אתמול (שלישי) לפנות בוקר הצליחו שב"כ וצה"ל לסכל את אחד הפיגועים המשמעותיים ביותר שתוכננו בשנים האחרונות נגד מטרות ישראליות. הסיכול כלל התקפה של חיל האוויר על דירה שבה היה חסן עלי מחמוד בדיר, פעיל ביחידה 3900 של הארגון וכוח קודס האיראני. מדובר בפעיל מרכזי ובכיר, שהיה חלק מהתארגנות טרור שכללה גם רשת של פעילי חמאס - תוך שיתוף פעולה יוצא דופן בין ארגון הטרור השיעי לזה הסוני. הכוונה של אותה התארגנות טרור הייתה להוציא לפועל פיגוע בטווח הזמן המיידי נגד מטרה ישראלית בחו”ל, ואם הפיגוע היה יוצא לפועל - סביר להניח שמאות ישראלים היו נהרגים.
את המודיעין לסיכול של בדיר בדאחייה של ביירות, סיפקו שב"כ, מוסד ואמ"ן ומי שניצחו על המבצע היו נציגים של חיל האוויר והשב"כ. הפגיעה הייתה מדויקת והפיגוע בשאיפה, אכן סוכל. המבצע הישראלי החל להתגלגל זמן רב לפני הביצוע – מי שמובילה את איסוף המודיעין היא חטיבה מיוחדת שהוקמה בשנים האחרונות בשב"כ שמטרתה פגיעה בתשתיות חו"ל של חמאס, שעד לא מכבר עמד בראשה סאלח אל-ערורי. כיום תשתית חמאס בחו"ל פועלת גם ממקומות כמו טורקיה, אך מנסה לשלוח זרועות למקומות אחרים באירופה.
נתניהו על פרשת קטאר-גייט: "צייד פוליטי"
למרבה המזל, האירוע הזה נדחק לשולי החדשות בישראל בשל ההצלחה של כוחות הביטחון הישראליים. החדשות התמקדו במציאות הזויה ומופרכת שספק אם אפשר היה להמציא אותה. ואכן, קצת קשה להאמין שבזמן שראש השב"כ רונן בר ואנשיו, יחד עם נציגי צה"ל ומוסד, מתמקדים בסיכול פיגועי תופת בקנה מידה יוצא דופן, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שלא מכבר החליט לפטר את רונן בר, מתמקד בפרסום סרטונים כמו אחרון הטיקטוקיסטים, כדי להגן על יועצו יונתן אוריך. וזה אותו ראש ממשלה ששלשום בשעה 6:53 בבוקר הודיע על מינוי של ראש שב"כ חדש, אלי שרביט, מפקד חיל הים בעברו. ניתן לשער, שלמינוי של שרביט כראש השב"כ החדש קדמה עבודת תחקיר מסוימת, הכנה, בדיקה. לשכתו גם פרסמה הודעה חגיגית ורשמית. והנה בחלוף כמה שעות בלבד התגלה שהאיש אינו "מתאים", או אינו "ראוי". מדוע? לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שנתניהו כנראה נתקל בהתנגדות עזה מבית – הבית הפוליטי, כלומר חברי כנסת מהליכוד כמו סעדה וגוטליב, וכן מביתו שלו.
האירועים שהתרחשו מיום שני בשעות הבוקר המוקדמות ועד שלישי לפנות בוקר, ממחישים עד כמה הניסיון של ראש הממשלה נתניהו לסלק את רונן בר מתפקידו מהווה סכנה של ממש למדינת ישראל
לא היו פה שיקולים ענייניים של ממש, היו פה בעיקר שיקולים אישיים ופוליטיים. היטיב לנסח זאת חבר הכנסת משה סעדה שבלי להתבייש הסביר שראש השב"כ הבא צריך לבוא מהחוגים הפוליטיים (הימניים) הנכונים. לשמוע ולא להאמין. הנה כך, בפליטת פה אחת מבהיר סעדה מה רוצה נתניהו ומה רוצים אנשיו – שב"כ ממושמע, שנאמן למלך ביבי, אך לא לממלכה. נאמן לליכוד של ביבי ופחות למדינת ישראל. נאמן לא לחקור ולבדוק את נתניהו, גם אם זה האחרון מעורב מעל הצוואר בפרשת קטאר-גייט שבכל דקה שחולפת, נשמעת יותר ויותר כמו סכנה למדינת ישראל ובעיקר לאזרחיה. על-פי החשד, קטאר – המדינה שמימנה את ארגון הטרור שאחראי לטבח הגדול ביותר שנעשה ביהודים מאז השואה – מימנה גם את האנשים הקרובים ביותר לנתניהו, כדי לנהל קמפיין השפעה מול אזרחים ישראלים ויהדות ארה"ב.
אבי יששכרוףצילום: יובל חןבשורה התחתונה, האירועים שהתרחשו מיום שני בשעות הבוקר המוקדמות ועד שלישי לפנות בוקר, ממחישים עד כמה הניסיון של ראש הממשלה נתניהו לסלק את רונן בר מתפקידו מהווה סכנה של ממש למדינת ישראל. דבר אינו "ענייני" בלשכת נתניהו. פועלים שם ערב רב של שיקולים פוליטיים, כספיים וכן גם שיקולים של מדינות זרות, גם כאלה שמסייעות לחמאס ולשאר ארגונים ג'יהאדיסטיים. הסיפור כבר אינו מי שימונה למחליפו של ראש השב"כ, אלא הממנה – שאינו כשיר לעשות זאת, לא בגלל אחריותו המרכזית לאירועי 7 באוקטובר ולא בגלל חלקו בפרשת קטאר-גייט הנוכחית. נתניהו, שהיה זה שהתעקש על המשך העברת הכסף הקטארי לידי חמאס במזומן, אף על פי שהוזהר ב-2020-2019 שהכסף מגיע לזרוע הצבאית של הארגון (ובכלל זה מוחמד דף ספציפית), מתעקש כעת לטעון שמדובר בעלילה נגד "בני הערובה", אוריך ופלדשטיין. לשמחתו אוריך ופלדשטיין אינם מוחזקים במנהרות בעזה, כמו 59 חטופים ישראלים, מנהרות שנבנו, בין היתר, בעזרת הכסף שנתניהו עצמו אישר להכניס לרצועה.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.04.25
