אחת הטענות החדשות של תומכי נתניהו, שניכרת גם ביחס לפיטורי ראש השב"כ, נוגעת למה שמכונה דיפ-סטייט. נתניהו אף סיפר, במהלך נאום בהונגריה, כי אביו ייעץ לו ולשריו, לפני שהתמנה לראש הממשלה, להשיג "השכלה רחבה" כדי שיוכלו להתמודד עם פקידי המדינה, שאותם כינה דיפ-סטייט. איני יודע אם בנציון נתניהו אכן חשב במושגים של דיפ-סטייט כבר לפני 30 שנים, אבל מה שבטוח הוא שהתלונות על דיפ-סטייט הן האנטיתזה לתפיסה הממלכתית שאפיינה את הימין הטרום ביביסטי.
הבעיה בטענה נגד הדיפ-סטייט – שגורסת כי פקידי המדינה נוקטים מדיניות שונה מזו המוכתבת על-ידי נבחרי העם, כלומר הפוליטיקאים – כפולה. ראשית, משום שנבחרי הציבור, שאכן צריכים לקבוע את המדיניות, אינם, ברוב המקרים, מומחים בתחומם. שר האוצר לא יודע ולא אמור לדעת לפצח נתונים כלכליים. הוא אמור להקשיב למה שמציגים לו המומחים, ולהכריע.
במקרה שלנו גם שר הביטחון לא מומחה לתמרון צבאי. גם שרת התחבורה, אפשר להניח, לא בקיאה בתכנון כבישים. לכן השרים זקוקים לייעוץ, כל אחד בתחומו. את הייעוץ הם יכולים לדחות או לאמץ. השרים יכולים גם להחליף את הפקידים, אבל זה לא ישנה את העובדות שהציגו להם. הן יישארו עובדות גם כשהפקיד יתחלף.
וזו הבעיה הראשונה בטענה על הדיפ-סטייט. אם ישראל נשלטת על-ידי פקידים שעושים מה שהם רוצים – ואיך ייתכן, אגב, שאחרי חמישה עשורים של שלטון ימין אותם פקידים נותרו בתפקידם אם הם כה גרועים? - אפשר להחליפם במומחים אחרים. אבל נתניהו ותומכיו לא מציעים גלריה של מומחים חדשים, אלא מסתפקים בהאשמות נגד מדיניות חתרנית של הפקידים. האמת היא שהממשלה כן מכתיבה מדיניות. הבעיה שלה היא עם פקידי מדינה שמחויבים לתפקידם המקצועי ואינם מוכנים להכפיף את עמדתם לרצון הפוליטי.
האמת היא שהממשלה כן מכתיבה מדיניות. הבעיה שלה היא עם פקידי מדינה שמחויבים לתפקידם המקצועי ואינם מוכנים להכפיף את עמדתם לרצון הפוליטי
כך, למשל, אם המשטרה חושבת שפוליטיקאי צריך להיחקר בחשד לעבירה על החוק, אי-אפשר לדרוש להחליף את החוקר. ואם שב"כ סבור שכן אפשר לאבטח את ראש הממשלה בבית משפט בתל אביב, חובה עליו לומר את דעתו המקצועית, וראש הממשלה עצמו לא אמור להכריע כיצד והיכן לאבטח. אחרת נקבל מדינה לא מקצועית, מדינת עולם שלישי, שמתנהלת לפי גחמות של פוליטיקאים.
אבי שילוןבדיוק משום כך, כשמנחם בגין עלה לשלטון, הוא שינה את המדיניות של קודמיו, אך השאיר את ראשי מערכת הביטחון בתפקידיהם, שכן הם היו ונותרו מומחים בתחומם. באותה מידה בגין לא חשש להכריע נגד חלק מהייעוץ הביטחוני שקיבל - כמו ביחס להפצצת הכור בעיראק, שאליה התנגד יצחק חופי, ראש המוסד דאז, אך הוא לא חשב לפטרו בשל עמדתו המקצועית.
כששב"כ פועל נגד מתנחלים שפוגעים בפלסטינים, הוא אינו פועל כדיפ-סטייט, גם אם הדבר אינו מוצא חן בעיני סמוטריץ׳. הוא מבצע את תפקידו כמי שאמון על שמירת הדמוקרטיה והחוק. בארה"ב מקובל שכל שר חדש מביא עימו גם פקידות מקצועית חדשה, ובאנגליה מקובל להשאיר את הפקידים גם כששר חדש מתמנה. אבל רק במדינות נחשלות השלטון והפקידות המקצועית מתנגשים. זה, לצערנו, הכיוון הכושל שאליו צועדת ישראל, אם הממשלה תמשיך לפגוע במקצוענים בטענה לדיפ-סטייט.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.04.25
