שורות אלה נכתבות בדם הלב, מתוך חנק ומועקה. אינני איש פוליטי ומעולם לא הייתי. הייתי מזכיר הממשלה בימי ראשי הממשלה שמיר ורבין והיועץ המשפטי לממשלה בימי ראשי הממשלה נתניהו, ברק ושרון. ישבתי כ-15 שנה במצטבר ליד שולחן הממשלה. הייתי כ-15 שנה שופט בבתי המשפט המחוזי והעליון. יחד עם תפקידים לא מעטים נוספים הייתי קרוב ליובל בשירות הציבורי, ואני ממשיך בו בהתנדבות במשימות שונות מאז פרישתי. מה שנעשה לעת הזאת במכלול הוא סכין בלב הדמוקרטיה.
הכותרת
קמפיין בחירות או השראה מטראמפ? מה נתניהו מתכנן | מורן אזולאי
26:25
מילים אלה אינן יוצאות מעטי בקלות. לאורך תקופת ההפיכה המשפטית, הקרויה רפורמה, הפגנתי תדיר והדבר היה קשה עליי, אך לא יכולתי אחרת. אולם הקפדתי לומר שעדיין אנו דמוקרטיה, שחופש הביטוי, הבחירה וההפגנה הם ביסודה.
אך יודע כל סטודנט מתחיל במדע המדינה כי דמוקרטיה איננה רק הרוב הפורמלי, שיש לו משמעות, אך היא אינה מוחלטת. כיום אנו חווים עיוות בל יסולח של המושג דמוקרטיה בהקשרים הלאומי, הציבורי וההיסטורי. המלחמה נמשכת. חטופות וחטופים עודם במנהרות הצוררים. וכאילו יקום אחר – מתעסקות הקואליציה והממשלה בחקיקות ההפיכה השיפוטית ובהדחות ראשי מערכות אכיפת החוק שאינם נושאים חן בעיניהן.
בראשית המלחמה, לפני שנה וחמישה חודשים, אמרו שהרפורמה, או ההפיכה המשפטית, מוקפאת לימות המלחמה. אך לא - הנה חידשו אותה בעוז ומשנים סדרי בראשית. לטובת פוליטיזציה אינטנסיבית גרועה בתכלית מטאטאים החוצה שומרי סף שממלאים את תפקידם, ואומרים "החוצה" בכנסת למשפחות שכולות. זאת בנוסף לכך שמתקצבים ביד רחבה מגזרים קואליציוניים תוך נטילה מאחרים – אין קופה ללא גבולות – מקדמים חוק השתמטות מגיוס ומספרים לנו שמכינים חוק גיוס, אך הוא לאחרית הימים. בינתיים כורעים אנשי המילואים עד אין קץ.
במהלך המלחמה דובר על אחדות – "ביחד ננצח" - אבל השיסוע במלוא עוזו. ועל השסע הפנימי נוספת הכבדה קשה במישור הבינלאומי, כי כל "חובבי ציון" בהאג ובאו"ם מחככים ידיים בהנאה
במהלך המלחמה דובר על אחדות – "ביחד ננצח" - אבל השיסוע במלוא עוזו. ועל השסע הפנימי נוספת הכבדה קשה במישור הבינלאומי, כי כל "חובבי ציון" בהאג ובאו"ם מחככים ידיים בהנאה.
האירוניה
אשר לראש שב"כ, הוא מן האחראים למחדלי 7 באוקטובר, הוא מכיר בכך ואינו אמור להישאר בתפקידו לאורך ימים, אך בוודאי שאינו צריך ללכת בטרם תיחתם חקירת נושא קטאר והתשלומים. ההנמקה שניתנה בממשלה להדחתו – אחריותו למחדלי 7 באוקטובר – היא אירונית מאוד, כי הממשלה והעומד בראשה עודם על כיסאם ומסרבים ליטול אחריות למחדל ולאסון הגדולים בתולדות המדינה.
מסבירים לנו שהממשלה נשפטת על-ידי הציבור בקלפי, אך את שני הצעדים המתבקשים בעקבות הקטסטרופה – בחירות וועדת חקירה ממלכתית – הס מלהזכיר. אם כן, האחראים בצה"ל ובמערכת הביטחון ילכו לדרכם, והדרג המדיני, שוועדת כהן בעניין סברה ושתילה עוד עסקה באחריותו ב-1983, אינו נכון לדין וחשבון בקלפי או בוועדת חקירה. דבריי נאמרים מבלי לטעת כל מסמרות לגבי מסקנותיה ותוצאותיה של ועדת חקירה או תוצאות בחירות. אלה אמורות, לשיטת הממשלה, להמתין עד תום המלחמה, אך ההפיכה המשפטית – לא ולא. מה צריך לחשוב על כך האדם ההגון בישראל, יהיו השקפותיו הפוליטיות אשר יהיו?
היושרה
והיועצת המשפטית, כפי שכבר נכתב בטורים אלה, ממלאת את תפקידה ביושרה, בענייניות וגם באומץ יוצאי דופן, "כעיר מבצר וכעמוד ברזל" (ירמיהו א' י"ח), ולא בכדי זוכה לתמיכה גורפת בעולם המשפטי על כל חלקיו, בלא קשר לנטיות פוליטיות. הממשלה יודעת היטב את תרומת המערכת המשפטית בראשותה בימי המלחמה, וגם את משמעות היוקרה של המערכת הזאת בעולם נוכח המתקפות עלינו. אפשר לקרוא עליה את הפסוק בבראשית "מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי".
המערכת של שירות הציבור מוכרת לי כמובן, וגם רעייתי שירתה עשרות שנים בפרקליטות. לא אנו ולא חברותינו וחברינו היינו deep state. שירתנו את הציבור והמדינה בנאמנות כמיטב יכולתנו, לא ממשלה זו או אחרת. כאלה ישנם רבות ורבים
ומשהו על בדותת ה-deep state, "מדינה בתוך מדינה", כפי שהשיח הפוליטי הבוטה מצד הממשלה, ברוח טראמפ, מייחס למשרתי הציבור. המערכת של שירות הציבור מוכרת לי כמובן, וגם רעייתי שירתה עשרות שנים בפרקליטות. לא אנו ולא חברותינו וחברינו היינו deep state. שירתנו את הציבור והמדינה בנאמנות כמיטב יכולתנו, לא ממשלה זו או אחרת. כאלה ישנם רבות ורבים. השקפות פוליטיות אישיות היו ויש לכולנו, אבל השירות הוא למדינה ולאזרחיה. ה-deep state הוא עלילה, לא פחות.
ועוד: לראש שב"כ לא ניתן שימוע כראוי. הוא – וגם היועצת המשפטית – הוזמנו לבית דין שדה בדמות הממשלה, כשהגיליוטינה ממתינה לראש שב"כ מעבר לדלת בתוצאה מוכתבת מראש. הלזאת ייקרא שימוע? עצם המכתב שהציג ראש הממשלה עתה והטענות בדבר "לא העיר" ב-7 באוקטובר מצדיקים שימוע הוגן ומסודר.
רה"מ בנימין נתניהו בסרטון בטיקטוק - דיפ סטייט
(מתוך טיקטוק)
ועוד נקודה שכדאי לתת עליה את הדעת: בעיצומה של השואה, להבדיל, כתב זלמן שזר, לימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל, על "קלוננו המשולש" ובין היתר על המשך המחלוקות ביישוב (מובא בביוגרפיה המצוינת של צבי יקותיאל "בין שני עולמות").
אליקים רובינשטיין צילום: נדב אבסעל השנאה הפנימית כתב אלתרמן בשנות ה-30, ועדיין השד מרקד. מה תהא השפעת השסע הנורא (במקביל לשירות מילואים אין-קץ שבו ברוך השם אין – עדיין? – שסע) על העלייה לישראל, ארץ שממקום משגשג בעל שלטון חוק הופכת למופע אימים של יד איש ברעהו?
ולבסוף, חרף הכול וערעור האמון בחוסן הדמוקרטי, לא אבדה תקוותי לטוב. בידינו, הלוחמים למדינה יהודית ודמוקרטית, לעורר מחלום הבלהות ולחזור לארץ הטובה.
ואנא, לא לשכוח את החטופות והחטופים, שהשבתם – לא ההדחות – היא המשימה העליונה שלנו.
