ב-5 בספטמבר האחרון הגיעו ארבעה אנשי מבקר המדינה למשרדי מפלגת יש עתיד בתל-אביב לפגישה עם היו"ר יאיר לפיד. הם עסקו בחקירת טבח 7 באוקטובר והאירועים שקדמו לו וביקשו לתשאל אותו מתוקף היותו ראש ממשלה לשעבר. "אני לא רב או מתווכח עם עובדי מדינה, אבל אתם שותפים להונאה", אמר להם לפיד. "החקירה הזאת היא רמאות של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שרוצה לשרת את נתניהו ולזהם את כל חומרי החקירה, במטרה לתקוע את האפשרות לוועדת חקירה ממלכתית. אני אזרח שומר חוק ואענה על כל השאלות, אבל אני דורש שיירשם בפרוטוקול שזו הונאה של נתניהו".
בחדר השתררה דממה ארוכה, אבל בסופה החוקרים שאלו ולפיד השיב. שמונה חודשים חלפו וגם כיום הוא סבור שחקירת הטבח מהווה חריגה מוחלטת מסמכותו של מבקר המדינה. אגב, מי שטרם הוזמן למסור עדות או גרסה בפני המבקר הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מה שהחל במחאה של לפיד בסתיו שעבר קיבל השבוע ממד פורמלי. בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בנוכחות אנגלמן, הטיחו בו בכירי יש עתיד שהוא להוט לטרפד הקמה של ועדת חקירה ממלכתית. "אני לא מבין איך המבקר מתחמק מתשובה לשאלה הכי בסיסית: למה עד היום לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית?" אמר ח"כ אלעזר שטרן לאנגלמן. "יש תחושה של סיכול".
גם ח"כ יואב סגלוביץ' מחזיק באותה עמדה. "יש גבול ליכולת של מוסד המבקר", הוא אומר. "אין לו סמכות או כלים לחקור את 7 באוקטובר. דיברתי איתו וניסיתי להוציא ממנו אמירה: 'תגיד שאתה בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית'. גם משפחות חטופים דרשו ממנו להתבטא, אבל הוא סירב. הוא עובד ציבור ולאמירה שלו יש משמעות ערכית. התפקיד שלו מחייב אותו לומר באופן פומבי שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית".
אנגלמן לא נשאר חייב. "המבקר לא יירתע מהניסיונות להלך עליו אימים וימשיך בביקורת נוקבת על כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי", נמסר השבוע בתגובה לפנייתנו. "כפי שאמר כבר באוקטובר 2023 – עם הקמת ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם איתה גבולות גזרה. מי שהגנה על שומרי הסף בגרונו, משתלח בעצמו בשומר סף כשהביקורת נוגעת גם בו אישית כראש הממשלה לשעבר. זאת בעוד מבוקרים אחרים, כולל הבכירים ביותר, משתפים פעולה כמתחייב בחוק.
"הצביעות זועקת לשמיים: בזמן שלפיד מחרים את הביקורת, חבר מפלגתו, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ מיקי לוי, מבקש מהמבקר למהר ולפרסם את דוחות המלחמה. המשתלחים אף מבזים את בג"ץ שמחק את העתירות שהוגשו נגד הביקורת".
חוק עוקף פריימריז
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ הבטיח בחירות מקדימות במפלגתו, אבל לא נראה שהוא מתכוון לקיים. בתחילת השבוע הונחה בכנסת, כמעט בהיחבא, הצעת חוק שלו ושל חברי סיעתו שכותרתה: "שיטת בחירה רשימתית פתוחה למחצה". ההצעה מאחורי השם המוזר הזה נועדה לאפשר למצביעים ביום הבחירות לכנסת לדרג את מיקום המועמדים ברשימה שלה ייתנו את קולם. ברמה הטכנית לא ברור כיצד ניתן לקיים שיטת בחירות מסורבלת כזו, שתעכב את המצביעים בקלפיות, אבל גורם בכיר במפלגה מתעקש שהיוזמה מתבססת על עבודת מחקר ואימוץ השיטה הנהוגה בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות בעולם.
מדובר דה-פקטו בחוק עוקף פריימריז ודברי ההסבר שלו מתייחסים לכשלים בשיטה הנוכחית: "השיטה החדשה תהיה בניגוד לשיטת הפריימריז, המאפשרת לחברים לא כנים, שאינם תומכי המפלגה ומצביעיה, להשפיע על הרכב רשימת המועמדים".
גנץ עבד על נוסח החוק עוד לפני פרוץ המלחמה והגשתו התעכבה בשל הנסיבות. בגיבוש ההצעה הוא הסתייע מאחורי הקלעים בשני גופים משני קצוות אידיאולוגיים: פורום קהלת, המכון הימני-שמרני שליווה באותם ימים את המהפכה המשפטית של יריב לוין ושמחה רוטמן; ומנגד, המכון הישראלי לדמוקרטיה. גורם במחנה הממלכתי אמר השבוע שהחוק הזה הוא הדבר היחיד שגנץ וקהלת מסכימים עליו, וששיתוף הפעולה עם שני הארגונים נועד לבסס קונצנזוס.
אף שההצעה אמורה לאפשר לכל מפלגה להחליט אם היא פותחת את רשימת המועמדים שלה לבחירות פנימיות ביום הקלפי, סביר שסיכוייו של החוק לעבור אינם גבוהים, בלשון המעטה. וממילא, יכול להיות שהמטרה של גנץ היא אחרת: להרוויח זמן ולא לקיים פריימריז לרשימה ולראשות המפלגה, כפי שהתחייב בהסכם האיחוד שלו עם גדי איזנקוט.
הנעדר הנצחי מהכנסת
לפני מספר שבועות נכתב כאן על הנעדר הנצחי מהכנסת: יו"ר ש"ס אריה דרעי. הוא לא שר, ולמרות זאת הוא כמעט לא מופיע במקום העבודה שלו. ברוב טבלאות הנוכחות של הכנס הקודם הגיע דרעי למקום ה-120 והאחרון, עם נוכחות של שעות בודדות בכל שבוע. הוא מעדיף לעבוד ממרפסת ביתו בהר נוף או במשרדי ש"ס בהר חוצבים.
עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון) פנתה השבוע לוועדת האתיקה של הכנסת בתלונה שלפיה דרעי "מועל בתפקידו ואינו מתפקד כלל כח"כ". סמנכ"לית העמותה, ד"ר עו"ד יפעת סולל, צירפה דוח המצביע על כך שהוא לא עמד במכסת המינימום החלה על ח"כים (נוכחות ב-66% מישיבות המליאה). למשל, דרעי נכח 19% מהזמן בכנס החורף הקודם, 10% בכנס הקיץ ו-26% בכנס החורף האחרון. הוא הניח הצעת חוק אחת (ולא טרח להציגה במליאה) ונאם רק שלוש פעמים. הוא לא הגיש אף שאילתה, הוא אינו חבר באף ועדה ולא השתתף ולו בדיון אחד בוועדות.
"אופן תפקודו של דרעי הינו ייחודי בחומרתו... מעולם לא תועד ח"כ שבאופן שיטתי וקבוע אינו ממלא ולו את ראשית חובותיו", נכתב בתלונה. "אנחנו דורשים מהוועדה להתכנס לאלתר ולהטיל עליו את הסנקציות החמורות ביותר הקבועות בחוק: שלילת שכר לשנה שלמה והשבת הטבות כלכליות ששילמו לו, ובכלל זה הוצאות רכב ושכר של שלושה יועצים פרלמנטריים". יו"ר ועדת האתיקה, אגב, הוא ח"כ משה רוט מיהדות התורה.

מטעם דרעי נמסר בתגובה: "מדובר בתלונה שקרית כחלק ממסע רדיפה פוליטי. דרעי הוא מהח"כים הפעילים ביותר בכנסת, שיוזם עשרות חוקים חברתיים חשובים המוגשים על ידי ש"ס. הוא פועל מהכנסת, ממשרדי ש"ס ומביתו, לצד השתתפותו בפורומים ביטחוניים ופעילותו לשחרור החטופים. הניסיון להציגו כבלתי פעיל מנותק מהמציאות".
מה חושב הציבור הישראלי על הנציגים שעבורם הצביע בבחירות האחרונות? מי גאה יותר ומי פחות מרוצה מהבחירה שלו? מרכז "אקורד" באוניברסיטה העברית ערך סקר בנושא, ואלה הנתונים: 72% ממצביעי העבודה-מרצ (כיום הדמוקרטים) מרוצים מהבחירה שלהם (ייתכן שהנתון מושפע מבחירת יאיר גולן לתפקיד יו"ר המפלגה). רק 46% חשים גאווה בפעילות הפוליטית של מפלגות המרכז והימין שאינן חברות בממשלה (יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והבית היהודי של איילת שקד). 49% ממצביעי מפלגות הקואליציה מרוצים מבחירתם. רק 43% ממצביעי המפלגות הערביות חשים גאווה בבחירה שלהם.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.05.25