אחד הדברים המשמעותיים שהמלחמה חשפה קשור לתלות של ישראל בארצות-הברית. קל לשכוח, לאור הביקורות על המדיניות המגבילה של ממשל ביידן, אבל ביום שלאחר 7 באוקטובר, היה זה האיום שהשמיע ביידן לעבר חיזבאללה ואיראן, Don't, לצד העברת נושאות המטוסים לאזור, שהעניק לישראל את המשענת הבסיסית להמשך המלחמה, שעלולה הייתה להתפתח אחרת ללא גב אמריקאי מיידי.
גם במהלך המלחמה ניכר היה שללא אספקת נשק קבועה – גם אם לעיתים חלו בה הגבלות מסוימות – והתמיכה המדינית של ארה"ב, היינו מתקשים להתמיד בקרבות. ואילו בעת חילופי המהלומות עם איראן - ארה"ב כבר נלחמה אקטיבית לצידנו בהגנה מפני טילים. ישראל, וזה ברור לכל הצופה במזרח התיכון, אינה מסוגלת בלי אמריקה.
התלות בארה"ב היא, ראש ובראשונה, כורח הנסיבות. חזקה ככל שתהיה, ישראל מוקפת באיומים רבים מדי, כל שכן בעוינות מדינית בעולם. למעשה, ברית עם מעצמה הייתה חלק מהאסטרטגיה המדינית-ביטחונית של ישראל מאז היווסדה. מאז ימי בן-גוריון, ישראל קשרה את עצמה בברית עם מעצמה כדי להתמודד עם מגוון האיומים עליה: בשנות ה-50 וה-60 המוקדמות הייתה זו צרפת, מאז שנות ה-60 ישראל נשענת על ארה"ב.
הברית מעניקה לנו יתרונות עצומים – טכנולוגיים, צבאיים, כלכליים ומדיניים. אבל היא גם מחייבת את ישראל להתחשב באינטרסים גלובליים של אמריקה. מנהיג ישראלי חכם אמור לדעת לא רק לתמרן בין הדברים אלא גם לחבר את האינטרסים.
העובדה שעתה נראה שארה"ב פועלת במנותק מהאינטרסים של ישראל, או אפילו בניגוד, נובעת בעצם מכך שחוץ מהשאיפה ל"ניצחון מוחלט" על חמאס, לישראל אין אסטרטגיה מאז תחילת המלחמה. כך הופכת ישראל, שיש לה חשיבות עבור ארה"ב משום שהיא המאחז היציב והחזק במרחב, לנטל יותר מנכס עבור אמריקה.
ממשל ביידן ניסה מהרגע הראשון לנצל את המלחמה כדי לסיים עם ניצחון אסטרטגי, אך ישראל המשיכה להתרכז בהשגת "ניצחון מוחלט" בעזה. כשטראמפ נכנס לבית הלבן היה ברור שלצד הצהרות תמיכה נלהבות, הוא מינה לא מעט בדלנים לתפקידי מפתח בממשל
ממשל ביידן ניסה מהרגע הראשון לנצל את המלחמה כדי לסיים עם ניצחון אסטרטגי, אך ישראל המשיכה להתרכז בהשגת "ניצחון מוחלט" בעזה. כשטראמפ נכנס לבית הלבן היה ברור שלצד הצהרות תמיכה נלהבות, הוא מינה לא מעט בדלנים לתפקידי מפתח בממשל. מה גם שהוא כבר הוכיח שהוא מרבה לאיים אך מתנגד עקרונית למלחמות, כל שכן ממושכות, שכן מבחינתו הן בזבוז משאבים שאפשר להשיג בהסכמים בלי לירות ירייה. ישראל הייתה גם צריכה להבין שלאף נשיא – עוד מאז ג'ורג' בוש, דרך אובמה, טראמפ בקדנציה הראשונה וביידן – אין אינטרס להילחם באיראן וכולם יעדיפו הסכם. לכן ישראל הייתה אמורה לנצל את הקדנציה של טראמפ כדי להשיג הסדרים עם מדינות ערב, כולל סוריה, ובעזה, בתנאים שאולי היה לה קשה יותר להשיג תחת ביידן.
אבל לא. בדיוק כפי שישראל ידעה לבקש מביידן רק עוד סיוע צבאי, כך גם טראמפ גילה שישראל לא מעוניינת להשתלב בניסיון העסקי שלו לקדם את המזרח התיכון לעידן חדש. בכך ישראל, בעצם, מסרבת לעזור לעצמה, כולל בשחרור החטופים.
האירוניה העגומה היא שארה"ב מנווטת עתה במנותק מאיתנו לא בגלל ביידן, וגם לא בגלל טראמפ. אלא בעיקר משום שהממשלה לא מסייעת לארה"ב לפעול למען אסטרטגיה שמשרתת אותנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.05.25
