בשבועות האחרונים, בכל פעם שנשיא מצרים א-סיסי מדבר לקהל גדול בארצו, גם בנוכחות מנהיגים ערבים וכשהמצלמות מכוונות אליו, והוא יודע שדבריו יגיעו לוושינגטון, לירושלים, לבירות ערב ולאירופה, הוא שב ואומר שהשלום הוא נכס ובחירה אסטרטגית.
מצרים הגדילה מאוד את מספר החיילים והשוטרים-החיילים בסיני, והיא גם רכשה כמויות גדולות של נשק ותחמושת, צוללות ומסוקים מארה"ב, איטליה וצרפת. היא מגייסת את דובריה הרשמיים ואת מגישי מהדורות החדשות שלה כדי להבהיר ש"אין לנו כוונות מלחמה, אבל אנחנו ערוכים". וסיבת ההצטיידות? "מצרים", יבהיר לך א-סיסי, "חייבת להפגין שרירים צבאיים חזקים".
בהסכם השלום מ-1979 נקבע שבסיני יהיו 22 אלף חיילים וקצינים וארבע חטיבות. ה"תיקונים" במצבת הכוח המצרי בסיני שיותר מהכפילו את מספרם, ובהסכמת ישראל. ישראל גם שלחה מסוקים וכוח עזר למלחמה בארגוני טרור פלסטיניים ויחידות גדולות של דאעש שביצעו פיגועי טרור נגד הצבא המצרי.
מ-7 באוקטובר נסתמו מאות מנהרות מעזה לסיני. למצרים יש אינטרס לסגור את דרכי המעבר של חמאס והג'יהאד האיסלאמי לשטחה. חיילים מצרים שנתפסו בסיוע או בעצימת עיניים מול ההברחות, עמדו למשפט צבאי וקיבלו עונשים כבדים. סגירת המנהרות לא נעשתה בגלל עינינו היפות. הצפת המנהרות במי ים נועדה לאטום את שיגור פיגועי הטרור לשטח מצרים. הנהגת חמאס בעזה ושליחיה בקטאר ובטורקיה יודעים בדיוק מה חושב עליהם "היהודי" - הכינוי הארסי שהדביקו לא-סיסי.
בלי לומר מילה רעה
עד כה לא נאמרה במצרים הרשמית מילה רעה אחת נגד קטאר. התחרות ביו המדינה הגדולה והענייה לבין הנסיכות הקטנטונת והעשירה, היא גלויה. במצרים התקשו להבין מדוע ישראל מתעקשת להפוך את קטאר למתווכת. "זה יתפוצץ לכם בפרצוף", הזהירו אותי בכירים בקהיר.
מצרים עוקבת ב-70 עיניים אחרי פרשת קטאר-גייט. הם נותנים לישראל להתבשל במיץ של עצמה, מבלי שיקום בכיר מצרי אחד ויודיע בקול הכי רשמי: "אמרנו לכם"
הספקנות המצרית לגבי קטאר חוזרת שבע שנים לאחור, כששליטי סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות וא-סיסי הכריזו על חרם, ניתקו את קשרי התעופה, אסרו על ייבוא, סגרו את מעברי הגבול עם הנסיכות המחוצפת ודרשו בעיקר לסגור את ערוץ אל-ג’זירה.
מצרים עוקבת ב-70 עיניים אחרי פרשת קטאר-גייט. הם נותנים לישראל להתבשל במיץ של עצמה, מבלי שיקום בכיר מצרי אחד ויודיע בקול הכי רשמי: "אמרנו לכם". קטאר בחרה להטיל את המשקל המדיני על משרד ההסברה בדוחא ולהסביר ש"אנחנו לא פוגעים במצרים", אבל אין מי שיאמין. ההנחה היא שקטאר היא זו שהדליפה, גם באמצעות ה"יועצים" הישראלים, ומפעילה את הרשתות החברתיות לא רק נגד ישראל, אלא גם נגד מצרים.
סמדר פרי צילום: יריב כץמעשרות ההתבטאויות בשבוע האחרון אני נצמדת לדברי חאזם חיירת, השגריר המצרי לשעבר, שמבהיר: "ישראל יודעת היטב שפני מצרים אינם למלחמה, אבל יש למצרים זכות מלאה להגן על ביטחונה הלאומי. ישראל לא תעז להיכנס לעימות מול צבא מצרים, כי הצבא המצרי חזק ויכול לעמוד בפני כל איום".
נתניהו היה חייב לשוחח עם א-סיסי, אבל כעת שיחת טלפון לארמון הנשיאות בקהיר תיראה מאולצת. מה כן? צוות גדול של יודעי עברית במשרדי ההסברה והחוץ בקהיר מעביר לקודקודים את תרגומי התקשורת הישראלית על קטאר-גייט. מהצד שלהם לא תישמע מילה רעה, אבל גם לא מילה טובה אחת - לא על ישראל וגם לא על "אחותנו" נסיכות קטאר.
