טל שגיא-קאופמן עדיין זוכרת לפרטי פרטים את היום שבו צפתה בצילומים המצמיתים שתיעדו מה שעל-פי האישומים התרחש במשפחתון של בנה. שלוש שנים חלפו מאז, אך לדבריה ההשלכות עדיין ניכרות. היום (שני) תדון ועדת החינוך בנתונים על ההתעללות בגני הילדים.
"זה נזק-נזק. לקחנו אותו לכל טיפול אפשרי. לצערנו, אף גורם במדינה לא נותן על זה את הדעת", היא מספרת. "אנחנו אוכלים את עצמנו - איך לא שמנו לב? איך לא חיברנו את הנקודות? בלי שהתכוונו לזה, פגענו באמון שלו שהעולם הוא מקום טוב".
ההקלטות שתיעדו את המתרחש במשפחתון בכפר סבא נחשפו בזכות אם אחרת, מעיין, שפעלה בעקבות חשד שהתעורר אצלה לגבי הנעשה במקום.
תחילה לא ייחסה לכך חשיבות, שכן שני ילדיה הגדולים יותר היו במשפחתון בעבר, והיא הכירה היטב את בעלת הגן, ברכה אלון, ואת בתה שני בקר שעבדה עימה. אבל אחרי שבתה הקטנה, תינוקת בת כמה חודשים, הצטרפה למשפחתון, היא החלה להפגין סימנים מחשידים.
מעיין החליטה לא להתעלם מתחושת הבטן ולהקליט את הנעשה בגן. "ברגעים האלה חרב עליי עולמי", היא מתארת את ההקלטות, שמהן עולה החשש כי התינוקת נותרה בוכה במשך זמן רב בלי לאכול. "לא רוצה לאכול - אל תאכלי", נשמעת אחת המטפלות אומרת.
מעיין המזועזעת פנתה למשטרה, וכך החל התהליך שהוביל להגשת כתב האישום נגד בעלת המשפחתון ובתה, שהקראתו תיערך בעוד כשלושה שבועות.
פסק דין של שופט בית משפט השלום בכפר סבא, אביב שרון, דוחה את בקשתן של השתיים לביטול כתב האישום ומגולל את תמצית החשדות נגדן: "היכתה על ידו של א'", "משכה באוזנה של ב'", "ניערה ומשכה את ראשו של ג' בזמן שהאכילה אותו", "השכיבה את ד' בלול בכוח, טלטלה אותו וסטרה לו בחוזקה". "ה' בן השנתיים וחצי ספג בהזדמנויות שונות מכה וסטירה".
"מגיעות הקלטות מזעזעות"
המקרים הללו תועדו ב-2020 במצלמות שהתקינו אלון ובקר במשפחתון מכוח החוק שנכנס לתוקף, אך המשטרה הצליחה לשחזר צילומים רק מתקופה קצרה מאוד, בתחילת שנת הלימודים של אותה השנה. אלמלא תלונתה של מעיין במשטרה, גם המעט שצולם, במהלך חודש אחד ב-2020, לא היה מתגלה.
ההקלטות הקוליות של מעיין לא נכללות בכתב האישום. "מגיעות אלינו הקלטות מזעזעות, אבל בהליך הפלילי הן לא נלקחות בחשבון כי המטפלת תמיד יכולה לומר: 'זה צליל של דפיקה על השולחן', או 'לא קיללתי את הילד, פלטתי קללה כי הייתי עצבנית על בעלי'", אומרת אלונה דניאל, מנהלת מטה המאבק למען הילדים - עמותה המלווה משפחות שילדיהן היו קורבן לעבירות שהתרחשו במסגרות לגיל הרך, ובהן גם את האימהות מהמשפחתון של ברכה.
המקרים שבהם העדויות והחקירות מבשילות לכדי כתב אישום הם לרוב אלה שבהם ישנו תיעוד במצלמות - כפי שדורש החוק עבור מסגרות של פעוטות בגילי 3-0. בנה של שגיא-קאופמן היה במשפחתון משנת 2020, ולכן תועד במצלמות. על-פי כתב האישום, ברכה הכתה אותו "בעוצמה, מספר פעמים", בעת שהיה בחלל המרכזי של הגן.
עו"ד גיא ארנברג, המייצג את השתיים, מסר בתגובה: "יודגש כי אין מדובר בחשד להתעללות. לֹא בִּכְדִי אין תנאים מגבילים נגד מרשותיי, שעומדות על חפותן. באשר להקלטות, מדובר ביציקת תוכן לנשמע בהקלטה מפרי הדמיון, ולראיה הפרקליטות בחרה שלא לכלול את ההקלטות בכתב האישום".
טל ומעיין לא לבד. על-פי נתונים חדשים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשנת 2024 נפתחו 166 תיקים במשטרה בחשד לאלימות כלפי ילדים במסגרות לגילי 6-0 - בדרך כלל בעבירות של תקיפה או התעללות פיזית ונפשית.
מספר התיקים שנפתחו בשנה שעברה אומנם נמוך מעט בהשוואה לשנת 2023 (אז נפתחו 212 תיקים), אך ייתכן שהסיבה לכך היא תקופת המלחמה, כאשר מסגרות לגיל הרך מאזורי קווי העימות והפינוי לא פעלו. מבט על שלוש השנים האחרונות מגלה קפיצה במספר התיקים שנפתחו בחשד לאלימות בהשוואה לשנים שקדמו לכך, כנראה בזכות העלייה במודעות לנושא.
מהפכת "הגנים השקופים"
חלק מהתיקים שנפתחו בשנים האחרונות עדיין פתוחים, ומוקדם לקבוע כיצד יסתיימו. אך הניתוח שערכו בכנסת מצביע על הבדל ניכר בסטטוס התיקים בגילי 3-0 לבין אלה שנפתחו בחשד לעבירות בגיל 6-3: בגילים הצעירים יותר, נסגרו כשליש מהתיקים ללא כתב אישום, לעומת 70% מהתיקים בגילי 6-3 - בדרך כלל בשל חוסר ראיות.
הסיבה לפער, ככל הנראה, היא היעדרן המוחלט של מצלמות בגילים הגבוהים יותר, משום שהחוק הנוכחי אינו מחייב זאת.
תיקון לחוק שעלה לדיון בוועדת החינוך בשנה שעברה, בהובלת ח"כ אופיר כץ (ליכוד), ביקש לחייב גם את גני הילדים בגילי 6-3 להציב מצלמות, אך נגנז לפי שעה, בין היתר בשל התנגדות נחרצת של הסתדרות המורים. הצבת מצלמות, הסבירה יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ענתי דדון, באחד הדיונים בכנסת בנושא, תהפוך "כל גננת בישראל לחשודה".
שר החינוך קיש הצטרף להתנגדות של הסתדרות המורים להרחבת החוק עד לפרסום מסקנות ועדה שהקים לדון בנושא. אלא שעל אף שחלפו שנתיים, הוועדה טרם פרסמה את מסקנותיה. כץ סבור כי הנתונים מחזקים את הצורך בהרחבת החוק. "מצלמות הכרחיות כדי למגר את תופעת ההתעללות בפעוטות, וצריך להציב אותן גם בגנים לגילי 6-3. זה הביטחון של הילדים שלנו, וגם של הצוות החינוכי", אמר. "צר לי שבהסתדרות המורים לא מבינים את זה ומתנגדים לכך נחרצות".
בינתיים עברה הצעת חוק אחרת, המאפשרת להרחיב את אפשרות הצפייה במצלמות המותקנות בגנים גם להורים, לגנים שיבחרו בכך. "אני קורא להורים: תרשמו את הילדים רק לגנים השקופים, רק ככה אפשר לפקח באמת ולדעת שהיקרים לנו מכול מוגנים", אמר כץ.
מעיין, שזכתה לראות כתב אישום מוגש נגד המטפלות של ילדיה בזכות התיעוד שנותר במצלמות, סבורה שמדובר בצעד הכרחי. "אם לא המצלמות, ברכה ושני היו ממשיכות לנהל את הגן, ודור שלם היה ממשיך ללכת לשם", היא אומרת, "יש היום מצלמות בכל מקום - כשאני הולכת לסופר, מצלמים אותי. המציאות העכשווית היא שילדים עלולים לחוות אלימות, ובהיעדר מצלמות - אי-אפשר להוכיח את זה".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.05.25
