בסופו של דבר, ולא בעתיד הנראה לעין, הנשיא טראמפ יתערב כדי להחזיר למסלול, פחות או יותר, את מערכת היחסים בין טורקיה לישראל.
שני הצדדים מפסידים הרבה מאוד מהניתוק. הנשיא טראמפ מחבב מנהיגים חזקים כמו ארדואן. הוא עיצב מולו מערכת יחסים מגובשת של הרבה חשדהו, אבל גם כבדהו, בגלל יתרונותיה של טורקיה הגדולה. אם לא תתרחש הפתעה בחודשים הבאים – לא לשכוח שארדואן בן ה-71 לא ידוע כבריא מאוד – טראמפ ייכנס עמוק לביצת היחסים המבעבעת כדי לשלוף מחדש את היחסים שידעו הרבה עליות, ולא פחות מורדות מול ישראל.
אם לא תתרחש הפתעה בחודשים הבאים – לא לשכוח שארדואן בן ה-71 לא ידוע כבריא מאוד – טראמפ ייכנס עמוק לביצת היחסים המבעבעת כדי לשלוף מחדש את היחסים שידעו הרבה עליות, ולא פחות מורדות מול ישראל
ביממה האחרונה שוחחתי עם חמישה אנשי מפתח. שניים באיסטנבול – התל אביב של טורקיה – ושלושה בעיר הבירה אנקרה. כל אחד מהם ביקר בישראל לפחות פעם אחת. מדהים היה לגלות שהאמירה האנטישמית של ארדואן ש"אללה יביא הרס וחורבן על ישראל הציונית", עברה חלק אצל כל בני שיחי בטורקיה. הם בכלל היו מוכנים להישבע שזאת לא הפעם הראשונה אצל ארדואן. הרבה יותר מעסיקה אותם פרשת מעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אכרם אימאמאולו, ארבעה ימים לפני הצגת מועמדותו לנשיאות. הבחירות יתקיימו רק בעוד שלוש שנים אבל ארדואן, כמו יריבו, התחיל לחמם מנועים.
אין דרך להגדיר את ההתבטאות האנטישמית של נשיא טורקיה. ההסבר שהוא עצמו מציג מתמקד במצבם של תושבי עזה מול הבריון הישראלי. כמי שמארח את הנהגת חמאס לעיתים קרובות, ארדואן מתעלם לחלוטין מזוועות 7 באוקטובר. מנהיגי חמאס מתקבלים אצלו בזרועות פתוחות; אף אחד לא יכול לצאת נגדו - הצבא תחת מרותו של ארמון הנשיאות; כך גם חיי המסחר; וגם העיתונות רתומה. מי שינסה לצאת נגד השליט ימצא את דרכו לבית הסוהר. יותר מ-1,500 בני אדם, מרביתם צעירים, נעצרו ברובע מלטפה, בצידה האסייתי של איסטנבול. וכשההפגנות התפשטו גם לערים נוספות, הנושא הישראלי נזנח כביכול.
ארדואן הוא פוליטיקאי ותיק שהתחיל את הקריירה כראש עיריית איסטנבול, התפקיד מספר 2 בצמרת הפוליטית, שיכול להוביל לנשיאות. ב-30 שנות הקריירה הציבורית הוא כיהן כראש ממשלה, עבר לארמון הנשיאות, ועכשיו זומם לקצר את נשיאותו כדי להרוויח סבב שלישי בארמון. לשם כך התחיל בשיחות שלום עם הכורדים בצפון טורקיה, ומחמם מנועים מול הנשיא הסורי החדש, אחמד א-שרע, שגם הוא, איזה פלא, קורץ לכורדים.
סמדר פרי צילום: יריב כץאף אחד, לפי שעה, לא יכול לצאת נגד מרותו וכוחו של ארדואן. אף אחד לא יקום לומר מילה חיובית על ישראל. תשכחו מ-15 אלף יהודי טורקיה שמסתגרים, רועדים מפחד, ותשכחו גם את אלפי הטורקים שרקמו מערכת יחסים אמיצה עם ישראל. כשארדואן משתלט על כל מוסדות השלטון ושער המטבע צונח, כמו שקרה בימים האחרונים, מומלץ לא לעצבן.
כל עוד הפוליטיקאי הממולח ארדואן, בעל הפנים החמוצות תמיד, יושב בארמון אלף החדרים שארגן לעצמו באנקרה, אין מה לעשות. סביר להניח שישראל תחרים את טורקיה תקופה ארוכה וסביר גם להניח שארדואן, שיחטוף צביטות אמריקניות מכאיבות, יפתח במסע חיזורים אחרי ישראל. קשה לדעת מתי. קשה להעריך מה יהיו הנסיבות. בישראל רותחים מזעם, מערכת היחסים קפאה, אבל הסיפור לא תם.
