לראשונה בתולדות פרס ישראל, חמש נשים יזכו השנה לקבלו - מתוך עשרה זוכים. "החזון הפך למציאות", אמרה יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 שיזמה פעולות להגדלת מספר כלות ישראל עם משרד החינוך. "גם בפרס ישראל למפעל חיים זכו גבר ואישה, ובפעם הראשונה במדינת ישראל על הבמה תהיינה 50 אחוז כלות פרס ישראל".
משרד החינוך יצא השנה בקמפיין שנועד להעלות את המודעות ולעודד את הציבור להציע נשים מועמדות לפרס, ושונה הרכב ועדות הפרס באופן שהגדיל את חלקן של השופטות בהרכבים השונים. טקס פרס ישראל יתקיים ב-1 במאי, יום העצמאות.
1 צפייה בגלריה
זוכות פרס ישראל. מימין לשמאל: נינה אבידר ווינר, זוהר שביט, רות קרק, דבורה גילולה ויונינה אלדר
(צילום: רונן אהרוני, סיון עץ הדר, פרופסור סלעית קרק, עדי מזן, נעם גלילי)
מאז שהחלו להעניק את פרס ישראל, בשנת 1953, הוכתרו כזוכי הפרס 653 גברים ורק 131 נשים, כלומר - מתוך כל חמישה חתנים, כלת פרס אחת. "מבחינתי זו הוכחה שכאשר יש חזון, יש תוכנית עבודה ויש רצון - אפשר לתקן ולהפוך את המציאות שלנו לטובה יותר", אמרה יחיאלי.
כלות פרס ישראל שיקבלו השנה את הפרס ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל הן פרופ' זוהר שביט, כלת פרס ישראל בחקר התרבות והאומנות; פרופ' דבורה גילולה, כלת פרס ישראל בתחום הספרות, השירה והתרגום לעברית; פרופ' רות קרק, כלת פרס ישראל בחקר הגאוגרפיה וידע ארץ ישראל; פרופ' יונינה אלדר, כלת פרס ישראל בחקר ההנדסה ומדעי ההנדסה; וגב' נינה אבידר ווינר, כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
במשך 18 שנים לא הייתה אפילו אישה אחת כלת פרס וכל הזוכים היו גברים, והיו שנים נוספות שבהן הייתה אישה אחת בלבד. כמו כן, מנתוני משרד החינוך עולה כי מרבית חברי הוועדות הבוחרות את החתנים והכלות הם גברים, וגם בהרכב זה חל השנה כאמור שינוי, שמגדיל את חלקן של השופטות. סוגיית חלקן הקטן של נשים בפרס ישראל גררה ביקורת ציבורית רבה לאורך השנים.
במטרה לאפשר ייצוג שוויוני לנשים בפרס ישראל, הנהיג השנה שר החינוך יואב קיש מדיניות חדשה. במסגרת זו הנחה להגדיל את שיעור השופטות בוועדות הפרס ולפעול בציבור להציע נשים לקטגוריות השונות של הפרסים. משרד החינוך יצא באוקטובר 2024 בקמפיין פרסומי נרחב בהובלת מרים פרץ, זוכת פרס ישראל לשנת תשע"ח (2018), הקורא לציבור הישראלי להציע את מועמדותן של נשים לפרס ישראל.
"במשך שנים רבות נשים לא זכו לייצוג הולם בין מקבלי פרס ישראל, למרות תרומתן המשמעותית בכל תחומי החיים", תיאר השר קיש. "השנה אנחנו מתקנים עיוות מתמשך - ומחזירים לנשים את המקום שמגיע להן בזכות מצוינות, ערכים והשפעה על עתידה של מדינת ישראל. זהו רגע של תיקון, אך לא פחות מכך - של אמת".
המדיניות הפרו-אקטיבית הניבה פירות, ובעוד שבשנה שעברה שיעורן של המועמדות שהוצעו לקבלת הפרס עמד על כ-26 אחוז בלבד מכלל המועמדים, השנה 37.4 אחוז מהמועמדים לפרס שהוצעו בידי כלל הציבור הישראלי הן נשים. גם שיעור השופטות בוועדות הפרס עלה, כשהשנה הוא עמד על 48.4 אחוז מכלל השופטים - 16 שופטות מתוך 33 שופטים - בעוד שבשנה שעברה שיעור השופטות עמד על 41 אחוז - 16 שופטות מתוך 39 שופטים.
השנה היה אמור אף להיות רוב נשי לזוכות, לו פרס ישראל לסוציולוגיה היה מוענק לאווה אילוז. אלא שהשר קיש החליט שלא להעניק לאילוז את הפרס, משום שחתמה בעבר על פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג נגד ישראל. לאחר פסילת זכייתה של אילוז, הוועדה לא הגיעה להסכמה פה אחד על מועמד אחר, ולכן פרס ישראל לסוציולוגיה לא יחולק השנה.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.04.25
