המתיחות ביחסי ישראל-טורקיה שהגיעה לשיאה בשבוע שעבר, רפתה במקצת ביום שישי כששר החוץ של טורקיה הקאן פידאן אמר בכנס נאט"ו בבריסל: "אנחנו לא רוצים לראות עימות כלשהו עם ישראל בסוריה. הסורים לבדם צריכים להחליט בענייני הביטחון של ארצם".
ההצהרה הזאת של פידאן הייתה ללא ספק תפנית לטובה בשבוע שבו שליט טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הכריז שהוא מקווה ש"אללה ישמיד את ישראל" ומטוסי חיל האוויר של ישראל החריבו כליל את שדה התעופה הצבאי T-4 בסוריה, לפני שצבא טורקיה נכנס לתוכו והשתלט עליו.
למחרת, בבוקר יום רביעי, הצהיר שר הביטחון ישראל כ"ץ: "אני מזהיר את שליט סוריה אל-ג'ולאני – אם תאפשר לכוחות עוינים לישראל להיכנס לסוריה ולסכן אינטרסים ביטחוניים של ישראל, אתה תשלם מחיר כבד ביותר". כדי להבהיר שלא רק השליט הנוכחי של סוריה הוא המכותב למסר, כ"ץ הוסיף: "פעילות חיל האוויר אתמול בשדה התעופה T-4 בחמה ובמרחב דמשק היא מסר ברור ואזהרה כלפי העתיד. לא נאפשר לפגוע בביטחון מדינת ישראל".
כ"ץ לא הזכיר את טורקיה בשמה מפני שישראל מקווה עדיין להימנע מעימות חזיתי ולהגיע עם אנקרה, בתיווך אמריקני ואולי גם רוסי, לחלוקת אזורי השפעה והסדרי ביטחון בשטחה של סוריה. אבל ההפצצה של ארבעה שדות תעופה צבאיים גדולים בסוריה באותו לילה הייתה מסר לסולטן בטורקיה.
ארדואן, מפלגתו ומשטרו משתייכים דתית ואידיאולוגית לזרם האחים המוסלמים הקנאי, שאליו משתייך גם חמאס. זו הסיבה העיקרית לעוינות ארוכת השנים בין ישראל לטורקיה, שהפכה לגלויה מאז אוקטובר 2023, במיוחד אחרי שצה"ל החל בתמרון לתוך רצועת עזה.
3 צפייה בגלריה
העדיף להימנע מאזכור טורקיה. כ"ץ והמסר לאל-ג'ולאני
(צילום: Mandel NGAN / AFP, AP / Mosa'ab Elshamy אביהו שפירא)
כבר ב-8 בדצמבר 2024, כשמשטר אסד התפורר סופית, הצבא הנאמן לו התאדה ו"ציר ההתנגדות השיעי" ספג מהלומה אנושה, גבר במערכת הביטחון ובקהיליית המודיעין בישראל החשש מפני האפשרות שטורקיה תנצל את הוואקום השלטוני בסוריה באופן שייצור איום על ישראל.
הסיבה המיידית לחששות הללו הייתה הקשר האמיץ בין ארגוני המורדים הג'יהאדיסטים הסונים לבין טורקיה, שתמכה בהם לוגיסטית ומדינית בתקופת מלחמת האזרחים בסוריה, גם אחרי שנדמה היה שהמלחמה דעכה. מובלעת המורדים הסונים באזור אידליב התקיימה בזכות טורקיה. שם התהווה ארגון הגג של קבוצות המורדים הג'יהאדיסטים, "הייאת תחריר א-שאם", שבהובלתו של מנהיג אל-קאעידה בסוריה, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, הפיל את שלטון אסד.
האסטרטגיה ה"ניאו-עות'מאנית"
צה"ל, למוד לקח 7 באוקטובר, לא לקח צ'אנס והתמקם באזור החיץ כדי למנוע מצב אפשרי שבו חמושים ג'יהאדיסטים סונים נמצאים במרחק מאות מטרים ספורים מיישובי רמת הגולן של ישראל. במקביל חיל האוויר הפציץ תשתיות צבאיות אסטרטגיות של צבא סוריה ושל חיזבאללה בכל רחבי סוריה ופעל להשמדת מצבורי אמצעי לחימה ונשק כדי שלא ייפלו לידי אנשי הייאת תחריר א-שאם, ובעיקר כדי שלא ייפלו לידי חיזבאללה.
זה היה המהלך האסטרטגי הראשון שישראל נקטה כדי למנוע את האיומים המיידיים שעלולים לנבוע מנפילת משטר אסד בסוריה. אבל כעבור שבועות ספורים הבחינו בישראל שטורקיה מתכוונת, באמצעות השפעתה על המורדים הסונים, להתבסס בסוריה צבאית וכלכלית. טורקיה אומנם מחזיקה כבר כמה שנים במעין רצועת ביטחון בתוך שטחה של סוריה ברוחב של כמה קילומטרים, על מנת למנוע סיוע של ארגון החמושים הכורדים (YPG), לבני עמם, "מפלגת פועלי כורדיסטן" (PKK) - שפועלים נגד השלטון בדרום-מזרח טורקיה כדי להשיג אוטונומיה כורדית בשטחה.
אלא שכעת ארדואן מנסה להרחיב ולבסס את השפעתה ונוכחותה הצבאית והכלכלית של ארצו לכל רחבי סוריה כחלק מהאסטרטגיה ה"ניאו-עות'מאנית" שעל-פיה טורקיה פועלת בעשור האחרון, ששואפת למצב מחדש את טורקיה כמעצמה אזורית דומיננטית במזרח התיכון וכגורם משמעותי בזירה הבינלאומית.
3 צפייה בגלריה
מנסה להרחיב את השפעת טורקיה במזרח התיכון. ארדואן
(צילום: Mustafa Kamaci/Turkish Presidential Press Office/Handout via REUTERS)
הכותרת
מה קורה בטורקיה? השאיפות מרחיקות הלכת של ארדואן וההפגנות מבית
23:26
טורקיה מנצלת כל ואקום או חולשה שלטונית במזרח התיכון, במיוחד מאז האביב הערבי, כדי לרכוש לעצמה מאחזים. כיום יש לה בסיסים צבאיים קבועים בשמונה מדינות במזרח התיכון ובאפריקה, בין השאר בצפון עיראק, בצפון סוריה, בקטאר, בסומלי, בצ'אד ובצפון קפריסין.
הפריסה הזאת נועדה גם לשרת את השאיפות הכלכליות של טורקיה לשלוט לא רק בשדות הגז של הים התיכון, אלא גם למנוע ממדינות הים התיכון סחר ותובלת גז עם אירופה. החיכוך הכלכלי בעניין השליטה בחיפוש אזורי הגז סביב קפריסין, והניסיון הטורקי למנוע הקמת צינור גז תת-מימי בים התיכון - שיוביל גז ממצרים, ישראל וקפריסין לאירופה - הוא גורם מרכזי לחיכוך בין ישראל לטורקיה.
אך מוקד המתיחות העיקרי בין ירושלים לאנקרה כעת הוא מאמצי טורקיה לבסס נוכחות והשפעה בסוריה על חשבון איראן ורוסיה. ארדואן, כך התפרסם בתקשורת העולמית, הציע לאל-ג'ולאני שטורקיה תבנה מחדש את הצבא הסורי, שאנשיו יהיו בחלקם אנשי הארגונים הג'יהאדיסטים, שחברים בהייאת תחריר א-שאם, שאל-ג'ולאני עומד בראשו.
יש אפשרות להידברות
כוונת טורקיה להכניס מערכות הגנה אווירית ומכ"מים לשדות תעופה מרכזיים בסוריה מאיימת ישירות על חופש הפעולה האווירי של ישראל בסוריה. חופש הפעולה הזה חיוני לא רק כדי למנוע איומים ישירים מסוריה על ישראל, אלא גם כאפשרות לנתיבי טיסה ליעדים קרובים ורחוקים במזרח התיכון, כמו למשל איראן.
התבססות צבאית טורקית בדרום ומזרח סוריה, כולל בגולן הסורי, עלולה גם ליצור מצב שבו בחסות הכוחות הטורקיים, הג'יהאדיסטים שהפכו ל"כוחות הביטחון" של אל-ג'ולאני יירדו דרומה - ובמהרה ייווצר מצב כמו זה שהיה בעוטף עזה קודם 7 באוקטובר ובגבול לבנון, שבו צבא טרור עוין לישראל נמצא במרחק הסתערות יבשתית על יישובי רמת הגולן וצפון ישראל.
החשש: ארדואן יחליף את הציר השיעי של איראן. התבטאותו: "אללה ישמיד את ישראל"
עד לנפילת משטר אסד היו באזור הגבול עם ישראל כוחות פיקוח רוסיים שמנעו מצבא סוריה ומחמושים מקומיים להתעמת עם ישראל. אבל אם יתבסס באזור צבא טורקי ויפעיל כטב"מים, רחפנים ובעיקר סוללות הגנה אווירית משדות התעופה T-4, חומס וחמה, ישראל תיאלץ לשקול היטב כל פעולה שהיא תעשה להגנת אזרחיה וריבונותה באזור רמת הגולן, ולשקול אם פעולה כזו תביא להתנגשות צבאית עם טורקיה.
לכן, כששיירה של כוחות ביטחון טורקיים התכוונה להיכנס לשדה התעופה T-4 שבאזור חומס, במרחק של יותר מ-100 ק"מ מהגבול עם ישראל, חיל האוויר יצא לסדרת הפצצות שהחריבו לחלוטין את השדה ותכולתו, באופן שימנע אפשרות להתבסס ולפעול מתוכו במשך זמן רב. הטורקים יוכלו בוודאי לבנות את השדות הללו מחדש, אבל הוצאתם מכלל שימוש בידי חיל האוויר הישראלי נועדה בעיקר להעביר מסר לטורקים שישראל לא תאפשר את זה.
הדאגה האמיתית וארוכת הטווח של ישראל לגבי טורקיה היא היווצרות ציר איסלאמיסטי-סוני ברוח האחים המוסלמים, שטורקיה תוביל והוא יעבור בסוריה, אצל האחים המוסלמים בירדן, דרך תומכי חמאס והג'יהאד האיסלאמי ביו"ש וגמור בעזה. בישראל חוששים מאוד שהציר האח"סי (אחים מוסלמים) הזה יתפוס את מקומו של ציר הרשע השיעי בהובלת איראן.
אולם בניגוד לאיראן, שעימה אין לישראל שום נקודות השקה דיפלומטיות ואפשרויות הידברות, טורקיה היא חברה בנאט"ו ובעלת ברית קרובה של ארה"ב ויש לה יחסים קרובים גם עם רוסיה. גם מערכות הביטחון והכלכלה של ישראל וטורקיה נמצאות בקשר מתמיד, ואף על פי שטורקיה כיום נותנת מחסה כמעט בגלוי לפעילות חמאס ביהודה ושומרון משטחה, לישראל יש יכולת להידבר עם הטורקים, להעביר להם מסרים באופן ישיר ואף להשפיע עליהם. אין ספק שהחששות של ישראל מניסיונות טורקיה להשתלט על סוריה – לצד נושאים בוערים אחרים כמו החטופים ואיראן – יהיו נושא מרכזי במפגש שצפוי השבוע בין טראמפ לנתניהו בבית הלבן.
למעשה מה שישראל מציעה לטורקיה הוא חלוקת סוריה לאזורי השפעה בחסות של ארה"ב במזרח; רוסיה ברצועת החוף המערבית; טורקיה בצפון; ישראל בדרום ובמזרח; והמשטר הזמני בסוריה בכל השאר. זאת לפחות עד שתוקם ממשלה יציבה נבחרת בסוריה, כלומר עוד שנים לא מעטות.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.04.25
