אלימות במשפחה, הזנחה, פגיעה מינית או שימוש בסמים – אלה הם כמה מהגורמים המגדירים ילדים בסיכון. על-פי נתונים חדשים, מספרם של הילדים המוכרים לשירותי הרווחה שההגדרה הזאת חלה עליהם עלה באופן משמעותי בשנה הראשונה מאז פרוץ המלחמה.
על-פי הנתונים שמפרסמת היום (רביעי) המועצה לשלום הילד, זמן קצר לפני 7 באוקטובר עמד מספר המוגדרים על-ידי שירותי הרווחה כילדים בסיכון על כ-81 אלף, ואילו שנה מאוחר יותר, זינק מספרם לכ-86 אלף - עלייה של כ-7 אחוזים. העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב ילדים בני חמש עד תשע – 14 אחוזים יותר בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שלפני המלחמה.
לדברי עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, העלייה בקבוצת הגיל הזו קשורה גם במגמות ארוכות טווח: "אולי כי גיל ההתבגרות מתחיל בגיל מוקדם יותר בהשוואה לעבר, או בשל חשיפה לרשתות החברתיות כבר בגיל צעיר. ילדים בגיל הרך נמצאים בהשגחה רוב הזמן, וכיום יש מודעות גבוהה יותר בנוגע לסיכונים שקשורים בגיל ההתבגרות. קבוצת הגיל הזאת נותרת קצת מחוץ לשדה הראייה, ולכן הנתונים האלה חשובים".
הנתונים, המתייחסים לחודש ספטמבר 2024 ומופיעים במסגרת שנתון שמפרסמת המועצה במטרה למפות את מצבם של הילדים בישראל, מצביעים גם על עלייה של כ-4 אחוזים בשיעור הילדים המוגדרים ב"סיכון משפחתי" בשל אירועים כמו גירושים בסכסוך גבוה או אלימות במשפחה שאינה מופנית כלפי הילד – מ-257 אלף ל-267 אלף.
אינדיקציה נוספת להשפעות המלחמה אפשר למצוא במספר הפניות למוקד 118 – מוקד בנושאי אלימות שמפעיל משרד הרווחה. על-פי הנתונים, בשנה הראשונה למלחמה חל גידול של 26 אחוזים במספר הפניות הנוגעות לאלימות כלפי ילדים בתוך המשפחה ומחוצה לה, לעומת השנה שלפני המלחמה. גם מספר הפניות לגבי אלימות בתוך המשפחה עלה בשיעור דומה.
נתון נוסף שמעיד על המצוקה הגוברת הוא העלייה במספר הפניות הנוגעות לבריאות הנפש בקרב ילדים. לפי נתונים שנאספו מקופות החולים, בשנת 2024 נרשמה עלייה של כ-4 אחוזים במספר הפניות בנושא זה, מכ-41 אלף לכ-44 אלף. עם זאת, שיעור הילדים שקיבלו אבחנה בפועל בתחום בריאות הנפש גדל ב-1.6 אחוז בלבד. בקרב בנים המאובחנים עם דיכאון נרשמה ירידה, ואילו עלייה משמעותית הורגשה בקרב בנות המאובחנות עם הפרעות אכילה ובקרב בנים המאובחנים עם לחץ והפרעות רגשיות.
"למלחמה מעגלי השפעה שחורגים מההשלכות הישירות הקשות שלה", אומרת עו"ד וינדמן, שקוראת למשרדי הממשלה החברתיים "לתעדף את צורכי הילדים והנוער במצבי סיכון ומצוקה, להבטיח שהשירותים המיועדים להם לא ייפגעו, לתת תשומת לב מיוחדת לגילים הצעירים ולחזק באופן מסיבי את כוח האדם שעוסק בתמיכה בילדים ובנוער, תוך הבטחת תקינה הולמת ואיוש מלא של המשרות שלהם".
גם נתוני האובדנות ממחישים את תשומת הלב המיוחדת שיש להפנות לקבוצת הגיל הזו: אומנם שיעורי האובדנות של בני נוער ירדו בשנת המלחמה - כ-1,000 הגיעו לחדרי המיון לאחר ניסיון התאבדות, לעומת יותר מ-1,100 בתקופה המקבילה בשנה הקודמת – אולם בקרב קבוצת הגיל הצעירה ביותר, ילדים עד גיל תשע, חלה בשנה האחרונה עלייה מטרידה: 30 ילדים ניסו לשים קץ לחייהם, לעומת 24 ילדים בשנה שקדמה לכך.
לצד הנתונים המטרידים, הדוח מציג גם מגמת ירידה בחלק מהנתונים, למשל ירידה של כ-30 אחוז במספר הקטינים שנפתחו להם תיקים בגין עבירות הקשורות בסמים, מכ-1,600 לכ-1,100.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.04.25
