באמת שהדבר האחרון שהיה חסר לרמטכ"ל ולמפקד חיל האוויר הוא חידוש המתיחות מול משרתי מילואים על רקע החשדנות מול הממשלה. מחר אמורות להיפתח השיחות בין ארה"ב לאיראן בנוגע לתוכנית הגרעין, בחזית הסורית מתנהל ריקוד עדין בין ישראל לטורקיה, בעזה מתברר שחטיבת רפיח לא הוכרעה ו-75 אחוז מהמנהרות עדיין פעילות והחגים הם אף פעם לא תקופה קלה בשום גבול, ובטח שלא ביהודה ושומרון.
הנושאים המורכבים והחשובים הללו, שכל החלטה בהם היא עניין של חיים ומוות, עברו למקום משני בסדר היום בעקבות מכתב אנשי חיל האוויר, שבו טענו כי המלחמה בעזה היא "פוליטית" ודרשו לסיים אותה לאלתר כדי להשיב את כלל החטופים. הרמטכ"ל אייל זמיר ומפקד חיל האוויר, תומר בר פעלו באופן שונה בתכלית מהטיפול הרך של הרמטכ"ל הקודם, ובר עצמו לפני המלחמה, על רקע איומי הסרבנות ("אי-התייצבות") שהגיעו כמחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט: כל חותם שהוא גם משרת מילואים פעיל, והכוונה היא לכזה שעדיין נמצא במערך המילואים (להבדיל משירות ברגע הזה ממש), יודח משירות. דווקא משום שביוזמה הנוכחית אין קריאה לסרבנות, אפשר להבין שהרמטכ"ל מסמן את הקו האדום, ובהיבט הזה מה שהיה לא יהיה.
הרמטכ"ל צודק, למרות שראש הממשלה ושרים נוספים עשו סיבוב על חשבונו והקשו עליו כשהתעקשו למסגר את המכתב כ"סרבנות" – זמיר שואף להרחיק את כל סוגי הפוליטיקה מהצבא, בידיעה שהיום מדובר בטייסים שמתנגדים למלחמה בעזה ומחר יהיו אלה קציני מילואים מחטיבות החי"ר, שיכריזו שלא מתאים להם שמפסיקים את המלחמה ללא הבסת חמאס או שיזעמו על היד הקשה שנוקט הצבא נגד חיילים שפעלו בניגוד מוחלט לתקנות ביהודה ושומרון. "הם כותבים ש'בעת הזאת המלחמה משרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים ואישיים ולא אינטרסים ביטחוניים'", מצטט גורם בכיר בחיל האוויר את המכתב, "איך מפקדים יכולים לתת אמון במשרת מילואים פעיל בצה״ל שחותם על משפט כזה? האם הוא יבצע את המשימה? זה מדרון חלקלק מאוד ומסוכן". אותו גורם הצביע על נקודה מעניינת: מלבד דן חלוץ, פעיל מחאה מוכר, כל מפקדי חיל האוויר לשעבר מתייצבים לימינו של בר. בזרוע כמו חיל האוויר, שרואה בעצמה "משפחה", זה לא עניין של מה בכך.
מומלץ לאנשי הימין שאוהבים להצביע על הפרופיל הסוציו-אקונומי של חותמי העצומה לזכור את הסיבה והמסובב: ממשלות ימין בהובלת הליכוד שולטות בישראל כמעט יובל שנים לסירוגין. הן יכלו, והיו חייבות, להשקיע הרבה יותר בחינוך בפריפריה ולקדם את הנוער על מנת שייכנס בשערי היחידות הטכנולוגיות וקורס הטיס
היטיב להסביר זאת סגן-אלוף (במיל') אביב איתני, אדם שרבים מקשיבים לו, בשיחה עם "ידיעות אחרונות": "החברים שלי, הלשעברים, איבדו כיוון. מי שם אותם בעמדה לדרוש? אסור שלובשי מדים יכניסו פוליטיקה לצבא. החברים שלי מייצרים לתומר (מפקד החיל, י"י) דילמות ובלגן". כמו רבים וטובים, איתני מזכיר שאנשי חיל האוויר הם לא בית הלורדים של החברה הישראלית: "במה דעתם טובה יותר מלוחמי שריון, מנכ"לים, חברי ועד עובדים או מלצרים?", הוא אומר, "אני קורא לכם, חבריי – אל תכניסו את הפוליטיקה לצבא".
מנגד, מומלץ לאנשי הימין שאוהבים להצביע על הפרופיל הסוציו-אקונומי של חותמי העצומה לזכור את הסיבה והמסובב: ממשלות ימין בהובלת הליכוד שולטות בישראל כמעט יובל שנים לסירוגין. הן יכלו, והיו חייבות, להשקיע הרבה יותר בחינוך בפריפריה ולקדם את הנוער על מנת שייכנס בשערי היחידות הטכנולוגיות וקורס הטיס, ובכך יפחיתו משמעותית את דימויו האליטיסטי. הפערים, כפי שנכתב כאן שוב ושוב, היו בלתי נסבלים וגם כיום הם עדיין גדולים. דווקא חיל האוויר, בעקבות סדרת הפרסומים של החתום מעלה, עשה משהו בנדון כשפתח בנובמבר מכינה ראשונה לבני ובנות הפריפריה. אבל כדי להמשיך בתנופה יש צורך בהשקעה לאומית. בינתיים הממשלה קרובה יותר להעברת חוק השתמטות, שלא יקדם את הפריפריה וגם ירסק עוד יותר את הלכידות.
עיניים נשואות לעומאן
בד בבד, במערכת הביטחון נושאים עיניים לעומאן, שם השליח האמריקאי סטיב וויטקוף אמור להוביל את נציגי ארה"ב לשיחות מול איראן, אותה ייצג שר החוץ עבאס עראקצ'י. בשלב זה כבר באמת שלא חשוב אם נתניהו אכן ידע מראש על השיחות, כפי שהוא טוען, אלא מה הוא סגר בשיחה הסגורה עם הנשיא טראמפ, בעיקר בתרחיש הסביר שהשיחות נכשלות. מאחר שמדובר בממשל אמריקאי כאוטי ובלתי צפוי, שרגע אחד מאיים בהשמדת איראן ושנייה אחר כך דוהר לשיחות, במערכת הביטחון מודאגים ומקפידים על הכנה לאפשרות של תקיפה עם ובלי האמריקאים, וכמובן הגנה מפני אפשרות של תקיפה איראנית.
יוסי יהושועבגזרה הסורית נשמעים קולות מעט יותר מתונים: ישראל וטורקיה מנהלות שיחות להקמת מנגנון למניעת חיכוך, בדומה למנגנון הישראלי-רוסי שפעל תחת משטר אסד. בישראל הבהירו באופן חד-משמעי, כי כל שינוי בפריסת הכוחות הזרים בסוריה, ובפרט הקמת בסיסים טורקיים באזור תדמור, הינו חציית קו אדום שעלול אפילו להוביל לעימות. ישנם גורמים בישראל הסבורים כי העתקת המודל הישראלי-רוסי לא יעבוד לטובת ישראל: השאיפות של טורקיה שונות וגם לא עוזר שנשיא טורקיה נוהג להתבטא באופן מבחיל בואכה אנטישמי. לכן, אומרים גורמים במערכת הביטחון, ייתכן שיהיה צורך בגיבוש פתרונות אחרים. נותר רק לקוות שלרמטכ"ל יישאר הפנאי הדרוש כדי להגיע אליהם, ושהמערכת הפוליטית גם תיתן לו לעבוד במקום לזרוק עוד ועוד קיסמים למדורה.
