שלושה ימים מאז שהסתיימה הפסקת האש בעזה במכת פתיחה מוצלחת של צה"ל, ניתן לתהות מדוע ההתקדמות הקרקעית לא מתרחשת בקצב יותר מהיר. לצה"ל יש יכולות מוכחות להגיע לחוף הים של הרצועה בתוך שעות ספורות. גורמים ביטחוניים אומרים, כי "הרעיון המרכזי מאחורי עוז וחרב הוא הפעלת לחץ מתמשך על האוכלוסייה בעזה, על מנת שזאת תלחץ על חמאס לשוב לשולחן המשא ומתן". לכן גם פועלים בצה"ל לצמצם את הצירים של אספקת הסיוע ההומניטרי, לדחוק את האוכלוסייה ששבה לצפון הרצועה בחזרה דרומה ולגרום לה להסתער על האספקה שחמאס מחלק – במטרה לערער את יציבות ארגון הטרור, שגם איבד במתקפה כמה בעלי תפקידים משמעותיים בהיבט האזרחי.
אלא שקולות מתוך מערכת הביטחון קוראים להאיץ את הפעולה הקרקעית על מנת למקסם את האפקט של התקיפות מהאוויר. הקולות הללו ודאי יתגברו נוכח התגובה הצפויה של חמאס אתמול – ירי של שלוש רקטות לעבר גוש דן והכנסת מאות אלפי אזרחים ואזרחיות בישראל למרחבים המוגנים. לא ברור איך זה גרם לגורמים ישראליים לתדרך על "סדקים ראשונים" בצד של חמאס וכן ש"הלחץ מתחיל לשאת פירות", אבל זה המסר שיצא אמש מירושלים. לא נותר הרבה זמן – ודאי לא לחטופים – כדי לראות אם זה אכן המצב.
במקביל, החות'ים מתימן עמדו בהבטחתם לחדש את הירי לעבר ישראל, והם גם לא שברו את מסורת ההשכמה לפנות בוקר עם בונוס של ירי סמוך לשידור המהדורות (מערכות ההגנה יירטו את הטילים בהצלחה). גורמים בכירים בישראל חשפו כי בוושינגטון ביקשו מירושלים להימנע מתגובה ישירה ולהשאיר לאמריקאים את הטיפול בחזית המטרידה הזאת. התקיפות של הפיקוד המרכזי האמריקאי אכן נמשכות בעוצמה ומתמקדות במטרות אסטרטגיות: מחסני נשק, מתקני שיגור, מפקדות בצנעא ובאזורים נוספים. האמריקאים מבינים שהחות'ים יכולים ומתכוונים לשבש את השיט בים האדום, ויש להם אינטרס למנוע זאת.
העקשנות של החות'ים, בחסות הגב האיראני, מעמידה במבחן את ההצהרות החד-משמעיות של נשיא ארה"ב. תחילה הצהיר טראמפ כי כל תקיפה של החות'ים נגד ישראל תיחשב כאילו הגיעה מאיראן, וגם אתמול ניצל את הרשת החברתית שלו על מנת להכריז שהחות'ים "יושמדו לחלוטין". לדבריו, איראן אמנם הפחיתה חלקית את משלוחי הנשק לתימן, אך היא עדיין אחראית למימון ולאספקה. אולם בינתיים, בטהרן רק שמעו שהם אשמים – אך טרם קיבלו את העונש.
יוסי יהושועצילום פרטיבשתי החזיתות, כך נדמה, המשך המערכה תלוי בשילוב בין נחישות צבאית ליכולת מדינית, הן בישראל (בעיקר בחזית עזה) והן בארה"ב (בגיבוי שיינתן למהלכים ישראליים אגרסיביים). הטון במטכ"ל כרגע שם דגש על הגברת הלחץ הצבאי וניצול המומנטום על מנת לצבור הישגים מעט יותר משמעותיים, בוודאי בסוגיית החטופים שממשיכה להסעיר את הציבור. ומכיוון שהעמקת הפעולה תלויה בהתייצבות של מאות אלפי חיילי מילואים, לא היה מזיק אם הממשלה, שדחתה כינוס קבינט כדי להדיח את ראש השב"כ, הייתה מנסה להרגיע את השטח במקום לשפוך עליו דלק.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.25
