אומנם אין מדובר באסון מדיני או משבר חסר תקדים בין ישראל לארה"ב, ובכל זאת, העובדה שנציגי הממשל האמריקני הגיעו להסכמות על שחרורו של עידן אלכסנדר במו"מ ישיר מול חמאס, מעידה על פער שהולך ומתרחב בין הצדדים. ההחלטה האמריקנית לא להמתין לצד הישראלי, ובעצם להגיע מעל הראש של בנימין נתניהו לעסקה מצומצמת ככל שתהיה, מהווה הוכחה לכישלון יוצא דופן של הדרג המדיני בישראל. הפעם אין אפילו דרג ביטחוני כדי להפיל עליו את האחריות. ביבי בישל, וכולנו אוכלים את התבשיל.
השליח המיוחד של הנשיא טראמפ, אדם בוהלר, שנשא דברים על המטוס בדרכו לישראל יחד עם אימו של עידן אלכסנדר, יעל, המחיש עוד יותר את גודל האבסורד: בעוד הוא מדבר על החובה האמריקנית להביא לשחרור כל החטופים, נתניהו ואנשיו מצטיירים בעיני רוב הציבור הישראלי כמי שמנסים להכשיל את העסקה הזו בכל דרך. ואכן, ביבי ניסה וינסה כנראה לעכב או למסמס כל עסקה שתביא לשחרור כל החטופים בתמורה להפסקת אש בעזה, ולעומתו הנשיא טראמפ נחוש מאוד לחתור לעסקה גדולה הרבה יותר שכוללת הפסקת אש בעזה ושחרור חטופים.
בשלב זה, נתניהו מעדיף את שלמות הקואליציה שלו על פני כל אפשרות של הישג מדיני משמעותי למדינת ישראל
לכאורה ניגוד אינטרסים שמעיד על המתיחות בין הצדדים. ועדיין, אם נתניהו ילך עם המתווה שהציע וויטקוף ויסכים להפסקת אש ארוכה ושחרור כל החטופים, הרי שישנו סיכוי סביר שהמהלך הזה יוביל לשינוי טקטוני במזרח התיכון ואולי אפילו לשינוי המגמה בדעת הקהל ביחס לנתניהו. רוב הציבור הישראלי יתמוך במהלך שיוביל לשחרור החטופים אפילו במחיר של עצירת לחימה זמנית מול חמאס. רוב הציבור גם יקבל בברכה עסקה מדינית גדולה יותר שתכלול נורמליזציה עם סעודיה. אך לשם כך נתניהו יצטרך להתעלם מהאיומים של בן גביר וסמוטריץ' בדבר פירוק הממשלה וספק אם לנתניהו יש את הרצון לעשות זאת. הוא מעדיף את שלמות הקואליציה שלו בשלב זה על פני כל אפשרות של הישג מדיני משמעותי למדינת ישראל.
ניתן רק לשער מה יכול לקרות אם ביבי יסכים לעצירת האש בעזה ושחרור כל החטופים. מהלך שכזה יוביל ללחץ כבד על חמאס לוותר על השליטה האזרחית בעזה ובהמשך אולי גם להתפרק מנשקו. איום של פעולה ישראלית צבאית בגיבוי אמריקני לאחר שחרור החטופים, במקרה שחמאס לא יסכים להתפרק מנשקו, יכול להיות משמעותי הרבה יותר מכזה שנעשה כאשר עדיין מוחזקים בעזה 58 חטופים, חיים או מתים. הסכם נורמליזציה עם סעודיה שיוביל לא רק להסכמי שלום אזוריים אלא גם להקמה של אלטרנטיבה שלטונית לחמאס בעזה, יחליש מאוד את הארגון העזתי ויכול להביא לשינוי הרצועה. נכון, זו כנראה תהיה הרשות הפלסטינית שתפעל שם לצד נוכחות של כוחות ערביים אחרים, ועדיין זה עדיף על פני האופציה שבמשך שנים רבות כל כך חיזק נתניהו את חמאס.
פעולה צבאית נרחבת כעת אולי תשרת את נתניהו פוליטית בטווח הזמן הקצר, בהישרדות, אך בוודאי שלא תסייע למדינת ישראל או לביבי בבחירות באוקטובר 2026. עוד חיילים וחטופים הרוגים, ביקורת בינלאומית קשה, הרג של אלפי פלסטינים שחלקם חפים מפשע ובסופו של דבר חזרה לנקודת ההתחלה: צה"ל, מפאת שיקולים של כוח אדם ושחיקה, ייסוג משטחים ברצועה וחמאס יחזור אליהם. הרמטכ"ל וצה"ל מבינים זאת, ייתכן שאפילו נתניהו מבין זאת. כל עוד לא תקום בעזה חלופה שלטונית לחמאס, הארגון ימשיך לשרוד ולפעול שם.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.05.25
