לא היה צורך להמתין לשום דרמה, כמו זו שהתחוללה אתמול בצהריים עם המעצר של שני מקורבי נתניהו והזימון של ראש הממשלה בכבודו ובעצמו לחקירה דחופה, כדי לדעת שאנחנו בעיצומה של רעידת אדמה. משום שאפשר להסתפק במה שידוע. האיש המקורב ביותר לראש הממשלה, יונתן אוריך, סיפק יחסי ציבור לאויבת מספר שתיים של ישראל אחרי איראן. והדובר הביטחוני, אלי פלדשטיין, קיבל משכורת, באיזו תנועה סיבובית מוזרה, במימון קטאר, וגם הוא סיפק לה יחסי ציבור.
1 צפייה בגלריה
(צילום: שאול גולן, Q world/Shutterstock, REUTERS/Stoyan Nenov/Pool)
ייתכן שאין מנוס מקשר עם קטאר, כולל ביקורים של ראשי גופי הביטחון, והמוסד בראשם. ייתכן שאפשר לסתום את האף לנוכח העובדה שקצינים בכירים בדימוס עושים איתה עסקים, משום שפורמלית זו לא עבירה על החוק. אבל יש הבדל בין כל הקשרים הללו, בעיקר לצורך שחרור חטופים, לבין החדירה של איראן אל תוככי קודש הקודשים של השלטון הישראלי. אין צורך בשום מידע על בגידה ולא על העברת מידע. עצם העובדה שהיועץ המקורב ביותר לראש הממשלה והדובר הביטחוני שלו נמצאים בכיס של קטאר – היא אחת הפרשות החמורות ביותר בתולדות מדינת ישראל.
והיכן בנימין נתניהו? כרגיל בפרשיות כאלה, יש שתי אפשרויות. ידע ולא ידע. אם לא ידע – אז צריך להציב סימני שאלה על מי שעומד בראשות המדינה. הוא לא ידע על עסקיו של אוריך? וגם לא על אלה של שרוליק איינהורן? והוא גם אפשר לפלדשטיין לעבוד אצלו, על אף שנכשל בתחקיר הביטחוני? והוא גם לא התעניין בשאלת תשלום השכר של הדובר הצמוד אליו? הרי מדובר באדם שחייב לדעת הכול. בוודאי בנוגע לסביבה הקרובה אליו. הוא מצטיין בראיית העצים, גם אם הוא מתקשה לראות את היער. ואם בכל זאת לא ידע – אז משהו משובש לחלוטין בתפקוד של האיש שמנהיג את ישראל בימיה הקשים ביותר. והעובדה שאלה ימיה הקשים של ישראל היא פועל יוצא של העובדה שנתניהו עומד בראשות המדינה.

נגמרות המילים

יש עוד אפשרות. שנתניהו ידע. ואם חלילה ידע, אז נגמרות המילים. זו רעידת אדמה גם בלי שתיפתח תיבת פנדורה. אבל בהחלט ייתכן שתיפתח. את מי עוד מימנו הקטארים? מדוע שרה נתניהו שהתה חודשים דווקא במלון יוקרתי, כלומר יקר, מאוד יקר, שנמצא בבעלות קטארית? ומי מממן את השהות של הבן שלו? מהיכן מגיע ההון האדיר שבני משפחת נתניהו מבזבזים? יש קשר לקטאר או אין קשר? צריך לקוות, להתפלל, שאין שום קשר. אבל אם קטאר הצליחה לחדור לאקווריום השמור והסודי במדינה – אז שום דבר כבר לא יכול להפתיע. הרי מה שכבר ידוע מעורר פלצות.
יש בעיה קשה בשיקול הדעת של ראש הממשלה. מה הוא יודע על האנשים שקרובים לו? איזה תחקיר, ביטחוני ובכלל, הוא מבצע לפני שהוא ממנה אותם?
קשה גם להתעלם מהעובדה שיש כאן מחדל של שב"כ. ושוב, רק על-פי הידוע. הרי שב"כ פסל את פלדשטיין, שלא השיג את הסיווג הביטחוני הנדרש לעבודה בלשכת ראש הממשלה. הרי אנשי השב"כ מלווים את נתניהו 24 שעות ביממה. הם ראו את פלדשטיין ממשיך לעבוד בקרבתו של האיש השמור ביותר במדינה. הכיצד הם לא נכנסו לפעולה? והיכן אחרים בסביבת ראש הממשלה? עבד ביניהם אדם שלא קיבל את הסיווג, שלא מקבל שכר מהמדינה – והם מתקשים להבין שמשהו שם לא בסדר? עיניים להם והם לא רואים? כולם נרדמו בעמידה?
יש בעיה קשה בשיקול הדעת של ראש הממשלה. מה הוא יודע על האנשים שקרובים לו? איך הוא ממנה אותם? איזה תחקיר, ביטחוני ובכלל, הוא מבצע לפני שהוא ממנה אותם? מה בדיוק הכשיר את פלדשטיין לתפקיד כל כך רגיש, גם בלי קשר לעובדה שאפילו סיווג ביטחוני הוא לא עבר? אתמול קיבלנו דוגמית מרהיבה, ובעיקר מטרידה, לאותו שיקול דעת לקוי ותמוה. בבוקר הכריזה לשכת ראש הממשלה על הבחירה באלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ. לא רק שלא הייתה התנפלות על נתניהו, אלא שהוא אפילו זכה לשבחים גם מחלק יריביו באופוזיציה. וזה נפלא. שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, אפילו השתתף, רחמנא ליצלן, במחאה נגד המהפכה המשטרית. הנה לנו תוספת משמעותית לעובדה שמדובר במינוי ענייני. לא פוליטי. לא יס-מן. אלא שעברו שעות בודדות, והבחירה בשרביט הלכה והתפוגגה. לא משום שנמצא פגם כלשהו בשרביט. להפך. ה"פגם" הוא בכך שנחשפה העובדה שזה עלול להיות מינוי ענייני. וזה הדבר האחרון שנתניהו זקוק לו.
בן-דרור ימיניבן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזי
בסיום החקירה הודיע נתניהו, כמו הליכוד לפניו, שמדובר ב"ציד פוליטי". למה? האם זה בסדר לשרת גם את קטאר וגם את ראש ממשלת ישראל? הם רציניים? נתניהו היה יכול לפרסם הצהרה בזכות החקירה, משום שאין לו מה להסתיר. אבל הוא העדיף הסתה. קשה להימנע ממסקנה שבימים הללו אין מנהיגות שפויה ועניינית. לשכת ראש הממשלה מתנהלת כמו קן הקוקייה. וזו סיבה לדאגה עמוקה.