשמש לארגן הפגנות ומטות מחאה. היה יכול, אבל הוא לא. הם פשוט לא שחקן.
בכירים במערכת המשפט התייחסו לכוונה של נתניהו לפטר את ראש השב"כ: “מתנוסס כאן דגל שחור של ניגוד עניינים ואי-חוקיות". לשיחת ההדחה, רה"מ הזעיק את בר מתוך ישיבות אישור תוכניות לקראת ההתקפה
"אבל זה לא רק הם. גם הקואליציה והממשלה לא על המגרש. הדרג הפוליטי פשוט לא קיים".
וכך, אף אחד לא עצר את נתניהו וכ"ץ. לא השרים, לא הפקידים, ולא ההנהגה הצבאית החדשה שזה אך נכנסה לתפקידה, בזכות נתניהו וכ"ץ.
היעדים הסותרים
בהודעת לשכת ראש הממשלה נאמר כי המתקפה בעזה נועדה "להשיג את יעדי המלחמה כפי שנקבעו בידי הדרג המדיני, ובתוכם שחרור כל חטופינו - החיים והחללים". אבל למעשה, גם גורמים בכירים ביותר במערכת הביטחון הסבורים שישראל הייתה צריכה לצאת להתקפה אחרי שהפסקת האש התארכה (כי ישראל הפרה את ההסכם עליו חתמה וחמאס לא היה מוכן להסכם אחר), מסכימים שקשה לראות כיצד ההתקפה הזו וההתקפות האגרסיביות המתוכננות בעקבותיה יצליחו להביא את החטופים הביתה, או לפחות את מרביתם.
ואף אחד לא עצר להגיד שישראל הפרה את ההסכם, ושחמאס לא שינה את דרישותיו, ושלא יכול להיות שישראל, כמו שנטען שוב ושוב, יצאה להתקפה "כדי להחזיר את חמאס למשא ומתן" ‑ כי חמאס היה כל הזמן ליד השולחן וישראל היא זו שלא נמצאת. או כפי שנאמר בהודעה על המבצע, שחמאס סירב לכל ההצעות של המתווכות, ולא כי לא היו הצעות כאלה אלא לדבוק בהסכם ‑ הצעה שלה ישראל סירבה למרות שחתומה על ההסכם.
בינואר 2024 כתבנו כאן כי "ישראל, מערכת הביטחון, צה"ל, המוסד, שב"כ, משרד הביטחון וסביבת ראש הממשלה הם כמו פתי בקזינו, או סתם מישהו שטוף ביתר ביטחון עצמי, שנכנס להימורים ומתחיל לדחוף מטבעות למכונה. ולמרות שהוא מפסיד ולכל היותר זוכה בכמה מטבעות, הוא ממשיך לעשות את אותו הדבר, ובין לבין מפסיד את כל הכסף ולא מבין שבסוף הקזינו תמיד מנצח".
אין חבר כנסת מהקואליציה או שר שיגיד לנתניהו שהאמת היא שאין אף אחד שיודע מה הקשר בין "ישראל תפעל נגד חמאס בעוצמה צבאית הולכת וגוברת", לבין שחרור החטופים אחרי שהוכח שלחץ צבאי לא מוריד את חמאס על הברכיים
ישראל טענה שוב ושוב שאפשר להשיג את שני יעדי המלחמה ורק לחץ צבאי יביא את החטופים, למרות ששוב ושוב הוכח שההפך הוא הנכון. אי-אפשר להשיג את שני היעדים, ובסוף לא משיגים אף אחד והלחץ הורג את החטופים. 41 חטופים נכנסו לעזה חיים, ומצאו את מותם מאז ‑ כפי שנחשף בתחקיר ה”ניו-יורק טיימס” (שהח”מ היה בין החותמים עליו) ‑ והממשלה גוררת רגלים ולעיתים מחבלת באופן פעיל במאמצים להשיבם. זה כמובן לא מפריע לנתניהו להתגאות ש"עד כה הצליח ראש הממשלה להשיב 196 חטופים מתוך 255". הוא רק שכח לספר כמה זמן היו צריכים רובם לשבת בצינוקי מנהרות חמאס וכמה מהם אפשר היה להביא הביתה בחיים. רק בעולם של נתניהו אפשר לראות הצלחה בחטוף שנכנס לעזה בחיים וחזר ממנה בארון. כך, שמות חלק מהנרצחים במנהרת תל א-סולטאן היו ברשימה בעסקה שנתניהו סיכל.
אין חבר כנסת מהקואליציה או שר שיגיד לנתניהו שהאמת היא שאין אף אחד שיודע מה הקשר בין "ישראל תפעל נגד חמאס בעוצמה צבאית הולכת וגוברת", לבין שחרור החטופים אחרי שהוכח שלחץ צבאי לא מוריד את חמאס על הברכיים. אף אחד לא יודע כיצד ההתקפות על חמאס יביאו את החטופים, ויש מעטים במערכת הביטחון שלא סבורים שהן חושפות את החטופים לסכנה חמורה. מִנְהֶלֶת החטופים במשרד ראש הממשלה התייחסה לנושא: "נדגיש כי תוכניות הפעלת האש מסונכרנות ומתואמות עם מִפְקֶדֶת השבויים והנעדרים בהתאם לתמונת המודיעין העדכנית הקיימת בידינו באשר לחטופים, לרבות ממד חוסר הוודאות הקיים בה". משפחות חטופים קראו את ההודעה הזו, שקצת קורסת לוגית לתוך עצמה, ובעיקר אומרת שהחטופים במקום השני. “לא יכולתי לנשום מרוב דאגה”, אמר אחד מקרובי החטופים.
רונן ברגמןצילום: יאיר שגיאבמקום לחשוב איך לשחרר את החטופים, עוסקים אנשיו של נתניהו בלוודא שאנשי המקצוע לא ידברו. המעורבים בענייני השבויים והנעדרים במערכת הביטחון וקהילת המודיעין (כולם זולת שלושת המקורבים לנתניהו העוסקים בעניין - גל הירש, אופיר פלק ורון דרמר) קיבלו הוראה חד-משמעית שלא לדבר, לא לעדכן, לא להנהן לא להמהם. לא עם משפחות החטופים, ולא עם גורמים זרים כלשהם, לרבות, ואולי במיוחד, גורמים אמריקנים רשמיים.
מִנְהֶלֶת החטופים הבהירה למשפחות כי "באשר להשפעות (של ההתקפה על החמאס, ר"ב) על המו"מ - מִפְקֶדֶת השבויים והנעדרים לא תוכל להתייחס לשאלות הנוגעות למו"מ המנוהל בדרג המדיני". עוד ניסיון לוודא שאף אחד לא ישמע מה הדעה האמיתית של אנשי המקצוע באשר לפעולות הממשלה.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.03.25
