צילה המאיים של איראן הטיל אתמול כתם כהה על דיוני הפסגה הערבית ה-34 שהתכנסה בבגדד, בירת עיראק. שלוש מדינות חברות – סוריה, לבנון וירדן – החליטו לא לשלוח את מנהיגיהן בגלל הזיקה החזקה בין השלטון העיראקי להנהגה בטהרן. בסך הכול נרשמה נוכחות די עלובה באירוע: למרות הלחצים שהפעילה עיראק, התייצבו רק חמישה מתוך 22 שליטי מדינות העולם הערבי. השאר הסתפקו בשיגור דרג נמוך יותר: ראש ממשלה, שר חוץ או נציג אחר.
שני נושאים מרכזיים עלו על סדר היום של הפסגה: המלחמה בעזה והמצב בסוריה. עיראק, המארחת, שלחה את ראש הממשלה עם הצעה לא מעניינת: להכריז על הקמת קופה ערבית משותפת לסיוע לתושבי עזה. ראש הממשלה המקומי התחייב גם לתרום 20 מיליון דולר.
שמו של הנשיא דונלד טרמאפ הורחק בכוונה מהפסגה, כדי לא להרגיז את האיראנים ולא להקפיץ את תושבי עזה. בהצעתו האחרונה, להעביר כמיליון מתושבי הרצועה ללוב, הוא לא הודיע לאיזו לוב מן השתיים הוא מתכוון. קרבות עזים מתנהלים בטריפולי בין לוב "הרשמית" ו"נציגת האחים המוסלמים". המשלחות הערביות הסכימו להתייחס ליוזמה המוזרה של נשיא ארה"ב כאל עוד בלון ניסוי שיתפוצץ עוד לפני שיגיע לקרקע המציאות.
נשיא מצרים א-סיסי, יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן והירדנים, שנוגעים ישירות בבעיה של עזה, ניצלו את המיקרופונים כדי לחזור על המנטרה הקבועה: רק פתרון בתוך הרצועה - לא להרחיק את תושביה מאדמותיהם. ישראל כמעט לא חטפה. להפך, נאומו של ראש ממשלת ירדן, ג'עפר חסאן, היה הוגן לחלוטין כלפינו. גם א-סיסי לא יצא למתקפה חזיתית פרועה נגד ירושלים.
לעומתם, לנשיא תימן היה חשוב להתייצב באירוע ולהפגין נוכחות בגלל מאבקי השלטון בארצו נגד החות'ים (שוב איראן עולה על המפה). אורחי הכבוד היו ראש ממשלת ספרד שמפגינה תמיכה חד-משמעית בתושבי עזה, מזכ"ל הליגה הערבית, מזכ"ל האו"ם, נציג זוטר של האיחוד האירופי ושליח מיוחד, ותיק ומוכר, של נשיא רוסיה פוטין, השגריר מיכאיל בוגדנוב.
מסקנה מיידית: אין מה להיבהל מוועידות פסגה, בעיקר אם הן נערכות במדינות לא רלוונטיות. עם זאת, לישראל אסור לשכוח את התפקיד החשאי שמילאה עיראק במתקפת הטילים מאיראן
מסקנה מיידית: אין מה להיבהל מוועידות פסגה, בעיקר אם הן נערכות במדינות לא רלוונטיות. עם זאת, לישראל אסור לשכוח את התפקיד החשאי שמילאה עיראק במתקפת הטילים מאיראן. וגם לא לשכוח את בת הערובה הרוסייה-אמריקנית-ישראלית אליזבט צורקוב שמוחזקת בידי אחד מארגוני הטרור העיראקיים. בעת האחרונה נעשה ניסיון להביא לשחרורה, אבל מארח הפסגה, ראש ממשלת עיראק, הודיע ש"אין לנו שמץ של מושג איפה מחזיקים אותה".
לפני יותר משנה נערך בחבל כורדיסטן העיראקי כנס לטובת הקשרים עם ישראל. בגדד הודיעה על מעצרם של כל משתתפי האירוע. אבל איש לא נחקר, נעצר או הושלך לבית הסוהר. עיראק תוכל לסמן כעת וי על מילוי תפקיד המארחת (באולם כנסים מפתיע ביופיו) ותחזור לשמור על פרופיל נמוך, עד לפעם הבאה שבה תיקרא לדגל בידי שליחי המנהיג חמינאי. כי עיראק איבדה את עצמאותה. אפשר להגדיר אותה כמדינה ערבית שהדגל הירוק-אדום-לבן האיראני מתנוסס בצמתים המרכזיים שלה, והמיליציות הפרו-איראניות מכתיבות את סדר היום של תושבי "ארץ שני הנהרות", הפרת והחידקל.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.05.25
