לא במקרה יצא שלשום נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, עם אחת ההצהרות החריפות ששמענו בתקופה האחרונה. הגענו למצב שהגיעו מים עד נפש, אמר ברק. הקרע בעם גדול. הרכבת מדרדרת. גם נשיאת העליון לשעבר, דורית בייניש, דיברה בחריפות נגד הדחת היועמ"שית ואפילו נשיא המדינה יצא מעור הכבש שלו ודיבר נגד הממשלה באופן שסוף-סוף אינו משתמע לשתי פנים. האם באמת אנחנו במצב שהגיעו מים עד נפש? האם הצפרדע בושלה עד תום? האם יכול להיות שהגענו באמת לנקודה שבה, על פי ברק, הפתרון היחידי עלול להיות שפיכות דמים? מלחמת אזרחים?
מה שבטוח, השבוע הזה קירב אותנו במהירות למקום שממנו חששנו מאז הציג שר המשפטים לוין את הרפורמה המשפטית שלו. אם חשבנו שאירועי היום הסוערים והקשים הסיטו אותה ממסלולה, התברר שטעינו. היא הייתה כאן כל הזמן, כמו נחש ארסי שמסתתר מתחת לסלעים, ממתין לרגע הנשיכה.
נתניהו הוכיח השבוע שוב שאין לו אלוהים. לא בשמיים ולא בארץ. אתמול הוא דחה דיון שאמור לעסוק בנושא החטופים, כדי להעביר בממשלה החלטה על פיטורי ראש השב"כ. מסתבר שלא רק מיטוט חמאס עומד בראש סדר היום אצל נתניהו וממשלתו. גם הפיכה שלטונית נמצאת אצלו לפני שחרור החטופים. רק בממשלה כזאת יכול שר בכיר לדבר למשפחות של חטופים בגסות רוח, יהירות וכוחניות, כפי שדיבר השבוע סמוטריץ' לאיילה מצגר. "שמענו אתכם. החוצה. תודה רבה. שומעים אתכם יותר מדי בכל מקום. שלום ולא להתראות".
איך הגענו למקום הזה. למקום האפל שבו ישראל מחליפה את משטרה והופכת להיות דיקטטורה מושחתת, שמקריבה את אזרחיה לטובת שרידות הקואליציה. ואיפה אתם, שומרי הסף. נדב ארגמן שהבטיח שהוא ידע כשנגיע לרגע הזה, המר והנמהר, ויפתח את הפה
איפה אנחנו. איך הגענו למקום הזה. למקום האפל שבו ישראל מחליפה את משטרה והופכת להיות דיקטטורה מושחתת, שמקריבה את אזרחיה לטובת שרידות הקואליציה. ואיפה אתם, שומרי הסף. נדב ארגמן שהבטיח שהוא ידע כשנגיע לרגע הזה, המר והנמהר, ויפתח את הפה. יספר את מה שהוא יודע. איפה אתם ראשי השב"כ לשעבר. מה עוד צריך לקרות כדי שתתייצבו ותעשו את תפקידכם. אתמול בערב ראש השב"כ, יום ראשון היועמ"שית. הוועדה למינוי שופטים כבר הפכה פוליטית. איתמר בן גביר חזר לממשלה בניגוד לעמדת גלי בהרב-מיארה, נתניהו מוציא סרטונים בזויים על הדיפ-סטייט שבשירות השמאל, ופרשת קטארגייט רק הולכת ומסתבכת. לפי אהרן ברק, אנחנו כבר שם. אבל איפה אתם, כל מי שהאמנו שיהיו כאן בשבילנו כשנהיה צריכים.
צאו ודברו. ספרו את האמת. תצילו לנו את המדינה.
"אף אחד לא יחליף אותך בהחלטה לעצור או להמשיך"
קיבלתי השבוע מכתב שכתב תא"ל במיל' ח"ג. – טייס ומפקד בכיר בחיל האוויר שלחם ביום כיפור, לטייס המילואים של חרבות ברזל. וכך הוא כותב:
"שלום לך טייס מילואים פעיל. הייתי אולי בעבר מפקד הטייסת או מפקד הבסיס שבו אתה משרת ואליו אתה מגיע לילות כימים לאורך הרבה שנים. אני מעריך שאני יודע מה עובר בראשך בימים אלה אך לא אמליץ לך בשום אופן מה לעשות כי זו החלטה אישית שלך בלבד ורק שלך.
"אף אחד לא יחליף אותך בהחלטה לעצור או להמשיך. גם לא אומר לך 'מה הייתי עושה לו הייתי במצבך', כי אינני יושב יותר על כיסא הטייס בקוקפיט כמוך. בכל זאת, בחרתי לשתף אותך בתמונת המציאות הקיימת והאמיתית, הדוחה בשאט נפש כל ניסיון לייצר מציאות אלטרנטיבית. בחרתי לשתף אותך ברגשות הקשים עד ייאוש האופפים אותי.
"מדינת ישראל נכבשה על ידי ראש ממשלה שבחר בדרך שבה לא הלכנו מעולם, ולמען ההולכים בה לא נלחמנו ולא סיכנו את חיינו. דרך שלטובת ההולכים בה לא נפל אף חבר שלנו. כל עולם הערכים שעליו גדלנו, התחנכנו ושהיה המניע העיקרי להיותנו טייסים המוכנים להקריב עצמם בכל משימה – קרס לנגד עינינו.
"אי-אפשר היום לחדש את המלחמה ובמקביל להחזיר את החטופים. אלו שתי משימות ומטרות שיכולות להתקיים בטור אך לא במקביל. מעל הפקודה שקיבלת ביום שלישי בלילה, מתנוסס דגל שגווני השחור בוהקים בו למרחקים... המציאות שבתוכה אנחנו חיים היא הפרה קיצונית של האיזונים הנדרשים לחברה ליברלית ודמוקרטית.
"אנחנו עומדים לכתוב מחדש את שירו של חיים גורי 'הנה מוטלות גופותינו' – והכל למען מה? אתה מוכן להילחם למען שרידותו של האיש?"
המכתב הזה נכתב אחרי ניצני ה"סרבנות" שהתגלו השבוע, ואחרי שצה"ל הדיח באבחת חרב משירות מילואים את נווט הקרב אלון גור, 16 שנים בשירות מילואים פעיל, וכפי שהוא כותב בפוסט – "תחת ממשלות רבות שלא הצבעתי להן ולא תמיד הסכמתי עם הצעדים שלהן שאני בעצמי הוצאתי לפועל".
לא עוד. השבוע הודיע למפקד הטייסת שלו שהגבול נחצה והוא לא יתייצב יותר למילואים במדינה שמפקירה את אזרחיה ביודעין, ושבה השיקולים הפוליטיים הציניים והקרים עולים על כל שיקול אחר. גור הוא לא היחידי שהודח מאותן סיבות. גם שני קציני מודיעין, הודיעו שלא יחזרו לקחת חלק במלחמה בעזה. כל זה מצטרף לכתבה בידיעות שהציפה אתמול את נושא הקושי בגיוס מילואים, שממנה עולה קושי משמעותי של קצינים ומפקדי מילואים לאייש את התקנים ביחידות שלהם ומדובר על ירידה של 30 אחוז בסך הכל.
מה יעשה הרמטכ"ל אם התופעה תתפשט
להדיח שניים-שלושה אנשים זה לא הסיפור. נשאלת השאלה מה יעשה הרמטכ"ל אם התופעה תתפשט. מה יקרה אם 1,000 או 2,000 אנשי מילואים לוחמים שכבר עשו למעלה מ-200 ימי מילואים יאמרו "עד כאן!" מה יקרה אם אל הרחובות יצאו עשרות אלפי מילואימניקים, עם נשותיהם וילדיהם, במחאה על החזרה ללחימה. האם זה עשוי לשנות את התמונה?
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזי עשרות אלפים הפגינו ביום רביעי בכל רחבי הארץ. רבבות מילאו את רחובות ירושלים ביום חמישי בתגובה על התכנסות הממשלה אמש כדי לפטר את ראש השב"כ. זה היה מפגן מרשים, שכמותו לא נראה כבר זמן רב. השאלה אם זה מספיק. כדי להזיז משהו צריכים להיות ברחובות מיליון איש, לא כמה מאות אלפים. הוויכוח אם המחאה מזיזה לממשלת נתניהו, לא הוכרע. יש מי שסבורים שזה דווקא משחק לטובתו. הרי זה מה שהוא רוצה. את הפילוג, השיסוע, השנאה המבעבעת. השאלה, מי יחזיק את האצבע בסכר.
האם בג"ץ יעמוד בפרץ כחומה בצורה כשהמבצר האחרון עומד ליפול.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.25
