כשעו"ד הדר עזרא-וייזל הייתה נערה בת 15, היא הוטרדה מינית בידי רב בחטיבת הביניים באולפנה שבה למדה. כשהחליטה להתלונן, איש מלבד בני משפחתה לא ליווה אותה לתחנת המשטרה. "אמא שלי הייתה מי שהסבירה לי את המשמעויות, הכינה אותי למה שאני עומדת לעבור", שיתפה. "אני עצמי לא רציתי להתלונן. ידעתי שאין הרבה סיכוי שיאמינו לי".
גם בחודשים הארוכים שחלפו בין הגשת התלונה לבין כתב האישום נגד הרב שפגע בה, לא עמד לצידה איש קשר מטעם המדינה. "לא ידעתי איפה הדברים עומדים, מה הזכויות שלי, מה התהליך, הרגשתי שאני בערפל. אף אחד לא היה איתי בקשר", תיארה. "עד הרגע שבו נכנסה לתמונה פרקליטה שהייתה קשובה לצרכים שלי".
1 צפייה בגלריה
"הרגשתי בערפל". עו"ד עזרא וייזל שנפגעה, וכיום מלווה נפגעי פגיעה מינית
(צילום: ירדן המבר)
הפוגע של עזרא-וייזל הורשע וישב במאסר. כיום, כשהיא עצמה מלווה נפגעות ונפגעי פגיעה מינית מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עזרא-וייזל זוכה לסגור מעגל ולסייע לנפגעים שעומדים כעת מול הפוגע בחיפוש אחר צדק.
סיוע מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין ניתן מאז שנת 2017, אז נכנס לתוקף תיקון לחוק שהרחיב את הסיוע באופן חלקי גם לתחום עבירות המין. אלא שעד היום, הסיוע שעזרא-וייזל ועמיתיה בסיוע המשפטי היו יכולים להגיש לנפגעות ונפגעים היה מוגבל בהיקפו: רק בעבירות מין חמורות (אינוס, עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע), וגם בשלב שבו נכנס הסיוע המשפטי לתמונה - מהגשת כתב האישום בלבד.
תיקון לחוק הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שייכנס לתוקף השבוע, מרחיב את היקף הסיוע שיוגש לנפגעות ונפגעי עבירות מין. מעתה, יינתן הסיוע כבר בשלב פתיחת החקירה במשטרה, והוא יוגש גם למתלוננות ומתלוננים על עבירות של מעשים מגונים, יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל או בין איש דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ. היבט חשוב נוסף שאליו מתייחס התיקון לחוק הוא ביטול מבחן הזכאות הכלכלית לסיוע משפטי בהליכים אזרחיים, והרחבתו לכל הזכאים לסיוע - ללא קשר למצבם הכללי.
"הליך משפטי מול פוגע או פוגעת הוא תהליך מאוד קשה לנפגעים", הסבירה עו"ד עזרא-וייזל על החשיבות בהרחבת הסיוע משלב הגשת התלונה. "לא פעם, כשנפגעים מגיעים למשטרה כדי להתלונן, הם מרגישים שהם הופכים לנאשמים, בגלל אופי השאלות מצד החוקרים - 'למה לא התנגדת?', 'למה הגעת רק עכשיו?'". הקושי הזה, עלול להוביל למצב שבו המתלוננים מחליטים לחזור בהם, או שלא לשתף פעולה עם ההליך המשפטי ובכך לסכן את הצלחתו.
עו"ד הדר עזרא וייזלצילום: ירדן המבר"בציבור יש תפיסה שהתובע בתיק (הפרקליטות, ש"ק) מייצג את הנפגעת - אבל זה לא נכון, הוא לא בא כוחה של הנפגעת אלא מייצג את המדינה", אמרה יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית. "התיקון לחוק הוא עדות להבנה שהאינטרס של נפגעים ונפגעות הוא לא נגד האינטרס של החברה - להפך. למערכת המשפט יש אינטרס שלנפגעים ונפגעות יהיה סיוע לאורך ההליך הפלילי".
לנפגעי עבירה יש זכויות, כמו הזכות להגנה, הזכות לקבל מידע, הזכות להביע עמדה, וזכות לנוכחות וליווי בהליכים. הזכויות הללו מתווכות לנפגעי העבירה בידי הסיוע המשפטי, אך עבור נפגעי עבירות מין היה הסיוע מוגבל עד עתה. "הייצוג מטעם הסיוע המשפטי כבר משלב פתיחת החקירה במשטרה יאפשר לנפגעי ונפגעות העבירה להשמיע את קולם, להיות מעורבים יותר בהליכים המתנהלים בעניין תלונתם, ולהשפיע על קבלת ההחלטות באמצעות העברת בקשותיהם ועמדותיהם בטיעונים משפטיים סדורים ומבוססים, וייצוגם בהליכים האזרחיים", סיכמה עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.
