כשלמולו ראש הממשלה נתניהו מכווץ ושותק בחדר הסגלגל בבית הלבן, הודיע הנשיא טראמפ בסגנונו הבוטה שבשבת הקרובה ייפתח סבב שיחות ישירות עם איראן. הוא לא טרח להזכיר איפה בדיוק יתקיים הדו-שיח, הוא גם לא ציין מי יעמוד בראש משלחתו ומה בדיוק הוא מתכוון להשיג. אבל "אם השיחות ייכשלו", הזהיר את האיראנים, "תיכנסו לצרה גדולה".
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, המזוהה עם המחנה "המתון", מיהר לטעון שאיראן מחויבת לדיאלוג אבל ארצות הברית, באותה הנשימה, חייבת גם היא להפגין כוונה אמיתית למשא ומתן.
טראמפ המשיך להתעלם מנתניהו לעיני התקשורת האמריקנית והעיתונאים הישראלים. קשה היה לא להבחין בארשת הפנים הקפואה של נתניהו. אפשר רק לנחש, ששמע על תוכנית טראמפ בחדר הסגור. וכשיצא, חטף מכה אחרי מכה: אין תוכנית לשחרור החטופים, אין הנחות לישראל בתוכנית המכסים, טראמפ משבח את ארדואן נשיא טורקיה ומצהיר ש"אני אוהב אותו", ובכלל – נתניהו הוזמן "ראשון" לבית הלבן כי מנהיגים אחרים סירבו להגיע.
הפצצה של טראמפ
ואז, הוטלה הפצצה – טראמפ חושף כי כבר פתח ב"שיחות עם איראן" במקום להנחית מהלומה צבאית אמריקנית-ישראלית. לא לשכוח, אחרי איראן צריך לקחת בחשבון גם את סין ורוסיה. אם איראן מצטיירת בוושינגטון כאויב שחלק גדול מאוכלוסייתו מעוניין ודוחף להשתחרר מהזרם השמרני, תנועה גסה ברגל האמריקנית יכולה לגייס סיוע זר. מוסקבה, גם אם מורתעת מאיראן, מחויבת. סין, לא פחות.
זאת התמונה שמציירים בטהרן: המשלחת האמריקנית (וויטקוף) בחדר אחד, המשלחת האיראנית (עראקצ'י) בחדר אחר, ודיפלומטים עומאנים יעבירו מסרים בין הצדדים. בהמשך, האיראנים מסבירים, טהרן תהיה פתוחה למשא ומתן ישיר.
אלא שהיחסים הטובים מאוד עם ישראל פוסלים את אבו-דאבי. העיתון האיראני "נור ניוז" מאשים עכשיו את טראמפ בניסיון לנהל מרחוק "משא ומתן פסיכולוגי" תחת מעטה דיפלומטי. על כל הקשיים והתסבוכות צריך הממשל האמריקני להתגבר, ואין לו נושאים ונותנים שיש להם ניסיון ארוך מול איראן.
ומה עם המתווך העומאני?
נדבר לרגע על המתווך העומאני: שר החוץ בדר אל-בוסעידי, מעיר הבירה מסקט, הוא דיפלומט ותיק. מיומנותו הבולטת ביותר – שתיקתו. השר-המתווך לא מוציא, גם עכשיו, בכוונה, אף מילה מיותרת. טראמפ, לעומתו, דאג אתמול לשחרר הצהרה ש"אנחנו חברים של ישראל", והוסיף ש"זה כבוד להיות חברים של ישראל". מה זה אומר? טראמפיזם, תלמדו, יורים לכל הכיוונים.
האם איראן תוכל להתמודד מול מתקפה? אם זו תהיה מתקפה משולבת נגד פירמידת המשטר בטהרן היא עלולה להוציא את הציבור לגל הפגנות חדש
במקביל, איראן החליטה להזהיר שורה של מדינות ערביות לא לאפשר פעילות של מטוסים אמריקניים בשטחן. בין המוזהרות – כווית, קטאר, עיראק, בחריין וטורקיה, שמיהרה לעדכן ש"לא קיבלנו אזהרה מהסוג הזה". שר החוץ האיראני דואג לתבל את האופטימיות הזהירה מאוד באזהרה ש"זאת בהחלט הזדמנות אבל גם מבחן".
למרות הכול, האופציה של מהלומה צבאית אמריקנית-ישראלית בהחלט לא ירדה מהפרק. טראמפ, כמו טראמפ, בלתי צפוי. גם אם הוא מדבר עכשיו על שיחות עם איראן, שעשויות להוביל אפילו להסכם שיוריד את הסנקציות הכלכליות, האופציה הצבאית לא נעלמה ולא נמחקה. בסל האמריקני יש הרבה הפתעות רעות לאיראן.
האם איראן תוכל להתמודד מול מתקפה? תלוי בעוצמתה, ותלוי ביעדיה. אם מדובר בשורת מתקפות בו-זמנית על שלושה או ארבעה מתקני גרעין, בחלוקת משימות בין מטוסים אמריקניים למטוסי חיל האוויר, איראן ככל הנראה תוכל להתמודד.
אבל אם מדובר במתקפה משולבת נגד פירמידת המשטר האיראני, משמרות המהפכה, הצבא ומוסדות הממשל, זה יהיה סיפור אחר. מהלומה כזאת עלולה להוציא את הציבור האיראני לגל הפגנות חדש נגד המשטר, הפעם בסיוע מבחוץ.
סמדר פרי צילום: יריב כץשמונה שנים חלפו מתחילת כהונתו הקודמת של טראמפ. שמונה שנים לקח לנשיא לשנות כיוון ולהודיע על שיחות ישירות שכבר מתנהלות עכשיו, לטענתו, בין גורמים אמריקנים למקביליהם האיראנים. הנה המפץ הכפול – איראן נחושה לשחרר את הסגר הכלכלי. ארה"ב נלחמת לבלום את ייצור פצצת הגרעין ולאלץ את איראן לצאת מהעמימות הגרעינית. לפי ההערכות האחרונות במודיעין האמריקני, איראן התקרבה מאוד להשלמת היעד, עניין של שבועיים, ועוד ימים ממש בודדים למבצע הרכבת הפצצה הגרעינית. עניין של זמן.
