רק לפני שבעה חודשים, בספטמבר 2024, פרסם דובר צה"ל הודעה רשמית שבה הכריז חגיגית: "אוגדה 162 הכריעה את חטיבת רפיח של חמאס". על-פי אותה הודעה, שלושת החודשים שבהם פעלה האוגדה ברפיח הביאו לחיסולם של יותר מ-2000 מחבלים וכן להשמדת 13 קילומטרים של תוואי תת-קרקעי. העובדה שההודעה הנ"ל לא יצאה מטעם גורם פוליטי תרמה לאמון הציבורי סביבה: הנה, מתקרבים לניצחון.
ביקור ברפיח ערב פסח 2025 מגלה מציאות אחרת לחלוטין, שבה הודה גם דובר צה"ל שלשום בהודעה לקונית, כמעט אגבית, שלא זכתה לנפח הראוי בשל נושאים בוערים אחרים. הרמטכ"ל, מתברר, ביצע הערכת מצב וסיור ב"ציר מורג" המדובר ואמר ללוחמים שם, כשלצידו מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור ומפקד אוגדה 36, תת-אלוף מורן עומר: "אני מצפה מכם להכרעת חטיבת רפיח".
למי שתוהה: לא, חטיבת רפיח לא קמה מעפר ולכן יש להכריעה מחדש. "חטיבת רפיח לא באמת הוכרעה", אומרים גורמים בצה"ל. המפקדים בגזרה, שם לוחמים כוחות מחטיבה 188 וסיירת גולני, מודים כי לחמאס נותרו עוד גדודים שם. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מאיץ בהם להשלים את המשימה, שכביכול הושלמה לפני יותר מחצי שנה.
למי שתוהה: לא, חטיבת רפיח לא קמה מעפר ולכן יש להכריעה מחדש. "חטיבת רפיח לא באמת הוכרעה", אומרים גורמים בצה"ל. המפקדים בגזרה, שם לוחמים כוחות מחטיבה 188 וסיירת גולני, מודים כי לחמאס נותרו עוד גדודים שם
לא מעט ביקורת נשמעת על הצהרות הפוליטיקאים, ובראשם ראש הממשלה, שהכריז לפני שנה שישראל נמצאת "כפסע מניצחון". אלא שאשליית ההכרעה של רפיח מלמדת, ולא בפעם הראשונה למרבה הצער, על תהום שנוטה להיפער גם בהודעות הצבא, באופן שמעורר תהיות קשות: מה הציבור באמת יודע על הלחימה שם, על ההישגים לעומת הכישלונות, על המטרות שמומשו ואלה שרק דובררו בהודעות יחסי ציבור? איזה סיפור סיפרו לנו, וכמה הוא אמיתי? אגב, השאלות הללו צריכות להטריד לא רק את מי שהיו בתפקיד הרמטכ"ל ודובר צה"ל אז, אלא גם את הרמטכ"ל הנוכחי וכל צמרת הפיקוד: גם ההכרזות שלהם יימדדו לאורך זמן וכל פער יסדוק עוד יותר את אמון הציבור בצבא.
"כפסע מהניצחון"
(צילום: רועי אברהם, לע״מ)
הכותרת
"סימני שבירה בחמאס? הזיכרון של הישראלים קצר מאוד"
23:23
בביקור שנערך אתמול הודיע שר הביטחון שצה"ל ישלוט בכל המרחב שבין ציר מורג לציר פילדלפי הגובל במצרים, מה שיהפוך את רפיח לאזור חיץ. "כל רפיח תפונה ותהיה מרחב ביטחוני", אמר השר ישראל כ"ץ, "זה מה שאנחנו עושים עכשיו". תקציב הביטחון די גדול, אבל מילים הן עדיין בחינם ולכן השאלה היא מה יקרה אם וכאשר יושג הסכם הפסקת אש והחזרת חטופים. גורם ישראלי בכיר אומר בשפה חופשית ופשוטה: "ברגע שחמאס יסכים להחזיר 11 חטופים חיים, הלחימה תיעצר מיד". השר כ"ץ הוסיף כי בפעילות התגלו "עוד מנהרות חודרות בין עזה למצרים, ולכן ברור שהשהות בפילדלפי אחרי הגילוי הזה היא ביטחונית". גם הצהרה זו תצטרך לעמוד למבחן במישור המדיני, ודאי נוכח האתגרים מול איראן וגם בחזית הסורית מול טורקיה.
יוסי יהושועמה שכן ניתן ללמוד הוא שהטיפול של צה"ל במנהרות היה הרבה פחות אפקטיבי ממה שניתן להתרשם: ההערכה בצה"ל היא שרק אחת מכל ארבע מנהרות (25 אחוז) הושמדו. גם נתון זה מחייב הסברים, שצה"ל מתקשה לעת עתה לספק. חשיבות המנהרות מלווה אותנו כמעט 11 שנה, מאז מבצע צוק איתן, וביתר שאת בסיטואציה המזעזעת שנוצרה: גם עכשיו חמאס יכול להיעזר באימפריית המנהרות שבנה, לצד בריחה לאזורים המאוכלסים. לאחר שניטלה ממנו התמיכה של הציר האיראני, היכולת שלו לייצר אמל"ח מוגבלת אך בכיר בצה"ל טוען: "הפגיעה בזרוע הצבאית לבדה לא תעשה את העבודה. יש צורך להמשיך לפגוע בדרג המדיני". אותו בכיר נשאל שאלה שמרחפת מעל הצבא בערך מיום שנהדפה מתקפת 7 באוקטובר והחלו ההכנות למתקפת הנגד: מהו ניצחון? תשובתו, ודאי תופתעו, הייתה "השבת החטופים והכרעת החמאס".
כש-75 אחוז מהמנהרות עדיין פעילות, ספק אם החלק הראשון יוגשם במבצע צבאי. לגבי החלק השני, לפני שמדברים על "הכרעת חמאס" אולי כדאי לוודא שהפעם מכריעים את חטיבת רפיח – ושזה יהיה אפילו נכון.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.04.25
