ברקע חילופי אש בתוך רצועת עזה וחזרה כואבת למציאות שמחסירה פעימה בליבו של המגזר המשרת, הקבינט יתכנס היום כדי לאשר עקרונית גיוס של עשרות אלפי חיילים וחיילות במילואים – אחרי שחלק מהצווים כבר יצאו – אבל בעיקר כדי לאשר תוכניות להרחבת התמרון ברצועה. זהו בוקר קשה גם לבתים ששוב ייכנסו לסחרור עקב היעדרות האב או האם, וגם כמובן למשפחות החטופים, אשר דורשות הבהרות מהצבא והדרג המדיני לנוכח החשש לגורל יקיריהן.
לפי התוכנית, חלק מאנשי המילואים יחליפו את הכוחות הסדירים בגזרות שאינן הדרום וחלק אמורים לחזור ולהילחם ברצועה. הסיבה לכך פשוטה: הלחץ הצבאי לא הוליד מתווה שגם ישראל וגם חמאס הסכימו לו, לאחר שישראל סירבה לעבור לשלב ב׳ בהסכם הקודם.
על פניו, הרמטכ״ל מתכנן כעת להפעיל את התוכנית הגדולה להכרעת עזה: לפי גורם בכיר במטכ״ל, "אנחנו הולכים לשינוי משמעותי בעזה. מהלך רחב, הכרעתי, בשטחים נרחבים שבהם גם לא פעלנו וגם השיטה תהיה אחרת".
מן הסתם, העמימות נועדה להפתיע את חמאס, אולם ספק אם הפרטים לא ידלפו בתקופה הקרובה. שני שינויים מרכזים נוספים, שאינם חלק מהפעולה הצבאית אך קשורים אליה ישירות, אמורים להשפיע על התוצאה: הראשון הוא הפסקת הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה דרך חמאס והשני הוא חזון טראמפ לעזה ("הגירה מרצון").
באשר לסעיף הראשון, צה״ל נערך למימוש התוכנית שאושרה על-ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, לפיה הסיוע ההומניטרי ייכנס באמצעות חברה אזרחית ולא יחולק על-ידי חיילי צה״ל. היקף המשאיות יהיה קטן באופן משמעותי ביחס לעבר, ובוודאי לא יגיע ל-650 משאיות ביממה. מנגד, הרמטכ״ל הבהיר בישיבת הקבינט כי הסיוע יהיה מספיק כדי שלא להרעיב את האוכלוסייה, על מנת לשמר את הלגיטימציה הבינלאומית. רצוי להעיר בהקשר הזה, שמחוץ לארצות הברית רכבת הלגיטימציה כבר יצאה מזמן מהתחנה, וספק אם המדיניות החדשה תזיז משהו במשרדי החוץ של צרפת, בריטניה וגרמניה, למשל.
החגים הלאומיים עברו תחת עננה הנובעת ממצב החטופים, הכבדת הנטל על הציבור המשרת ושאלות קשות על מטרות המלחמה הגלויות והסמויות. יש לקוות ובעצם לדרוש, שמקבלי ההחלטות ייקחו בחשבון את כל המחירים של החלטותיהם לכאן או לכאן
באשר לחזון טראמפ, התקווה לנהירת עזתים אל מחוץ לרצועה צריכה להישקל כנגד המציאות, שבה אין באמת תוכנית סדורה, תשומת הלב של הנשיא נתונה לחזיתות אחרות (אתמול הוא השתעשע בהחלפת האפיפיור) וגם לביקור המדיני החשוב במדינות המפרץ.
צל כבד על המבצע
ביקור זה, שייערך באמצע החודש, יכול להטיל צל כבד על הרחבת המבצע והציפיות בציבור צריכות להיות בהתאם: בהנחה שטראמפ לא מתכוון להגיע לסעודיה וקטאר כדי לריב אלא על מנת לסגור עסקאות, הרחבת המערכה לא תגיע לכדי הסתערות רב-אוגדתית בטווח הזמן המיידי.
בינתיים, טיווח של ספינת סיוע הומניטרי באמצעות מל״טים חשף הצצה לניסיונות לשבור את המצור הישראלי על הרצועה. לפי דיווחים, ספינת הסיוע ההומניטרי “Conscience”, השייכת לקואליציית “משט החירות לעזה”, הותקפה ככל הנראה על-ידי מל”טים במים בינלאומיים סמוך לחופי מלטה. הספינה, שהפליגה מתוניסיה לעזה, נשאה ציוד הומניטרי ופעילים בינלאומיים במטרה לשבור את המצור על הרצועה. מקור ביטחוני מערבי מסר לערוץ אל-ערביה הסעודי כי הספינה היא חלק משיירה בהובלת חמאס, והוסיף כי היא תכננה להתחכך בכוחות צה״ל וכי חמאס נעזר בכיסויים מסחריים מזויפים כדי להוציא את המשט לדרך.
יוסי יהושועבישראל לא לקחו אחריות על הפעולה, שבה מל״טים פגעו בגנרטור, גרמו לשריפה והותירו את הספינה ללא כוח מנועי. כוחות ממלטה ומקפריסין הגיעו לסייע, וכל 16 האנשים על הסיפון – 12 אנשי צוות וארבעה אזרחים – חולצו ללא פגע. אם צה"ל אכן ביצע את הפעולה, אזי ניכר שישנה פעילות צבאית נגד חמאס מחוץ לתמרון הקרקעי והתקיפות מהאוויר.
כל זה טוב ויפה, אך לא משנה את העובדה שהחגים הלאומיים עברו תחת עננה הנובעת ממצב החטופים, הכבדת הנטל על הציבור המשרת ושאלות קשות על מטרות המלחמה הגלויות והסמויות. יש לקוות ובעצם לדרוש, שמקבלי ההחלטות ייקחו בחשבון את כל המחירים של החלטותיהם לכאן או לכאן.
