שורת ארגונים אזרחיים שעוסקים בטווח רחב של סוגיות בתחום החינוך, זכויות אדם, זכויות עובדים ואוכלוסיות מוחלשות, שפעילותם נתמכת בהיקף משמעותי או חלקי בידי גורמים כמו האיחוד האירופי, עלולים להיפגע קשות מהצעת החוק למיסוי כבד של תרומות ממדינות זרות, שמקודמת בימים אלו בכנסת. מנהלי עמותות שהחוק עלול לפגוע בהן סיפרו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" על החשש מפני פגיעה קשה בפעילות הארגון שלהם בשל החוק ועל ההשלכות ארוכות הטווח של החלשת החברה האזרחית בישראל בעקבותיו.
ח"כ אריאל קלנר מהליכוד הציג את החוק שעבר בקריאה טרומית, ככזה שמטרתו "לחסום ארגוני דה-לגיטימציה כמו שוברים שתיקה ואחרים". על-פי הצעת החוק, שבשבוע שעבר התקיים דיון עליה בוועדת החוקה, ייאסר על עמותות שרוב תקציבן מבוסס על תרומה ממדינות זרות לעתור לבית המשפט. עמותות שיקבלו תרומות ממדינות זרות יחויבו לשלם מס של 80% על התרומה - אלא אם הן נתמכות גם על-ידי ממשלת ישראל.
2 צפייה בגלריה
"אם תהיה חקיקה כזאת, המוטיבציה של מדינות זרות להעניק מענקים לפעילות חברתית בישראל תרד או תיפסק לחלוטין". פעילות של עמותת "יוזמות עתיד"
(צילום: יוצרות עתיד)
המשמעות היא שעמותות שאינן נתמכות על-ידי המדינה, אך קיבלו תרומה מגורם זר, ייפגעו בהיקף משמעותי. "אנחנו לא מקבלים כסף ציבורי מהממשלה, כי חשובה לנו העצמאות שלנו", אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע. "אם נקבל כסף מהמדינה זה ישים אותנו בניגוד עניינים מול הדרישה לשקיפות ולפיקוח ציבורי על נבחרי הציבור", הסביר. בין המאבקים הזכורים של התנועה בשנים האחרונות ניתן למנות עתירה בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים של דיוני הממשלה בתקופת הקורונה, ומאבק משפטי לחשיפת ציוני המיצ"ב של בתי הספר.
כארגון שאינו נתמך על-ידי המדינה, אך מקבל מפעם לפעם מענקים מהאיחוד האירופי לטובת קידום יוזמות משותפות הקשורות בקידום השקיפות, החוק חושף את התנועה לחופש המידע למיסוי כבד במיוחד. שר האוצר יוכל לפטור עמותות מסוימות מהמס הדרקוני, אך הקריטריונים לכך אינם שקופים. "העובדה שסמוטריץ' מקבל את השאלטר מאפשרת לו להחליט אילו ארגונים הם 'בעד המדינה', ומי נחשב 'האויב'", אמר נגב, והוסיף: "הממשלה רוצה לשלוט על השיח".
שדולת הנשים, כמו רבות מהעמותות הפועלות למען זכויות נשים, פועלת ללא מימון ממשלתי כדי לשמור על עצמאותה ועל האפשרות לפעול עם גורמים שונים בשדה הפוליטי. מנכ"לית השדולה טל הוכמן הביעה גם היא חשש מפני פגיעה אפשרית של החוק בארגוני נשים. "במציאות שפויה, שבה המדינה מבינה את חשיבות קידום זכויות נשים, היא מפנה תקציבים ותשומת לב לנושא - לא משאירה אותו לפילנתרופיה בלבד. ובוודאי שלא מעבירה חוקים שמחסלים את היכולת של עמותות שפועלות לקידום שוויון לגייס משאבים ולהמשיך לפעול", אמרה.
גם בעמותת "יוזמות עתיד", הפועלת להעצמה כלכלית של נשים שנקלעו למורכבות כלכלית ומלווה אותן בתהליך הקמת עסק קטן, הביעו התנגדות לחוק. בשנים האחרונות הוקמו במסגרת פעילות העמותה אלפי עסקים של נשים. בנוסף, מאז פרוץ המלחמה, מלווה העמותה מאות נשים יזמיות שנקלעו למשבר עקב המלחמה. ברקע הפסקת הסיוע האמריקני שהוביל ממשל טראמפ, העמותה פועלת לקבל מענקים מגורמים אחרים - בין היתר מהאיחוד האירופי - לטובת המשך פעילותה, אך כעת גם מימון אלטרנטיבי זה עומד בסכנה בשל החוק החדש. "אם תהיה חקיקה כזאת, המוטיבציה של מדינות זרות להעניק מענקים לפעילות חברתית בישראל תרד או תיפסק לחלוטין", אמרה יו"ר העמותה בת שבע משה.
2 צפייה בגלריה
קלנר: "הצעת החוק הגיונית ומידתית, אני קשוב לכל הצעה שתבטיח מנגנונים ראויים"
(צילום: אביגיל עוזי)
העמותה "איתך - מעכי. משפטניות למען צדק חברתי", הפועלת לקידום זכויות של נשים מוחלשות, אינה נתמכת על-ידי המדינה משום שאין תקנות תמיכה הקשורות בתחומי פעילותה. "המדינה לא תומכת בארגונים שפועלים לקידום מדיניות ומיצוי זכויות לנשים", הסבירה עו"ד אלה אלון, מנכ"לית שותפה בעמותה.
גם גיוס כספי פילנתרופיה בתחומים הללו הוא משימה לא פשוטה, כך שחלק מפעילות העמותה מתבסס על מענקים מטעם האיחוד האירופי ומדינות שונות, כמו ממשלת גרמניה - למשל עבור מיזמים הקשורים בקידום שוויון מגדרי ברשויות המקומיות או קידום נשים במוקדי קבלת ההחלטות. בין השאר, הארגון קיבל בשנה האחרונה מימון מהאיחוד האירופי עבור פרויקט לקידום מנהיגות מקומית לנשים בחברה הבדואית. מקורות המימון הללו, אמרה אלון, הם אוויר לנשימה עבור פרויקטים מהסוג הזה, והמס הכבד עלול להוביל להפסקת שיתופי הפעולה. הסעיף בחוק הפוטר ממס ארגונים שיקבלו גם תמיכה מהמדינה, הסבירה אלון, "יהפוך את העמותות למעין בנות ערובה של המדינה. חברה אזרחית חופשית היא ליבת הדמוקרטיה".
עמותת "חיים וסביבה" היא ארגון-גג המאגד כ-130 ארגוני סביבה שונים. חלק מתקציבה מגיע מכספי תמיכה מטעם האיחוד האירופי עבור מיזמים הנוגעים למשאבי הטבע במרחב כולו, כגון שמירה על ניקיון הים התיכון. "אין בפעילות הזאת שום דבר חתרני, רק רצון לקדם שיתוף פעולה בין מדינות שונות כדי לשמור על הסביבה. ראינו כולנו כמה שיתוף הפעולה הזה חשוב גם בגל השריפות וגם כשהיה זיהום ממכלית בים", אמר נפתלי אופנהיימר, חבר הוועד המנהל בארגון. הוא מתח ביקורת על הצעת החוק, הפוגעת במגוון ארגוני חברה אזרחית: "אם יש ארגון מסוים שחותר תחת המדינה - תפעלו נגדו. אל תפעלו באופן גורף נגד ארגונים".
ח"כ אריאל קלנר מסר: "תכלית הצעת החוק היא למנוע התערבות של ממשלות זרות בנושאי ביטחון, הגירה ומימון הגנות לחשודים בטרור. הצעת החוק נמצאת כעת בדיוני ועדת החוקה, ואני קשוב לכל הצעה שתבטיח מנגנונים ראויים על מנת שהארגונים שעוסקים בנושאי רווחה, תרבות ואחרים ואשר אינם מבקשים לקדם נושאים שנויים במחלוקת לא ייפגעו. זו אינה מטרת החוק. מדינות המעוניינות לקדם אינטרסים מדיניים מוזמנות לעשות זאת במסלולים דיפלומטיים ובפורומים בינלאומיים.
"לא היינו מעלים על הדעת שישראל תממן הגנה משפטית של באסקים שהיו חשודים בטרור או קמפיין לפרישה סקוטית מבריטניה, ולכן הצעת החוק היא הגיונית ומידתית. אמשיך לעבוד עם כל הגורמים כדי להגיע לנוסח מידתי ומאוזן שישמור על החברה האזרחית בישראל, אך ימנע את ניצול הדמוקרטיה שלנו על מנת לקדם אינטרסים זרים המנוגדים לביטחון המדינה".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.05.25
