אילו רק היה נפתלי בנט, אז בתפקיד שר החינוך, מגלה קצה-קצהו של נימוסי מארחים. אילו רק היה יודע בנט על החוקים המוזרים שהיו קיימים במשרד הפרסום אלנבי, אולי הכל היה אחרת. אולי כל נתיב חייו של ישראל (שרוליק) איינהורן היה שונה, ואולי גם מדינת ישראל הייתה נמנעת ולו במקצת מהכאוס הפוליטי ששורר בה כמעט מאותו מפגש.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
הג'וק הפוליטי, שתמיד היה קיים בבית משפחת איינהורן, נגע אישית בשרוליק איינהורן כשנתיים קודם, ב-2017. אביגדור ליברמן, אז שר הביטחון, הציע לו לעבוד עבורו בייעוץ תקשורת. איינהורן היה אז אחד השותפים והמנכ"ל של אלנבי, עם כמה מסעות פרסום מוצלחים ותיק לקוחות עשיר. "שרוליק, בכל מה שהוא עשה בחיים, הוא תמיד התעניין בהפעלה ובהשפעה ובעיצוב של ההמונים", אומר מכר לעבודה מהתקופה ההיא, "אבל כשאתה עובד במשרד פרסום, הקמפיין יכול להבשיל חודשים עד שהוא מגיע לציבור. עם ליברמן, שרוליק קלט שהוא יכול לשבת ברנו קליאו שלו ברמזור אדום, לצייץ משהו בטוויטר, ותוך שלוש דקות זה היה כבר במעגל החדשות. זה הדליק אותו".
השותפים באלנבי לא ממש התחברו לקשר שלו עם ליברמן, ואיינהורן פתח, במקביל לעבודתו במשרד, את חברת פרספשן, שלימים שמה יככב בפרשת קטארגייט. הרומן עם ליברמן היה קצר ימים: דינה זילבר, אז המשנה ליועמ"ש, העלתה חששות לניגוד עניינים בין עבודתו של איינהורן לבין שירותה של אמו, המשפטנית פרופ' טליה איינהורן, כחברה בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. איינהורן ויתר על תפקידו. לקראת הבחירות ב-2019 שידך היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט בין איינהורן לבנט. איינהורן הגיע לפגישה מסכמת במשרד החינוך, והמזכירה ביקשה ממנו לשבת בחדר ההמתנה עד שהשר בנט יתפנה.
"היו באלנבי כל מיני חוקים שהיום נראים מוזרים, אבל אז, בגלל שהמשרד הצליח, אף אחד לא התעסק בהם", אומר אותו מכר לעבודה. "הם היו למשל מבססים את הסימפתיה שלהם לאדם מסוים לפי השאלה אם הם יוכלו או לא לסבול נסיעה של שלוש שעות ברכבת איתו. והיה גם את 'חוק 25 הדקות', שנוסד אחרי שמנכ"ל של חברת מזון גדולה נתן לו לחכות 25 דקות אחרי מועד הפגישה ביניהם. מאז איינהורן קבע שהוא לא מחכה לאף אחד יותר מפרק הזמן הזה".
איינהורן ישב בלשכת בנט רבע שעה. 20 דקות. המזכירה לא אמרה דבר. אחרי עוד חמש דקות, איינהורן קם, יצא מהמשרד, נכנס למונית ונסע למשרדים שלו. בדרך קלוגהפט התקשר אליו. איפה אתה, שאל, בנט מחכה. איינהורן אמר לו שהם יכולים לבוא אליו למשרד, אבל זה כבר לא קרה.
כמה לילות לאחר מכן, איינהורן ישב בקונצרט של הפילהרמונית בתל-אביב, כשהטלפון שלו צילצל. על הצג היבהב שמו של יונתן אוריך, יועצו של בנימין נתניהו. אוריך ביקש לגייס אותו לקמפיין של נתניהו. "בוא", אמר לו אוריך, "אנחנו יושבים ביהודה מכבי". איינהורן ביקש סליחה מהאנשים בשורה שלו, וטס למקום המפגש.
מפלגתו של בנט לא נכנסה לכנסת, ישראל נכנסה לסחרור פוליטי ומדיני של חמש מערכות בחירות בשלוש וחצי שנים. איינהורן עבד עם הליכוד ונתניהו בכל מערכות הבחירות הללו.
שש שנים מאוחר יותר, ואינספור מילים שנכתבו עליו ועל הפרשיות שבהן שמו נכרך, שרוליק איינהורן בבלגרד, וכמו שזה נראה עכשיו לא ממש הולך לעזוב. הוא ומשפחתו מתגוררים בקומפלקס יוקרתי של כ-20 רבי-קומות, כקילומטר ממרכז העיר. במסעדות ובתי הקפה הרבים שפזורים פה, איינהורן גם מקיים את רוב פגישותיו. לעומת העיר בלגרד עצמה, שגעשה ורעשה באלפי מפגינים שהתכוננו עם משרוקיות וזמבורות להפגנות סוף השבוע נגד ובעד הנשיא ווצ'יץ', כאן שקט. על הטיילת שלאורך נהר הסאווה פוסעות משפחות לכיוון מרכז הקניות היוקרתי "גלריה". קשה להאמין שפעם היו פה עיי חורבות. היום זה אזור מבוקש, אולי גם בגלל שבניגוד לחלקים אחרים בעיר, הוא נראה מאוד לא קומוניסטי.
על פי הפרסומים בארץ, איינהורן זומן לקחת פסק זמן מהשכונה, לבוא לישראל ולהיחקר במשטרה. מקורביו מכחישים וטוענים בתוקף כי לא הגיע אליו זימון רשמי כזה. כך או כך, שמו של איינהורן (45) נקשר בשלוש פרשיות. הראשונה, הוותיקה יותר, היא פרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ועד המדינה בתיקי האלפים נגד נתניהו. לפי כתב האישום שהוגש בתחילת פברואר, איינהורן, עופר גולן ויונתן אוריך שכרו ב-2019 רכב מסחרי ושלחו שני אנשים מטעמם לביתו של פילבר בפתח-תקווה. שם השניים השמיעו שוב ושוב דרך מערכת ההגברה את קובץ ההקלטה שהנאשמים הכינו להם. הההקלטה כללה בין היתר את הקריאה "מומו, תהיה גבר, צא, תגיד את האמת. מומו פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך, מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד, מומו, תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך".
הפרשה הזו, מספרים מקורביו של איינהורן בבלגרד ובישראל, היא דווקא זו שפחות מטרידה אותו. "שרוליק חושב שהפרשה הזו צפה במסגרת הקמפיין נגדו ונגד הנאשמים האחרים בפרשיות אחרות וניסיון להביא אותו לארץ בשביל להיחקר בפרשיות אחרות", אומר אחד מחבריו. "זו פרשה שנמתחת כבר על פני חמש וחצי שנים, הפרקליט המלווה כבר החליט לסגור את התיק, ופילבר בעצמו הודה שהוא לא הוטרד ושאינו מעוניין בתהליך". לפי אותו מקורב, איינהורן לא קיבל עדיין זימון למשפט, אבל הוא בהחלט מתכוון להגיע לדיונים. "אין לו שום כוונה להיות עבריין נמלט".
חבר אחר מוסיף: "לאור מה שפילבר הודה שהמשטרה באמת עשתה לו, אז זו בכלל לא הטרדה. הם ידעו את האמת לפני שהאמת יצאה לאור. החקירות במשטרה דווקא מזכות את איינהורן. יש שם תכתובות שמראות שהוא חושב שזו פעולה בחוסר טעם ושאין לעשותה מול בית פרטי אלא מול בית העסק. אבל", מוסיף החבר, "למרות שאינו מודאג, כלל לא בטוח שאיינהורן יתייצב לפתיחת משפטו, בגלל שתי הפרשיות האחרות".
מקורב לאיינהורן: "הוא לא יאשר ולא יכחיש אם עבד עם הקטארים בגלל הסכמי הסודיות שיש לו בכל פרויקט שבו הוא מועסק, אבל הוא גם אומר שזה לא עניין של אף אחד, אפילו אם כן עבד עם הקטארים, בגלל שהוא עשה את זה כאדם פרטי".
ושתי הפרשיות האחרות הן גם אלו שהסעירו את ישראל בחודשים האחרונים, וגם הפכו את איינהורן מדמות שהייתה ידועה בעיקר בברנז'ה, לשם שנזרק גם בהפגנות בקפלן. האחת היא כמובן זו המכונה "קטארגייט". על פי פרסומים בארץ, איינהורן ויועצי נתניהו אוריך ואלי פלדשטיין עסקו בקידום תדמיתה של קטאר והאינטרסים שלה לפני אירוח משחקי הגביע העולמי, כולל הלבנת מעשיה בפני העולם היהודי ובישראל. זאת בשעה שבישראל כבר אז היה ידוע כי קטאר היא מממנת כבדה של ארגוני טרור, כולל חמאס, ומהווה בית לראשי הנהגת חמאס. אוריך ופלדשטיין נעצרו לחקירה בסוף מרץ בחשדות שכללו מגע עם סוכן זר, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. החשד הוא שהם המשיכו לקדם את האינטרסים של קטאר גם בזמן המלחמה. באותו היום נקרא נתניהו ממשפטו כדי למסור עדות פתוחה בפרשה.
החקירה מתנהלת גם לגבי קבלת כספים על ידי החשודים מגורם העובד עבור קטאר כדי לשפר את תדמיתה של קטאר. על פי הפרסומים, הדרך הייתה להשתיל ידיעות, פוסטים וציוצים שידגישו את חשיבותה של קטאר כגורם מרכזי בתהליך המו"מ לשחרור החטופים הישראלים מעזה, על חשבון צמצום חלקה של מצרים בתהליך. צריך לציין גם פה כי למרות פרסומים אחרים בנושא, פרספשן היא חברה שמוחזקת במאה אחוז על ידי איינהורן, כשרוב מכריע של מי שמועסק עבורה, כולל אוריך ופלדשטיין, הוא קבלנים חיצוניים המקבלים את שכרם כנגד חשבונית.
9 צפייה בגלריה
אוריך, פלדשטיין ואיינהורן. חשדות חמורים
(צילום: שאול גולן, בועז ארד, Q world / Shutterstock)
"שרוליק קצת יותר מודאג מהפרשה הזו, אבל העמדה שלו מאוד ברורה גם כאן", אומר גורם המקורב לאיינהורן. "הוא לא יאשר ולא יכחיש אם עבד עם הקטארים בגלל הסכמי הסודיות שיש לו בכל פרויקט שבו הוא מועסק, אבל הוא גם אומר שזה לא עניין של אף אחד, אפילו אם כן עבד עם הקטארים, בגלל שהוא עשה את זה כאדם פרטי".
"שרוליק גם חושב שיש פה צביעות גדולה מצד ישראל וכעס גדול מצידה של קטאר כלפי ההתנהלות של ישראל", אומר חבר אחר. "הרי ישראל וארה"ב כמעט הכריחו את הקטארים להעביר את הכספים לחמאס, כדי שיימשך הסיוע ההומניטרי. ארה"ב ביקשה ממנה לארח את מנהיגי חמאס כדי שלא ילכו לטהרן או לביירות ויהפכו לעוד יותר רדיקלים ובלי שום אפשרות לשיח איתם. ועכשיו כולם מאשימים את קטאר על שהיא נתנה את הכספים הללו ואירחה את המנהיגים. שרוליק טוען שזה לא הוגן כלפי הקטארים כי דווקא כן יש להם רקורד בתיווך, חילופי השבויים בין אוקראינה לרוסיה, ועזרה במגעים בין ארה"ב לטליבאן או ארה"ב וונצואלה".
מה לגבי החשד לכאורה למגע עם סוכן זר?
"זה מצחיק אותו. פוטליק (ג'יי פוטליק, לוביסט אמריקאי שנשכר על ידי קטאר, שעל פי פרסומים בישראל היה חלק ממנגנון העברת הכספים לאנשים בלשכה – ז"א) זה סוכן זר? זה היה היועץ של קלינטון לענייני יהודים, הוא נשוי לישראלית. זה הבן אדם הכי יהודי שיש, עם נטוורקינג יהודי שאין כמוהו בעולם, מכיר כל רב בעולם, זה האיש שהפגיש בין קלינטון למוניקה לוינסקי, זה סוכן זר?"
למרות הפרסומים כי חָלקו קבוצת ווטסאפ ביחד, מקורבי איינהורן מתעקשים שהוא לא מכיר את פוטליק באופן אישי. אם כך, תהינו, אז שיגיע לארץ, ישטח את טענותיו, ויסיים עם זה. המקורבים לאיינהורן טוענים כאמור שגם אם היה מקבל זימון רשמי להגיע, לא בטוח שהיה נענה.
הסיבה העיקרית לכך היא הפרשה השלישית, פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לכתב של העיתון הגרמני "בילד", שעוד מעט נגיע גם אליה. "זו הפרשה שהכי גוזלת ממנו שעות שינה, כי אלו האשמות חמורות ולמרות שהוא לא אחד הנאשמים, השם שלו מוזכר בכתב האישום 13 פעמים", אומר המקורב מבלגרד, "גם כאן הוא טוען לחוסר אשמה, אבל מודה שהוא עשה טעות כשהעביר את המסמך".
בגלל זה הוא לא מגיע לארץ?
"מאז שהפרשה הזו התפוצצה הוא לא נסע לישראל והוא בקושי עוזב את גבולות סרביה בגלל חשש שייצא נגדו צו מעצר בינלאומי. זה קצת טרגי: מיד לאחר הלידה של בנו השני, שרוליק הוזמן לחקירה בפרשת פילבר, ואשתו השביעה אותו שהוא לא ייעלם שוב בלידה הבאה. הם ניסו הרבה זמן להיכנס להיריון. שרוליק אפילו נדר נדר שאם אשתו תיכנס להיריון הוא יתחיל להניח תפילין מדי יום. בערב של אותו יום שבו נדר את הנדר הזה, אשתו אמרה לו שיצאה לה בדיקת היריון חיובית, ומאז הוא באמת מניח תפילין. אבל כשאשתו טסה ללדת בארץ, הוא נשאר בבלגרד. את ברית המילה של הילד שלו הוא ראה בזום".
מלבד הפעוט שאיינהורן החמיץ את הברית שלו, יש לו ולאשתו, האמנית ליאת, עוד שני ילדים, בת שבע ובן חמש. המשפחה עזבה את הארץ עוד לפני שהפרשיות הללו התפוצצו, באוגוסט 2023. "השנה שאחרי הבחירות האחרונות הייתה שנה קשה מאוד עבור שרוליק", אומר חבר קרוב, "קודם כל הניצחון של נתניהו, שגם ככה נחשב בעולם לאשף פוליטי ושיווקי, פתח עבור שרוליק מיליון דלתות לעבוד בקמפיינים וייעוץ תקשורתי בכל רחבי העולם. זו הייתה שנה מאוד מאתגרת עבורו ועבור המשפחה. שני ילדים קטנים, והוא היה בדרכים 200 יום באותה שנה. כל היום עובד, חמישה קמפיינים בעת ובעונה אחת. הסיבה השנייה הייתה ההתנכרות אליו ברחוב. אנשים זיהו אותו כחלק ממה שהם מכנים 'מכונת הרעל', אולי אפילו הדמות המרכזית שלה, והיו לא מעט מקרים שבהם נזרקו אליו מילים מאוד קשות, מאוד לא נעימות. גם כשהילדים שלו היו לידו בגן המשחקים, גם מצד חברים מאוד טובים".
בתחילה הם נסעו לחודש לדנמרק, לנוח. לאיינהורן שמור מקום חם לקופנהגן: כשהיה בן תשע, משפחתו נסעה לשם בשליחות אביו, שעבד ב-IBM. הימים הם תחילת שנות ה-90, וקופנהגן היא אחת מבירות המוזיקה של העולם. איינהורן קנה דיסקים בערימות, ונכנס לראשונה גם לעולם השיווק. "קופנהגן זה סיפור נהדר ומרכזי כדי להבין את שרוליק ואת היכולת שלו להבין סיטואציות, ולמגנט אליו אנשים כדי שיעשו מה שהוא רוצה בשבילו", אומר חבר ילדות.
מה היה שם?
"שרוליק הבין מהר מאוד שיש שוק של מפרטי גיטרה בעיצוב אישי לנגנים בלהקה. הוא הלך לבית דפוס ועיצב לעצמו כרטיס ביקור אישי שעליו כתוב 'שרוליק איינהורן לייזי גאי'. הוא היה הולך להופעות שעות לפני שהתחילו ומדבר עם אנשי הבמה והצוות שמסביב להופעה. הוא היה ילד קטן ומקסים והם היו נותנים לו עוד ועוד מפרטים. לאט-לאט הוא התחיל להכיר גם את האנשים של אולמות המופעים, והם היו נענים לבקשתו ורושמים אותו ברשימות המוזמנים. הוא הלך למאות קונצרטים: גאנז אנד רוזס, דייר סטרייטס, אוזי אוסבורן. עומד לפני הקו הראשון של הקהל, מאחורי גדרות הבטיחות. מטאליקה הזמינו אותו להיות איתם בחדר החזרות, מקום שאפילו המנהל שלהם לא נכנס אליו. הוא הגיע לפסטיבל רוסקילדה המפורסם בטרמפ עם קריסט נובוסליץ', הבסיסט של נירוונה. מייקל ג'קסון נתן לו את הכובע שלו והצוות של ג'קסון צילם אותו".
תפסיק, אמרתי לו, זה נשמע לי כמו אגדה אורבנית מוגזמת. החבר של איינהורן הוציא את הטלפון שלו, פתח אינסטגרם והתחיל לגלול בתמונות עד שמצא את הווידיאו שחיפש. בקליפ בן הדקה, נראה אדי ודר, הסולן של פרל ג'אם, נוטש את המיקרופון שלו, אוסף את הילד שרוליק איינהורן, מרים אותו על כתפיו וקופץ במשך שניות ארוכות.
אגב, החיבור למוזיקה נותר, ואיינהורן הפך לימים לאחד מאושיות סצנת המועדונים בישראל, ולשותף בהאומן 17 הירושלמי. גם שם נהג לחבר בין הטרלות לשיווק. כך, למשל, נולדה הדמות הפיקטיבית שלו "די-ג'י קוק", שהייתה למעשה איינהורן בתחפושת של איבר מין זכרי עצום בצבע זהב. עם התחפושת הזו הוא ניסה, שוב כהטרלה, להיכנס למוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק, ונעצר. "זה לא היה דבר מתוכנן", טוען חבר. "הוא פשוט סיים את ההליכה עם התחפושת, והרגיש שהוא רוצה ללכת למוזיאון". האמריקאים צחקו פחות.
בחזרה למסעות משפחת איינהורן. מהחופשה בדנמרק הם המשיכו לפורטוגל. שם כבר הטלפונים לא פסקו. פה קמפיין לנשיאות, שם חבר פרלמנט שרץ. לאיינהורן כבר אין זמן לכולם, אז כשהוא לקח קמפיין לבחירות בגיאורגיה, הוא הקפיץ לשם את אלי פלדשטיין, שהוציא חשבונית לפרספשן. בעולם הייעוץ הפוליטי, איינהורן הופך לשם חם. אחד הסיפורים סביבו הוא שאיינהורן היה זה שהצליח לשכנע שליט מזרח אירופאי להנמיך את מפלס האלימות של כוחות הביטחון ברחובות בהפגנות נגדו.
כשבועיים לאחר 7 באוקטובר, איינהורן העביר את כל המשפחה אחריו לבלגרד. הם רשמו את הילדים לבית הספר הבינלאומי, קנו מיזם ישראלי דירה קטנה להשקעה, רכשו רכב שבעה מושבים, והתיישבו בדירה במגדל היוקרה, לא רחוק מהמקום שבו נהר הסאווה נושק לדנובה. השבוע סיירנו מעט במתחם המגורים הזה. מדובר במעין קהילה מגודרת ללא גידור, ודי ברור שהאוכלוסייה שם מרוויחה יותר – חלקה הרבה יותר – מהסרבי הממוצע. הרבה רכבי יוקרה, פגישות עסקיות, ובעיקר וייב של בורגנות פסטורלית.
כשאיינהורן זקוק למעט יותר דיסקרטיות ממה שמציעים בתי הקפה במתחם, הוא מבקש ומקבל תמיד חדר במשרד של חבר. הוא קיבל מעמד של תושבות קבע ומחזיק ברשת קשרים ענפה בבלגרד. הוא נחשב לחבר קרוב של הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ', ערך בשבילו חמישה קמפיינים (לנשיאות, שניים לפרלמנט ושניים לבחירות מקומיות) שבכולם ניצחה מפלגתו של ווצ'יץ'. המשוואה הייתה ברורה: ככל שהתקרבת לאיינהורן, היית קרוב יותר לצלחת של הנשיא ווצ'יץ'. למרות הדמיון הרב בין ווצ'יץ' לנתניהו, גם מבחינת ההצלחה בבחירות וגם מבחינת ההתנגדות ברחובות, איינהורן ניהל עבור ווצ'יץ' קמפיינים מסגנון אחר, יותר חיוביים, עם דגש על כל מה שהנשיא הסרבי תרם למדינה מבחינת תשתיות, מעמדה בעולם, יחסיה עם המשולש רוסיה, סין וארה"ב ושיפור המשכורות, ופחות דגש על השחרת האחר, בעיקר כי לנשיא אין אופוזיציה מאיימת.
9 צפייה בגלריה
הטיילת על נהר הסאווה בבלגרד, שסמוכה לביתו של איינהורן. וייב של בורגנות פסטורלית | צילום: שאטרסטוק
למרות שעות עבודה מטורפות, הוא מנסה לשמור על לו"ז משפחתי. "ביקרתי אותו פעם, כמה חודשים לאחר שהם עברו לכאן. הוא היה בעננים", מספר חבר קרוב של איינהורן. "יש לו סדר יום קבוע. קם בשש, מכין אוכל לילדים, בדרך כלל סנדוויץ' עם טחינה ופירות עם שוקו חם, מוריד אותם לאוטובוס של בית הספר, מניח תפילין, הולך לשחות קילומטר, עובד, אוסף את הילדים, הם מלמדים אותם ביחד עברית, ארוחת ערב, עוד עבודה, מדבר ומקיים התייעצויות הדדיות עם אמא שלו שלוש-ארבע פעמים ביום".
על מה הם מדברים כל כך הרבה?
"הציונית החזקה שבה לא ממש מאוהבת ברעיון שהבן שלה חי בחו"ל. אבל הוא מאוד אוהב ומעריך אותה על האומץ שלה לעמוד מול הממסד, לומר בקול בהיר מה שרבים רוצים להגיד אבל לא יודעים איך לבטא את זה".
לעומת הלו"ז שלו בארץ, בלגרד היא בית הבראה. "הוא קצת צורך תקשורת עברית, רואה נטפליקס, בעיקר סדרות של אסקפיזם, ועכשיו הוא התחיל לעקוב גם אחרי 'הפטריוטים', והולך לישון", אומר החבר. "הוא כבר לא מבלה כמו פעם, הוריד לגמרי שתייה חריפה, אבל עדיין שותה יין או שני בקבוקי בירה כל ערב. בפעם הראשונה מזה המון זמן לא היה לו שום סטרס. אם הוא צריך לטוס לארץ אחרת, הוא טס בבוקר וחוזר בערב. הוא הולך עם הילדים בטיילת ואף אחד לא מכיר אותו, יש לו מלא זמן משפחה, וכל פעם שהיינו יורדים לטיילת הוא היה פונה אליי בפליאה, 'תראה איך אני לא צריך להחזיק את הידיים של הילדים בגלל הפחד מהקורקינטים החשמליים כמו בתל-אביב' או 'כשאתה מחוץ לישראל אתה מבין איזה רעש משוגע זו ישראל'. אין בבלגרד אנטישמיות. הוא היה מאושר כמו שלא ראיתי אותו מזמן".
התוכנית של איינהורן הייתה להמשיך בתקופה היחסית רגועה הזו עד קיץ 2024, אולי לצאת לעוד שנה של טיולים ולחיות קצת בברלין או בווינה, ואז לחזור לארץ כדי להכניס את הילדה הגדולה למסגרת. אבל אז הגיעה לאיינהורן השיחה מאלי פלדשטיין עם בקשה קטנה: אם הוא יכול לשתול ידיעה ב"בילד" הגרמני.
לפי כתב האישום שהוגש בנובמבר 2024 נגד היועץ פלדשטיין ונגד ארי רוזנפלד, נגד במילואים במערך ביטחון המידע של צה"ל, פלדשטיין קיבל ביוני 2024 מרוזנפלד מידע מסווג שהושג באמצעות אמצעי מודיעיני סודי. במסמך פורטה לכאורה אסטרטגיית המו"מ של חמאס לגבי החטופים, ולפיה חמאס ישאף להאריך את העימות הצבאי כמה שיותר, וינסה להשפיע פסיכולוגית על משפחות החטופים. פלדשטיין, שהיה ללא סיווג ביטחוני מתאים לעבודה בלשכת רה”מ, תכנן על פי החשד להדליף את המסמך ובכך להשפיע על דעת הקהל בישראל, במיוחד לאחר רצח ששת החטופים במנהרה. פלדשטיין העביר את המסמך בתחילה לחדשות 12 כדי שיפרסמו אותו. הידיעה נפסלה על ידי הצנזורה הצבאית, הן בשל תוכנה והן בשל הדרך שבה הושג המסמך, ופלדשטיין התייעץ עם אוריך כיצד ניתן להעביר את המסמך לעיתון בחו"ל, וליצור "מסלול עוקף צנזורה". אוריך המליץ לפנות לאיינהורן. על פי כתב האישום, איינהורן ידע שהמסמך נפסל בצנזורה, אבל העביר אותו לכתב של העיתון הגרמני "בילד". העיתון פירסם, נתניהו ציטט את העיתון, ואז התפוצצה הפרשה.
ב-7 בינואר הזמינה משטרת ישראל את איינהורן לחקירה. עורכי דינו של איינהורן, ליאור אפשטיין ועמית חדד, הבהירו למשטרה כי איינהורן נמצא בחו"ל לבדו עם שני ילדיו הקטנים, ואם ירצו הוא ישמח שהם יגיעו לבלגרד לחיקור דין, עמדה שאותה איינהורן נוקט עד היום. הכותרות בארץ התפוצצו. משם הן זלגו לבלגרד. פתאום איינהורן הופיע בעמוד הראשון של העיתון: הוא באמצע, מימינו נתניהו ומשמאלו ווצ'יץ'. ווצי'ץ' תפס ממנו קצת מרחק, פחות שיחות עם בקשות לקמפיינים התקבלו בנייד של איינהורן. גם קמפיינים שחייבו אותו לצאת מסרביה הוא מיעט לקחת. מכיוון ששב"כ חוקר את פרשת קטארגייט, אמו טליה נאלצה להשעות את עצמה מהוועדה המייעצת למינוי בכירים בנושא ראש השב"כ, בשל ניגוד העניינים. לאחרונה פעילי מחאה החלו לתלות שלטים המגנים את איינהורן מחוץ לביתה של אמו בתל-אביב.
תוך כדי כל זה, מתחילות בסרביה הפגנות ענק נגד ווצ'יץ', מאות אלפי אזרחים עולים לבלגרד כל סופ"ש. איינהורן עדיין טוען בפני מקורביו כי "ווצ'יץ' הוא הבן-גוריון של סרביה", אבל כמי שמזוהה עימו הוא גם החל לקבל קללות ואיומים ברשתות החברתיות; וכך נוצר המלכוד: מצד אחד, הוא לפתע סופג בסרביה כל מה שהוא נמלט ממנו בישראל; מצד שני, הוא חושש לחזור, בעיקר בגלל פרשת הדלפת המסמך ל"בילד". "כמו שהוא מספר את זה, אז זו הפרשה הכי חמורה מבחינתו, אבל לא בגלל מה שהוא עשה, אלא בגלל שחומרת האישומים פה יכולה להפוך בקלות למאסר עולם", אומר לי בשיחת זום מכר של איינהורן.
איך הוא מספר את מה שקרה שם?
"בוא נתחיל במקורות. קצת אחרי 7 באוקטובר מתקשר סבסטיאן לשרוליק ואומר לו שהוא צריך ממנו טובה, שיש עיתונאי גרמני…"
רגע, שנייה. איזה סבסטיאן?
"אה נכון, סבסטיאן קורץ, קנצלר אוסטריה לשעבר, מתקשר לשרוליק ואומר לו שיש עיתונאי גרמני בשם פול רונצהיימר מה'בילד', כתב מהטובים מה שנקרא, שרוצה לטוס ולכסות את המלחמה וצריך ששרוליק יסדר לו אישורי כניסה וגישה. רונצהיימר מקבל גישות וראיונות עם ראש הממשלה והנשיא הרצוג. כשפלדשטיין מתקשר לשרוליק ומבקש טובה, שרוליק לא חושב פעמיים. הוא מקבל את המסמך מפלדשטיין, מכניס אותו לתרגום גוגל וחושב שזה מסמך שדומה לידיעה שפירסם עמית סגל כמה חודשים לפני כן. הוא מתקשר לרונצהיימר והידיעה מתפרסמת.
"אני יודע שזה נשמע מעשה קצת נאיבי ולא אחראי מצידו של איינהורן לא לבדוק את התוכן והסיווג של המסמך לפני שהעביר אותו. הוא אומר שאם היה יודע שזה מסמך מסווג הוא בחיים לא היה נוגע בזה, כי החיים שלו עד אז היו דבש והוא הרגיש שהוא ממש לפני הפריצה הגדול שלו".
נזכיר רק כי בכתב האישום נטען שבין פלדשטיין לנגד רוזנפלד מתקיימת שיחת ווטסאפ ב-4.9.24, ובה השניים מבהירים שמדובר ב"ידיעה סודית מהימנה שמקורה במקור מודיעיני סודי". אבל המקורב אומר כי "איינהורן בחיים לא היה נוגע בזה אם היה יודע שמדובר במסמך מסווג. לפרסם מסמך שלא עבר צנזורה דרך צינור של ערוץ זר? גם צריך להבין את הקונטקסט משני כיוונים. אחד, שזה חבר בלשכת ראש הממשלה שמבקש טובה, ולעשות טובה זו התמצית של שרוליק, והוא עושה את זה בדרך אגב, תוך שהוא עסוק בחמישה קמפיינים של בחירות וניהול משברים ומקבל מאות שיחות טלפון ביום. אז בשבילו זה שגר ושכח.
"ודבר שני, זה שישראל נמצאת במלחמה ושרוליק מגויס לעזור לה. יש לפחות ארבעה מקרים שבהם שרוליק מקבל טלפונים, לפעמים בערב שבת, עם בקשות מאישים ישראלים בכירים שיעזור לשחרר משלוחי נשק לישראל שתקועים בביורוקרטיה. שרוליק מוריד את טווח ההמתנה והניירת משלושה שבועות לשלוש שעות. הוא לא שואל שאלות. כמה פעמים התקשרו אליו כי רצו שנתניהו ידבר עם מנהיגי מדינות שאיינהורן עשה בהן קמפיין. הוא חיבר בינם לבין נתניהו, והחסמים הבירוקרטיים לגבי הנשק הוסרו מיידית".
אז בינתיים הוא לא חוזר.
"עם כל הקשרים שלו וכל האנשים שרוצים לראות אותו, הוא נמצא בסוג של מעצר מדינה כבר כמעט חצי שנה. לא חוצה גבולות, שם לב לכל תכונה סביבו. קצת כמו פושע נמלט".
אתה מספר את זה כאילו הוא איזה גיבור טרגי.
"אמרתי את זה לשרוליק והוא אמר לי שטרגדיה זה חטופים במנהרות. שהוא לא מאבד פרופורציות אפילו אם הקירות סביבו מתחילים לסגור עליו".
בסביבת איינהורן מספרים שבדצמבר, עוד לפני שזומן להגיע לחקירה, הוא הציע מיוזמתו לבוא למשטרה ולמסור עדות, אבל במשטרה אמרו שאין צורך. "אחר כך גיל לימון (המשנה ליועמ"שית – ז"א) פירסם ששרוליק דרוש לחקירה, וזה פורסם בכל התקשורת", אומר חבר שלו, "אבל אין שום זימון רשמי לחקירה, לא אצל שרוליק ולא אצל עורכי הדין שלו. הוא מסתובב בתחושה מאוד קשה ומאוכזבת שהוא תחת רדיפה פוליטית, נזק היקפי למאבק בין שב"כ, היועצת המשפטית, הפרקליטות ונתניהו".
איינהורן משמיע באוזני מקורביו לא מעט מסרים שנשמעים גם כאן – אם קטאר זה כל כך נורא, למה בני גנץ ניסה למכור להם סייבר וכאלו – אבל משוכנע שבעצם הוא אדם פרטי שמופעל עליו מכבש לחצים כדי להגיע לנתניהו. "שרוליק אמר לי שאם היו מחברים ביחד את כל הזמן שהוא בילה ביחד עם נתניהו לבד, היו מגיעים אולי לחמש דקות", אומר אדם שמכיר אותו היטב. "הם היו עושים קמפיינים ביחד. בונים תסריטים, סקיצות, שקפים. בא ביבי, מסתכל פעם אחת, אומר להם מה צריך לתקן, מה להדגיש, להוריד את שנייה 15, להעביר את שניות 4-5 לשניות 12-13, וזהו. בניגוד לאחרים, הוא היה רק נותן שירותים לליכוד, לא עובד של ראש הממשלה ולא של הלשכה. גם אמרו שהוא היה דובר הליכוד, וזה לא נכון. בגלל זה הוא מסתובב עם תחושה שנעשה לו עוול, שרודפים אחריו בצורה לא הוגנת. הוא גם חושב שעושים לנתניהו עוול נוראי. שרוליק חושב שנתניהו אחראי ל-7 באוקטובר, אבל לא אשם".
אדם שעבד עם איינהורן בקמפיין של הליכוד: "כששואלים את שרוליק על הזיהוי הפוליטי שלו, הוא תמיד עונה בגאווה גדולה: 'ביבי הוא מגדולי היהודים. אני לא ליכודניק, אני ביביסט. אני האמא של הביביסט'"
מאז שהפרשות התפוצצו, כך מספרים חבריו, איינהורן גם לא יכול לשוחח עם אוריך. "הוא מאוד מעריך את אוריך", אומר חבר משותף, "אוריך מעורב בערך ב-30 אחוז מהקמפיינים של פרספשן ושרוליק תמיד אומר ש'משכמו ומעלה' זה אנדרסטייטמנט עבור אוריך, שהוא המסי של המקצוע. אני חושב שהוא מאוד כואב את מה שעובר עליו והוא מקווה שזה לא יפגם ביחסים שלהם בעתיד, שלא תהיה טינה ביניהם".
החברים של איינהורן כן מנסים לנפץ את התדמית הזו שלו, של האסטרטג חסר הגבולות והקווים האדומים. לדבריהם, יש לו כאלו, והם ברורים. למשל, הוא לא משתמש בשקרים, וגם לא בפרטים מחייהם הפרטיים של אלו שהוא תוקף. הוא סירב לקמפיין באוסטריה בגלל מנהיג שנתפס בעיניו כנאצי, אבל לא פוסל קמפיין למפלגה כמו "אלטרנטיבה לגרמניה". לגרטה ת'ונברג, הם טוענים, הוא לא יסכים לעשות קמפיין, אבל לראש ממשלת אירלנד כן. גם עם אל-ג'זירה, ערוץ שאותו הוא מכנה "דר שטירמר", הוא לא היה עובד. "שרוליק חושב שאל-ג'זירה הוא אנטישמיות על סטרואידים", אמר חברו של איינהורן, "שאם היה מייעץ לקטארים היה ממליץ לעשות רפורמות בערוץ, בעיקר כדי לקדם את המותג הקטארי בציבורים יהודיים". השוק היהודי, כך מסתבר, מאוד חשוב לאינטרס הקטארי. לדעתם, דרך מוקדי הכוח היהודיים אפשר להגיע למקבלי ההחלטות בארצות-הברית.
חוץ מזה, כמעט הכל לגיטימי בעיניו, והוא מדמה את עצמו לעורכי דין, שגם הם צריכים לייצג לקוחות בעייתים. "אני חושב שהקו האדום המוסרי של שרוליק הוא לא לעשות קמפיין שבו הוא יעבוד נגד לקוחות שלו לשעבר. הוא לא יורק לבאר ששתה ממנה בעבר. הוא קיבל כבר שתי הצעות מבכירים של מחאת קפלן עם צ'ק פתוח כדי להוריד אותו וסירב", אומר אדם שעבד איתו באחד מחמשת הקמפיינים של הבחירות עם הליכוד. במילים אחרות: הוא לא יעשה קמפיין נגד נתניהו. "אני גם לא חושב שהוא פוחד מזה שאחד מהאחרים יהפוך לעד מדינה כי אין עליו כלום, וגם אין שום צ'אנס שהוא יהפוך לעד מדינה בעצמו, כי לפי מה שהוא אומר אין לו שום דבר לתת לחוקרים".
הוא עד היום גאה בקמפיינים "נתניהו ליגה אחרת" ובמיצוב של גנץ כאיש שמאל. חבריו טוענים שאם נתניהו היה מתקשר אליו ומבקש ממנו לעשות משהו, "שרוליק היה עושה את זה בלי לחשוב פעמיים. וזה ברור לכולנו".
גם עכשיו?
"הוא מתרגז מזה שכותבים עליו או מפרסמים שהוא 'היועץ הכי קרוב לנתניהו', אבל מפעם לפעם הוא שולח הודעות טקסט לביבי עם הצעות לייעול כמו, תגיד פחות 'אני' ויותר 'אנחנו'. הוא לא אחד שפוחד מביבי או מתַפקד כיֶס-מן שלו. הוא מודע לקושי התפקיד של נתניהו, לסחטנות הפוליטית כלפיו ולרדיפה אחריו, אבל הוא גם יכול לבקר את ביבי על כך שהוא לא מיהר לקחת אחריות על 7 באוקטובר, או על ההליך הלא-מכבד שבו אלי שרביט קיבל את המינוי לרשות שב"כ רק כדי לבטל אותו שעתיים אחר כך. הוא מודע לבעיות של ביבי ברמת המאקרו, שהוא יכול להשתמש באנשים כדי להשיג את היעד שלו לביצור מעמדו של העם היהודי.
"שרוליק פעם אמר לי: את ביבי הבנתי דווקא אחרי שבנט נבחר לראש ממשלה. כולנו אספנו הכל וחשבנו שהולכים קצת לנוח, והוא אסף את כולם רגע אחרי ההפסד ואמר לנו, 'עכשיו מתחילה המלחמה'".
9 צפייה בגלריה
יועצי נתניהו ביום הבחירות לכנסת ה־ 25 ב־ 2022 . משמאל: טופז לוק, יונתן אוריך, שרוליק איינהורן (עומד) ועופר גולן. "הוא אומר: 'אני לא ליכודניק, אני ביביסט'". ׀ צילום: זיו קורן
הוא עבד בעבר גם עם מרצ וגם עם הקרן החדשה. איפה הוא באמת ממוקם פוליטית?
"כששואלים את שרוליק על הזיהוי הפוליטי שלו, הוא תמיד עונה בגאווה גדולה: 'ביבי הוא מגדולי היהודים. אני לא ליכודניק, אני ביביסט. אני האמא של הביביסט'".
