עד לא מזמן, כשהיה עובר בכנסת חוק בעייתי, ציידי הנחמות יכלו לפעמים להתנחם בכך שהחוק ייכנס לתוקף רק מהבחירות הבאות. ועד אז – אלוהים גדול.
הכותרת
קמפיין בחירות או השראה מטראמפ? מה נתניהו מתכנן | מורן אזולאי
26:25
בתקופה האחרונה הבחירות הן פחות מקור לנחמה ויותר מקור להשראה ולתהיות, אם הן יהיו בכלל בתאריך הקבוע בחוק, ולא יידחו מכל מיני סיבות. וגם אם יהיו – מי מבטיח שלא נקבל את אותה גברת באותה האדרת. במילים אחרות: מי מבטיח לנו שלא יימצא איזה טריק, או תרגיל פוליטי מבריק, שיצליח להפוך את החוק ולשנות אותו, ונמצא את עצמנו עם אותה ממשלה שנים קדימה.
לא יכול להיות? בואו נחשוב שוב: מי האמין לפני שנה וחצי – ואפילו רק לפני כמה חודשים – שממשלת המחדל, זו שבמשמרת שלה התרחש הטבח הכי נורא מאז השואה, תעביר השבוע תקציב באופן חלק שיבטיח כמעט לגמרי את הישרדותה עד לאוקטובר 2026. מי חשב שראש ממשלה שלא לקח אחריות ובטח שלא אשמה על אירועי 7 באוקטובר, הוא ושריו ימשיכו לשבת בכיסאותיהם, להשמיע אמירות מזעזעות בנושאים שעד לאחרונה היו קונצנזוס, לחזור למהפכה המשטרית שהאמנו שנעצרה, וחוץ מכמה מאות אלפים נחושים שיצאו לרחובות – האדמה לא תרעד.
אי-אפשר להגזים בחשיבות השבוע הפוליטי האחרון, ובראשו העברת התקציב. עזבו את העובדה שהכנסת אישרה את תקציב המדינה הגדול ביותר אי פעם, כשחמישה מיליארד שקל מתוכו יועדו להסכמים קואליציוניים, בתקופה שבה היו צריך להיות סדר עדיפויות אחר לגמרי.
התקציב היה המהמורה שהכי איימה על שרידות הממשלה. וההישג של נתניהו בלתי ניתן לוויכוח. הוא עשה זאת כמו שרק הוא יודע – דרך פירוק והרכבה. קודם פירק את ההתנגדות החרדית להעברת תקציב לפני שאושר חוק הגיוס, כשהוא מכניס ביניהם טריז – ספרדים, אחר כך ליטאים ואז בתוך החסידות, כשפירק אותם לשתי קבוצות עד שהשר גולדקנופף שאיים בפרישה נותר לבד. ואז הרכיב – כשהגיע להצבעה על התקציב עם בן גביר בממשלה. זה נתן לו רוב שלא איפשר לאופוזיציה לשלוף איזה ח"כ מורד מהקואליציה, למרות הניסיונות. כשהתברר שבן גביר חוזר והחרדים לא פורשים – נגמר המשחק.
יש מי שסבור שזה עוד לא הסוף: החרדים אמנם לא הציבו אולטימטום להעברת חוק גיוס בקיץ – אך העבירו לנתניהו מסר שאם החוק לא יעבור עד סוף יולי, ולפחות יתקדם משמעותית עד חג השבועות – הם יפילו את הממשלה. זה היה אחרי הפגישה של האדמו"ר מגור וראשי דגל התורה. אם זה יקרה, יכולות להיות בחירות גם בנובמבר או בתחילת 2026.
זה לא יקרה. כמו שנתניהו דאג בזמן להגדיל את הקואליציה שלו במפלגתו האבודה של סער, הוא עדיין לא יושב בשקט. הוא נפגש עם אבי מעוז שפרש מהקואליציה כשדרש כסף לחיזוק הזהות היהודית ולא קיבל. נתניהו לא ויתר עליו, ומחפש פשרה. למשל, תפקיד של שר בתוספת מיליונים למעוז.
ביבי חסר מנוח
אפשר לזלזל ולהגיד: תראו במה ראש הממשלה עוסק אחרי שהעביר תקציב ברוב מכובד. אבל אפשר גם ללמוד מזה משהו על נתניהו. האיש חסר מנוח. בלי מעוז, יש לו 67 מנדטים. ליהדות התורה יש 7 מנדטים. אם הם יחליטו לפרוש על רקע חוק הגיוס. נתניהו יישאר עם 60 מנדטים, ואז תחסר לו אצבע. נתניהו נאבק על 68 מנדטים לקואליציה, כשגנץ לא הצליח לשמור אפילו על ארבעה.
נתניהו ושופריו מתענגים על ההצלחה בהעברת התקציב תוך התגברות על המכשולים והמשך קיום הקואליציה. הוא קנה עוד זמן שרידות, אבל בזמן הזה החטופים גוססים במנהרות, 92 אחוז מתושבי מטולה לא חוזרים הביתה ואזרחים רצים למקלט על כל שיגור טיל מתימן
נתניהו ושופריו מתענגים על ההצלחה בהעברת התקציב תוך התגברות על המכשולים והמשך קיום הקואליציה. הוא קנה עוד זמן שרידות, אבל בזמן הזה החטופים גוססים במנהרות, 92 אחוז מתושבי מטולה לא חוזרים הביתה ואזרחים רצים למקלט על כל שיגור טיל מתימן.
זה שבוע שיירשם בעיקר בגלל האישור הסופי של המליאה על ההשתלטות של הפוליטיקאים על הוועדה למינוי שופטים, מה שהיה ספינת הדגל של המהפכה המשטרית של לוין והפך לספינת הדגל של לוין וסער, שלפני כמעט שנתיים צעק ללוין במליאה שילך להתאשפז והבטיח שלא ייתן לו להרוס את המדינה. היום הם הורסים אותה יחד. החוק, שעבר בקריאה שנייה ושלישית, יהפוך את תהליך בחירת השופטים לשליטת הפוליטיקאים וישלול את זכות הווטו שהייתה עד כה לשופטים. עד שזה יקרה, אחרי הבחירות, לוין ימשיך למנוע בחירת שופטים חדשים.
עשרות אלפים הפגינו אתמול בתל-אביב במחאה על החוק. יכול להיות שבגלל שהחוק ייכנס לתוקף רק אחרי הבחירות הבאות – זה לא סחף את ההמונים כמו בליל גלנט הראשון. ליל גלנט הראשון, הספונטני, כשמאות אלפים פרצו לרחובות – לא חזר על עצמו. לא בפיטוריו האחרונים של גלנט, לא כשהרמטכ"ל הלך הביתה, אפילו לא בפיטורי ראש השב"כ ובכוונה לפטר את היועמ"שית. המחאות מרשימות, אבל עד שיהיו מיליון איש ברחובות, זה לא יזיז לאף אחד. מישהו שמכיר מקרוב את משפחת נתניהו, אמר לי השבוע שמחאות הענק עם מאות האלפים בקפלן לא מזיזות להם. לעומת זאת, הוא אמר, אם נצמדים סביבם 24/7 זה מטריף את שרה ושובר את רוחה''.
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזי כשדנו השבוע בממשלה בפיטורי ראש השב"כ, היה ברור שאין סיכוי שבר ונתניהו יוכלו לעבוד ביחד. בית המשפט לא יוכל לאסור על הממשלה להחליף את ראש השב"כ לנוכח מערכת היחסים שיש ביניהם, ועוד אחרי מכתבו של בר שנראה כמכתב התפטרות רק בלי ההתפטרות. מי שהיטיב לסכם את האירוע בישיבה היה דווקא ראש שב"כ לשעבר, אבי דיכטר.
הגענו למצב שזה או זה או זה, אמר. זה לא יכול להיות זה – אז נשאר רק זה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.03.25
