קל לשער איזו סערה הייתה מתעוררת לו שופט בישראל היה אומר לעמיתיו ש"לאחר שנסיים עם חמאס נעבור לטפל בערביי ישראל. הערבים אשמים בכול. הערבים יותר גרועים מחמאס. הם הסכנה הכי גדולה למדינה".
הסערה הייתה הופכת לסופת הוריקן אם היה מתברר שאותו שופט גם הטיח ש"בגללכם, ערביי ישראל, קרה לנו כל הבלגן הזה. כל הבלגן של 7 באוקטובר קרה בגללכם" או שהיה מספר בישיבת מחלקה שהוא נמנע מלהשתתף באירוע משום ש"אני לא סובל אותם. הם ערבים". האדמה והשמיים היו רועדים יחד, ובצדק.
השופטים כולם היו מגנים את הדברים ודורשים למצות את הדין עם מי שהעז להתבטא כך על עמיתיהם ועל ציבור גדול שמופיע לפניהם. סביר גם שראשי המערכת היו פותחים מיד בבדיקת הטענות (במיוחד כשהמתלוננים עצמם הם שופטים!), ומורים לשופט לצאת לחופשה מיידית עד לסיומה.
למרבה החרפה, זה בדיוק מה שלא נעשה בפרשה זהה שנחשפה על-ידי אבישי גרינצייג מחדשות i24, בנוגע לסגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, השופט יורם ברוזה, שכל הציטוטים בפסקה הקודמת מיוחסים לו אלא שבמקום "ערבים" נטען שכבודו אמר "דתיים". במקום להגן על שופטים ושופטות שאזרו עוז להתלונן על חברם, ובמקום לחשוב על המתדיינים שמופיעים יום-יום באולמו, נשיא בתי משפט השלום בדרום בחר דווקא לגבות את השופט ברוזה ולאחל לו בקבוצת השופטים (בה חברים גם המתלוננים): "תחזיק מעמד", כשהוא בוחר משום מה להדגיש את "עבודתו המסורה" של אותו שופט, אף שלמיטב ידיעתי טרם נקבע שלעובדים מצטיינים ומסורים מותר להתבטא בגזענות, אבל אפשר שאני טועה.
גם לא להיאמר, גם להיות נטולי הקשר ובו-זמנית גם להילקט בצורה בררנית?
גם תגובת השופט ברוזה עצמו מביכה: "הדברים המיוחסים לשופט כוללים דברים שלא נאמרו והם נטולי הקשר, נבררו באופן מגמתי משיחות פרטיות, ואינם משקפים את עמדותיו". כיצד יכולים דברים גם לא להיאמר, גם להיות נטולי הקשר ובו-זמנית גם להילקט בצורה בררנית? להנהלת בתי המשפט הפתרונים.
בכל מקרה, לא השופט ולא הנשיא מכחישים למעשה את הדברים, שמעבר לפגיעה באמון הציבור ובטוהר ההליך השיפוטי, עלולים גם להוות הפרה של כללי האתיקה של השופטים (שאוסרים הבעה בפומבי של דעה בעניין לא משפטי ששנוי במחלוקת ציבורית). הניסיון לטעון שישיבות מחלקה הן אירוע פרטי מגוחך כשלעצמו, אבל גם אם נניח שהוא נכון, מישהו באמת מעלה על הדעת שמתדיין דתי כלשהו ירגיש שהוא מקבל את יומו בבית המשפט לאחר שהתברר שזה מה שכבודו חושב עליו ב"שיחות פרטיות"?
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי ולא רק דתיים אלא כל מתדיין באשר הוא. גזענות היא גם "פגיעה בכבוד, בזכויות ובהזדמנויות, על בסיס שיוך קבוצתי". מי שמשייך אנשים לקבוצה ואז מייחס להם באופן פרסונלי מאפיינים קבוצתיים (כמו דעות קדומות), לא יעשה זאת רק כלפי ציבור אחד. הפרקטיקה הגזענית הזו תיושם בהמשך גם לגבי קבוצות אחרות.
השופטת דפנה ברק-ארז כתבה לאחרונה בצדק ש"לא תמיד היה המשפט כלי חשוב במאבק בגזענות, אלא דווקא חלק מן המנגנונים החברתיים הגזעניים עצמם". אסור שנחזור לשם.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.05.25
