בזמן שעינננו היו נשואות אל שחרורו המשמח של עידן אלכסנדר משבי חמאס, הוציא בג"ץ פסק דין דרמטי במסגרתו ביטל את האופן בו נבחר נציב שירות המדינה מזה עשורים, ואף הפך פסק דין של עצמו מלפני 14 שנה שאישר את דרך הבחירה. אתמול מינתה הממשלה את מנכ"ל משרד החוץ עדן ברטל כממלא מקום הנציב. התהום הפעורה בין חלקי החברה הישראלית חדרה אל בית המשפט והשתקפה במובהק בפערים בין השופטים האקטיביסטיים עמית וברק-ארז לשופט סולברג השמרן.
כל נציבי שירות המדינה עד היום נבחרו ללא הליך תחרותי כבמכרז. מדוע? כי זהו החוק: "הממשלה תמנה נציב שירות המדינה, על מינויו לא תחול חובת המכרז". העתירות שהוגשו לבג"ץ תקפו את החלטת הממשלה בדבר האופן שכן יש לבחור נציב, ולא את החוק. מה עשו השופטים? קיבלו את העתירות ולא רק שביטלו את החלטת הממשלה אלא שקבעו כי חלה חובה - בניגוד לחוק - כך שדה פקטו חוקקו את החוק מחדש. במקום שראש הממשלה יציע לממשלה מועמד אשר טיבו יבחן בוועדה, קבע בג"ץ כי יש לעשות זאת בועדת איתור שהיא זו שתביא לממשלה מועמד. במילים אחרות: אם עד היום הממשלה שלטה בבחירת הנציב, ועדת מומחים ומשפטנים תשלוט. בכך הפכו פסק דין קודם של בג"ץ שהשופט עמית, כיום נשיא העליון, ישב בהרכב וחתם עליו וקבע שאין חובה לבחור נציב בוועדת איתור.
השופט עמית כתב כי הוא לא השתנה, אלא המציאות, ועל המשפט להתאים עצמו למציאות החדשה שבה יש ממשלה שלהשקפתו מבצעת פעולות של "שחיקה ודריסה עקבית של נורמות ציבוריוֹת-מינהליוֹת-ממלכתיוֹת, שהיו מושכלות יסוד מאז קום המדינה שעד לאחרונה ניתן היה להניח כי במשטר דמוקרטי תקין פשוט לא יקרו". לכן גם פסל להכניס שיקולי מדיניות לבחירת הנציב, כי כיום ישנו ראש ממשלה שכפי שכתב השופט כבר אין חזקה שימנה את האדם המתאים לתפקיד. בעוד על נורמות להיקבע תחת מסך בערות, פסק הדין התאים אותם לממשלה הנוכחית. זה נכון שכלל הוא שעל המשפט להתאים עצמו למציאות המשתנה, אלא שמדובר במציאות האובייקטיבית. ודעתו הפוליטית של נשיא העליון על הממשלה, מכובדת ככל שתהיה, היא שלו, סובייקטיבית. היא אינה "המציאות".
השופט סולברג מתח ביקורת על השופט עמית כי פסק בניגוד לחוק, התעלם מהלכת ביהמ"ש ועוד. השופט סולברג קבע כי לא רק שמותר אלא נדרש להכניס שיקולי מדיניות הממשלה לבחירת הנציב משום שבתפקידו הוא מבצע פעולות מקצועיות שנגזרות מתפיסת עולמו. וטבעי שתדרוש הממשלה בין תפיסתה לתפיסתו. בניגוד לשופט עמית, לשופט סולברג תפיסה משטרית אחרת שמאמינה בנבחרי הציבור ובשיטה הדמוקרטית וכי מה שהיה תקין עד כה, אין סיבה שיפסל.
השופט עמית כתב שיש לשנות את שיטת הבחירה כי הנה השירות הציבורי במצב רע. את זאת קבע על בסיס נייר עמדה אחד בלבד של עותר בעל עניין, אבל ניחא. מה נאמר על איכות השירות בבתי המשפט בישראל?
השופט עמית כתב שיש לשנות את שיטת הבחירה כי הנה השירות הציבורי במצב רע. את זאת קבע על בסיס נייר עמדה אחד בלבד של עותר בעל עניין, אבל ניחא. מה נאמר על איכות השירות בבתי המשפט בישראל? אין חולק - בכי רע. לפי התזה של השופט, אם נשיאי העליון הביאו למערכת בעלת ביצועים ירודים, יש לבטל את שיטת בחירת נשיא העליון, את הסניורטי. באופן אבסורדי, נשיא העליון דורש מכרז ותחרות בעוד הוא עצמו נבחר לתפקיד הרם בשיטה בה יש קריטריון אחד ולא ענייני: ותק. שופטים שלא ברור מה הרקע המקצועי שלהם בניהול מנהלים את אחת המערכות הגדולות והחשובות במדינה. כמו בקיבוץ - רק כי הם וותיקים. בג"ץ הרי היה פוסל מייד החלטת ממשלה לפיה הנציב יבחר בשיטה בה נשיא העליון נבחר. אלא שיש רק רשות אחת בישראל שמשוחררת מכללי המשפט המנהלי - הרשות השופטת. ואותה, אין צורך להתאים למציאות.
משעשע היה לראות בדיונים את נציג הפרקליטות טוען בדבר חשיבותה של תחרות ותנאי סף רלוונטים בהתמודדות על תפקידים בשירות המדינה. לאחרונה התפנה תפקיד מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות לאחר שזו נבחר לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה. במחלקה ישנן שלוש פרקליטות ותיקות ומנוסות מאוד, מקצועיות ובעלות בקיאות בידע הנצרך במחלקה: יעל ביטון, לוי קאופמן ואביטל ריבנר-אורון. אלא שמזה זמן רב לפרקליט המדינה אין אמון בפרקליטי המחלקה, זה נוגע למתח שנוצר בין פרקליטי המחלקה למנהלת הקודמת המקורבת לאיסמן ממחוז חיפה. איסמן מעוניין שוב למנות פרקליטות המקורבות אליו ממחוז חיפה, עוד מימיו כפרקליט המחוז. לפי מקורות בפרקליטות, אחת מהן היא הפרקליטה המלווה של חקירת "'קטארגייט", שלי זאבי, בעלת מומחיות בפלילים ובעבירות ביטחון. איסמן סרב להגיב לכך, בכל מקרה, בפרקליטות המחלקה הוא לא מעוניין. וזו בעיה, כי בניסיון, בידע ובהתאמה לתפקיד שלהן יהיה לפרקליטות מחוץ למחלקה קשה מאוד להתחרות.
לאחרונה הוציאו איסמן ונציבות שירות המדינה את המכרז לתפקיד, וראו איזה פלא. תנאי המכרז השתנו ונוספו תנאים שמעולם לא היו בו קודם לכן במכרזים הקודמים לניהול המחלקה. ומה נוסף? ידע במשפט פלילי-ביטחוני, ניסיון בבחינה ראייתית של תיקים, ניסיון בליווי חקירות ביטחוניות ובגיבוש כתבי אישום. התנאים החדשים לא רק שהם מתאימים למועמדות של איסמן מחיפה, הרי שהם מנטרלים את פרקליטות המחלקה הבינלאומית מפני שבמחלקה לא עוסקים בכלל במשפט ביטחוני, לא בוחנים ראיות, לא מלווים חקירות וגם לא מגישים כתבי אישום. את הידע במשפט בינלאומי, עיקר וכל עבודת המחלקה, הציב איסמן רק אחרי ידע בפלילים ובביטחון. תנאי המכרז פשוט פוסלים את שלושת הפרקליטות. ונשאלת השאלה, אם במחלקה לא עוסקים בתחומים האלה בכלל, איך ומדוע הם מצאו את דרכם למכרז במחלקה שכלל לא נצרך ידע בתחומים הללו?
בדקתי עם פרקליטי מחוזות בפרקליטות שהמחלקה הבינלאומית עובדת מולם, עם מנהלי המחלקה הקודמים, אף אחד לא נועץ בהם
בפרקליטות הסבירו שאכן, התנאים לא היו קודם, וגם המחלקה לא עסקה בתחומים הללו, אך פרקליט המדינה החליט לשנות את מאפייני המחלקה ועבודתה. שינויים זה טוב. לפי כללי המשפט המנהלי והניהול התקין, על החלטות כאלה להיות מלוות בעבודת מטה מסודרת ולהתקבל על פי תשתית עובדתית, נתונים ועוד. ביקשתי לראות את עבודת המטה אלא שמסתבר שאין כזאת, לא נערכה. בפרקליטות הסבירו שאין צורך ושנערכו "התייעצויות". בדקתי עם פרקליטי מחוזות בפרקליטות שהמחלקה הבינלאומית עובדת מולם, עם מנהלי המחלקה הקודמים, אף אחד לא נועץ בהם. בפרקליטות הסבירו שיש להתאים את המחלקה למציאות המשתנה.
מדוברות הפרקליטות נמסר: "כל ניסיון להציג את שינוי הכישורים הנדרשים למכרז זה כמהלך פרסונלי או כזה שנועד לקדם אדם כזה או אחר – חוטא לעובדות ולעקרונות המקצועיים שבבסיס ההחלטה. בשל הצורך להתאים את תפקידי הניהול הבכירים לאתגרים העכשוויים, לצורכי השעה ולשינויים בשדה המקצועי, עדכנה הפרקליטות במבט צופה פני עתיד את תיאור התפקיד של מספר משרות, ואת הכישורים הרצויים של חלקן, עדכונים שאושרו ע"י כלל הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.05.25
