הכנסת אישרה בשבוע שעבר את תקציב המדינה לשנת 2025, הגבוה ביותר בתולדות המדינה, שעומד על סך כ-620 מיליארד שקלים. אולם, מדובר בתקציב שאין בו בשורה של ממש עבור הציבור הרחב. יהיה זה תקציב מדינה דל ברפורמות, עשיר בגזרות וללא מנועי צמיחה למשק. התקציב החדש כולל גם שלל גזרות בהיקף של עשרות מיליארדים, שחלקן כבר נכנסו לתוקף, ובראשן עליית המע"מ ל-18%, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הנדל"ן וקצבאות הביטוח הלאומי (למעט קצבאות הילדים).
ולצד ההטבות הפוליטיות, התקציב כולל גם קיצוצים בתחומים חשובים ביותר - שחלקם לא קיבלו בו מענה, ואחרים ממש נפגעו בו.
יישובי הצפון והדרום
המלחמה הארוכה בתולדות המדינה גבתה מחיר יקר מאוד בחזית הצפון. ב-40 יישובים נגרמו נזקים כבדים, אלפי בתים נפגעו, תשתיות נהרסו, שטחי החקלאות ניזוקו ועשרות אלפי תושבים עדיין נעים בין המקומות שאליהם התפנו לבתיהם ויישוביהם הניזוקים.
4 צפייה בגלריה
ראש השב"כ פנה למיקי זוהר - שהפנה אותו לראש הממשלה. מליאת הכנסת בעת אישור התקציב
(צילום: שלו שלום)
הנזקים בצפון מוערכים ביותר מ-9 מיליארד שקלים, כש-2,900 מבנים ויותר מ-100 מוסדות חינוך ניזוקו באופן קשה.
למרות הנתונים הקשים האלה, הממשלה עדיין לא הפנימה את גודל האסון. אומנם כבר בסוף שנת 2024 הוחלט על הקצבת 15 מיליארד שקלים לשיקום ופיתוח הצפון, אולם הסכום שנועד ליישובים עד 30 ק"מ מהגבול הוקצה לשלוש שנים, וחלקו כבר קוצץ בתקציב לשנת 2025.
את גודל המשבר ניתן לראות גם במצב העסקים באזור. "בלי סיוע דחוף נמשיך לראות בצפון מרכזים מסחריים נטושים וערים שלמות בלי עסקים קטנים - אלה שמניעים את הכלכלה שם", הבהיר נשיא ארגוני העצמאים, עו"ד רועי כהן.
כיום רבים ממפוני הצפון מקבלים מענקים שהולכים ומצטמצמים, וחלקם כבר לא מקבלים שום סיוע. "הממשלה מנותקת", קבעו רבים מראשי 43 היישובים המפונים בצפון. בינתיים, מהסכום של 15 מיליארד שקלים שהבטיחה הממשלה יועברו במסגרת תקציב השנה הנוכחית רק 2.2 מיליארד שקלים - סכום זניח וממש לא מספיק לשיקום הצפון, החזרת התושבים וסיוע לעסקים שבקשיים.
גם בדרום נלחמו מאז 7 באוקטובר להשיג תקציבים לשיקום וסיוע. רק לאחרונה, במסגרת תקציב המדינה, אושר חוק תקומה שמכיל תקציב רב-שנתי של 19 מיליארד שקלים לשיקום העוטף, אך גם הסכום הזה אינו עונה על כל הצרכים. קיבוץ ניר עוז חטף את המכה הקשה ביותר ביחס לגודלו: מתוך 385 אנשים שהיו בו באותו בוקר, אחד מכל שלושה נרצח או נחטף. רק שניים מכלל הבתים מוגדרים "ירוקים", כלומר שלא ניזוקו כלל. למרות הטרגדיה, המדינה מציבה חסמים - והנהגת הקיבוץ מתארת פער של 200 מיליון שקלים בין התקציב שהוקצה לה לבין הסכום שנדרש בפועל כדי לשקם את היישוב.
הקהילה הגאה
הקהילה הגאה ניצבת בפני פגיעה חמורה בעקבות עיכובים בהעברת תקציבים מהמשרד לשוויון חברתי, והיעדר הסכמים מחודשים לשנת 2025. כתוצאה מכך, סימני שאלה מרחפים מעל קיומם של פרויקטים חיוניים עבור להט"בים מהחברות הערבית, הדתית, החרדית והגיל השלישי.
ללא התקצוב, לא ניתן גם לתכנן או להפעיל את המענים מצילי החיים שהמשרד מממן. מעבר לכך, גם מעמדם של יותר מ-100 עובדים המועסקים בפרויקטים הללו אינו ברור החל מחודש יולי הקרוב. היקף הפגיעה השנתית מוערך בכ-24 מיליון שקלים, ואין למשרד סעיף תקציבי ייעודי לקהילה הגאה, מה שהופך את המשך התקצוב לתלוי באופן בלעדי בהחלטות פנימיות של המשרד בראשות מאי גולן, ולא מעגן אותו כבעל חשיבות ציבורית.
מערכת הבריאות
מערכת הבריאות בישראל הייתה שמחה לקבל את מאות מיליוני השקלים שהועברו בתקציב הנוכחי לשורה של משרדים מיותרים, ולהקל ולו במעט על הפגיעה בבריאות הציבור. כך, למשל, מאות מיליוני השקלים המבוזבזים יכלו לסייע במשבר כוח האדם המתמשך במערכת הבריאות, ולהקל על הרופאים שקורסים תחת העומס.
4 צפייה בגלריה
משבר כוח האדם במערכת הבריאות יחריף. הפגנת תמיכה ברופאים ומתמחים ב-2022
(צילום: מוטי קמחי)
המחסור, שצפוי בשנים הקרובות רק להחמיר עוד יותר, יוביל בראש ובראשונה לפגיעה בפריפריה, מה שיעמיק עוד יותר את אי-השוויון. כמו כן, אפשר היה להוסיף לתקציב הבריאות כספים לצורך תוספת תקנים בבתי החולים או להמשיך את פיתוח התוכניות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה. גם בתחום סל הבריאות - עשרות תרופות חיוניות לא נכנסו לסל וחולים רבים נותרו בלי מענה, כשהתוספת התקציבית להרחבת סל הבריאות למעשה לא עודכנה. גם בשנת 2025 נותרה התוספת על סך 650 מיליון שקלים, בשעה שמחירי התרופות עולים וסך התרופות שמוגשות לסל מגיע לסכום של מיליארדי שקלים. התוצאה: תרופות של חולים רבים נותרות מחוץ לסל שנה אחר שנה, ואלה נאלצים לשלם עליהן מכספם.
מערכת החינוך
80 מיליון שקלים יקוצצו מתקציב משרד החינוך, דבר שצפוי לפגוע במה שנהוג לכנות "הנשמה היתרה" של מערכת החינוך. הקיצוץ יושת על עשרות פעילויות חינוכיות ותוכניות שונות בהיקף של 1% בכל אחת מהתוכניות.
במשרד החינוך מדגישים כי לא תיסגר או תתבטל שום תוכנית כתוצאה מהקיצוץ, אך התוכניות יצומצמו באופן אחיד. התחומים שלא יחול עליהם קיצוץ הם החינוך מיוחד, תלמידים בפנימיות, תלמידים בסיכון, שעות הוראה ותקצוב רשויות מקומיות.
4 צפייה בגלריה
פעילות סיירות ההורים תיפגע. המשמעות: מכה אנושה בצמצום אלימות בקרב בני נוער
(שאול גולן)
בין התוכניות שעתידות להצטמצם: תוכניות העשרה, השאלת ספרי לימוד, תוכניות ליווי והדרכה לבתי ספר ותנועות נוער. כתוצאה מכך, ייאלצו מנהלי בתי הספר להחליט אם לממן את הקיצוץ בתוכניות מהתקציב הבית-ספרי שיש להם. מנכ"ל איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, הבהיר לאחר ההחלטה כי אותן תוכניות הן בעלות ערך מוסף למערכת החינוך, והוסיף: "מעציב שבתקופה זו, אחרי שנות קורונה ומלחמה, לוקחים מהנשמה היתרה של מערכת החינוך".
שירותי הרווחה
תקציב הרשות לביטחון קהילתי יקוצץ בכ-80 מיליון שקלים - יותר ממחצית מהסכום שמוקצב לפעילותו כיום. הרשות פועלת במסגרת המשרד לביטחון לאומי, ותפקידה לפעול למניעת אלימות, פשיעה והתמכרויות.
במשרד לביטחון לאומי כבר הצהירו שהקיצוץ לא יפגע בעובדי המטה, כך שמי שייפגע ממנו הם אך ורק עובדי השטח המועסקים ברשויות המקומיות: מדריכי נוער, מדריכי מוגנות ורכזי סיירות הורים. המשמעות היא פגיעה אנושה בפעילות שמנסה לצמצם ככל האפשר תופעות כמו אלימות בני נוער והתמכרות לסמים, באמצעות הפניית תשומת לב אל הנעשה בלילות במרכזי הערים ובגינות הציבוריות. "בעקבות הפעילות יש פחות מקרים של אלימות, פחות התעסקות של המשטרה", סיפר אחד מעובדי הרשות בשבוע שעבר. כעת, הפעילות הזאת נמצאת בסכנת סגירה.
החברה הערבית
החלטת השרה לשוויון חברתי מאי גולן לעצור את העברת הכספים מתוכנית החומש לחברה הערבית, שנחשפה ב-ynet, עוררה סערה. גולן טענה כי יש להקים "מנגנון פיקוח" על הכספים, אלא שלצד שב"כ - יש מי שחוששים כי מדובר ב"תירוץ" לניתוב התקציבים למקום אחר. בחברה הערבית גם תוהים מדוע גולן אינה פועלת להקמת המנגנון, אם זה מה שיפתור מבחינתה את הבעיה.
זירת רצח כפול בירכא
ח"כ אחמד טיבי תקף את המהלך של השרה גולן, וטען: "הכספים האלה הם זכות של החברה הערבית ולא חסד. סכום כל הקיצוצים בתקציבי החברה הערבית הוא של כ-2 מיליארד שקלים. ההחלטה של השרה גולן להעביר עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור הערבי בטענה של תת-יישום לצורכי המשרד שלה היא הוספת חטא על פשע של הממשלה הזו". לדבריו, "כל הפניות של חברי הכנסת הערבים למשרד ראש הממשלה ולשר לוין בעניין זה לא הועילו. מצופה מהשרה לשוויון חברתי לנהוג בשוויון חברתי ולא ההפך".
לאחרונה, פנה ראש השב"כ רונן בר לשר התרבות והספורט מיקי זוהר וביקש כי יוביל מהלך שבמסגרתו תועבר האחריות על תוכנית החומש המרכזת את תקציבי החברה הערבית ממשרדה של השרה גולן למשרד שבראשו הוא עומד. הסיבה לכך, כאמור, היא הסירוב של השרה גולן להעביר את הכספים עד אשר יהיה פירוט מדויק לאן הם מיועדים ויוקם מנגנון פיקוח עבורם. לפי מקור במערכת הביטחון, זוהר השיב כי מדובר במהלך קואליציוני-פוליטי ועליו לפנות אל ראש הממשלה - שבידיו הסמכות להכריע בשאלת האחריות.
על רקע הפשיעה הגוברת בחברה הערבית, אמר ל-ynet עו"ד רדא ג'אבר, מומחה למשפט ואכיפת חוק, כי "השרה גולן כמו השר בן גביר, מנסים בכל כוחם לעכב טיפול אמיתי בבעיותיה המחריפות ומצטברות של החברה הערבית. יש כאן ספסור זול במצוקות ואתגרים שגובים חיי אזרחים לטובת מטרות פוליטיות שבמרכזן התססת החברה הערבית, פגיעה בזכויותיה והכול כדי לספק את תאוותו של בייס פוליטי שמשתוקק לראות התנגשות בין האזרחים הערבים ורשויות המדינה".
לדבריו, "הם יחפשו כל תירוץ ועניין הפיקוח הוא תירוץ כי ניתן לעשותו כבר מאז הקמת הממשלה אך לא הפיקוח מעניין אותם אלא השימוש בתירוץ כדי לעכב. שיטתם כבר ברורה, הם דוחפים ומתכננים בעיות, הם מייחלים לבעיות, הם מתפללים לבעיות והכול כדי לזכות ברווח פוליטי".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.03.25
