את כנס החורף של הכנסת סיים שר המשפטים יריב לוין עם שני הישגים משמעותיים: אישור החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לב הרפורמה שהציג לפני שנתיים, והחוק ששינה את הדרך שבה נבחר נציב תלונות הציבור על השופטים. אבל לוין לא עוצר. בכנס הקיץ, שייפתח בעוד כשבועיים, הוא מתכוון לעסוק בשלושה נושאים עיקריים: הנעת פיטורי היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, בחירת נציב תלונות חדש וחקיקה מקיפה בעניין עינויי דין וקיצור ההליך הפלילי, הן בפרקליטות והן בבתי המשפט.
העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה אינה תומכת בחלק מהיוזמות, מבטיחה שלוין ישוב להרגל שטבע – היכן שהדרג המקצועי במשרדו מטיל הסתייגויות או וטו על קידום היוזמה, הוא מסליל אותה לחקיקה פרטית, בדרך כלל בסיועו של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן.
1 צפייה בגלריה
מימין: מיארה. מחכה לבר, לוין. רוב אוטומטי, דרעי. קטטה על הח"כ
(צילומים: אלכס קולומויסקי, שלו שלום)
וכך נראות תוכניות החקיקה של לוין לכנס הקרוב:
החקיקה הפלילית
תיקון להצעת חוק יסוד: השפיטה – זכות הערעור על פסק דין בנושא פלילי תהיה נתונה לנאשם בלבד, ואילו למדינה, שהיא המאשימה בהליך הפלילי, תהא אפשרות ערעור רק ברשות בית המשפט.
דעת מיעוט מזכה בהרכב שופטים – תהווה שיקול דעת שיש להביא בחשבון לשם הפחתת ענישה.
דוחות סודיים כחלק מחומר חקירה יועברו לעורכי הדין – הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הדוחות החסויים שהוגשו לשופט המעצרים יהיו חלק מחומר החקירה בתיק לאחר שהוגש כתב אישום ואין עוד הצדקה לחסות אותם.
החמרת תנאי הסף למעצר לצורכי חקירה ולמעצר עד תום ההליכים – בית המשפט יהיה רשאי להורות על הארכתם רק אם מצא כי המעצר "חיוני". כן מוצע שבקשה להארכת מעצר תוגש רק לאחר אישור מראש של גורם בכיר ומוגדר במשטרה, התביעה או בפרקליטות.
חשש משיבוש הליכים לא תהיה עילת מעצר עצמאית – בית המשפט לא יהיה רשאי להורות על מעצרו של אדם בהסתמך על עילה זו בלבד, אלא אם היא מצטרפת לאחת מעילות המעצר האחרות הקבועות בסעיף (למשל חומרת האישום עצמו או מידת המסוכנות של החשוד). כדי להוכיח את עילת השיבוש, בית המשפט יצטרך להשתכנע כי החשוד עצמו יעשה פעולות שיבוש, התחמקות וכו'.
הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום – כדי להפחית עד כמה שניתן את הפגיעה במי שמתנהלים נגדו הליכים.
סגירת תיק תהיה רק מחוסר אשמה – עילות אחרות, כמו "היעדר עניין לציבור" או "היעדר ראיות מספיקות", יידרשו לנימוקים מיוחדים. עם זאת, ניתן לשקול קביעת חריג שלפיו גורם בכיר במשטרה או בפרקליטות יהיה מוסמך להורות על רישום התיק הסגור במרשם הפלילי (למשל רישום עבירות מין).
בחירת נציב התלונות
ועדת האיתור לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים תתכנס לראשונה כבר בשבוע הקרוב. ללוין יהיה רוב אוטומטי בבחירת הנציב הבא, שלראשונה לא צריך להיות שופט בדימוס של בית המשפט העליון. הרוב – ארבעה מתוך שבעת חברי הוועדה, כולל הוא עצמו: השרה עידית סילמן (הליכוד), ח"כ אופיר כץ (הליכוד) ונציג הרבנות הראשית הרב יצחק זר – צפויים להעניק לו וטו על בחירת כל מועמד.
אף על פי כן, אין לזלזל בחברותם בוועדה של שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין ונשיאת בית המשפט לעבודה, השופטת בדימוס ורדה וירט-לִבנה. חברה נוספת היא הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען. ההערכה היא שתמיכתה תיטה למועמד שירשים אותה במקצוענותו ובתפיסתו כלפי הגנת נאשמים, כפי שתוצג בראיון.
רובינשטיין, דובר בולט נגד המהפכה המשטרית שמבין היטב בפוליטיקה, צפוי, בצוותא עם וירט-לבנה, להציב קשיים מנומקים במקרה שהרוב בוועדה יציג מועמדים לא סבירים. בסביבתו של השר לוין טוענים שהוא עצמו אינו מעוניין במועמדים מופרכים לתפקיד או כאלה שתפארתם היא קרבה לחוגי הימין. לטעמו, די בעצם "שחרור" הליך הבחירה מידי נשיאי העליון בעבר ומאישור הוועדה לבחירת שופטים.
מקורביו הזכירו השבוע שביקש לבחור את השופט המחוזי בדימוס ונציב התלונות על הפרקליטים לשעבר, דוד רוזן, לראש נציבות השופטים, אך הנשיא לשעבר עוזי פוגלמן הטיל על כך וטו – טעות שהובילה כנראה לחקיקה הזו.
הדחת היועמ"שית
לאחר החג מבקש השר לוין להניע את הדחת היועצת מיארה. דמי קדימה כבר הוגשו בדמות החלטת הממשלה פה אחד להביע בה אי-אמון. ההחלטה אינה חלק מהליך הנדרש בנוהל ההדחה, אך היא נועדה בעיני לוין (ונתניהו, שכמובן נעדר מהדיון) להעניק תוקף ולגיטימציה לדרישתו שתוצג לוועדת האיתור וההדחה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.
עם זאת, הליך ההדחה לא יתרומם בקלות ולוין מודע לכך. ועדת גרוניס מאוישת בשלב זה רק על ידי שלושה חברים – גרוניס, נציגת לשכת עורכי הדין עו"ד תמי אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא – ובשל מחלוקת בצמרת הקואליציה טרם נבחר הח"כ הנוסף. הסיבה: ח"כ אריה דרעי דורש שזה יהיה ח"כ ינון אזולאי ואילו השר בצלאל סמוטריץ' דורש שח"כ שמחה רוטמן ייבחר. שר המשפטים לשעבר הנדרש לכהן בוועדה יהיה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה או שר החוץ גדעון סער וגם לגבי חברותם עוד צפויות עתירות לבג"ץ.
גם באשר לקידום ההדחה ירחפו כל העת ההתפתחויות הפוליטיות, המשפטיות והתגובות הציבוריות. בראש ובראשונה – הדחת ראש השב"כ. בעיני המערכת המשפטית, פסק דין הצהרתי של בג"ץ שיאסור או יעכב את הדחת רונן בר ימצב את ההגנה על מיארה. כך גם העוצמה וגובה הלהבות שתצית המחאה הציבורית בשתי סוגיות אלה. וזה עוד לפני האפקט של התקדמות חקירת קטארגייט והחקירה החדשה של מדליף השב"כ – שלא לדבר על המשך עדותו הראשית ולאחר מכן חקירתו הנגדית של ראש הממשלה נתניהו, שצפויות להתחיל מיד לאחר יום העצמאות.
