בעוד הוויכוח על דרך מינוי השופטים קורע את החברה הישראלית, אתמול נבחרו למשרות שיפוט 21 נושאי משרה חדשים שלמעשה נקבעו בראש ובראשונה על-פי מפתח מפלגתי. כבר שנתיים שבימין רוצים לשנות את אופי בחירת השופטים בטענה שיש להביא למגוון גדול יותר של יושבים על כס השפיטה. מנגד, בשמאל חוששים שהדבר יביא לפוליטיזציה של המערכת ומינוי לפי דעות. בוועדה למינוי דיינים בחרו אתמול, ולא בפעם הראשונה, דיינים חדשים שהתבחין הראשון לבחירתם היה שיוכם המגזרי או המפלגתי.
גם מי שלא שותף לדיל הצליח להשפיע על בחירת הדיינים ולהביא למועמדים החשובים לו. ח"כ פנינה תמנו ונציגי לשכת עורכי הדין התעקשו על מועמדים שנכנסו לרשימות המפלגתיות. כך נבחר הרב אברהם חשאי, דמות חשובה ומוערכת על רבני קהילת יוצאי אתיופיה, וגם מועמדים שמשרתים במילואים. אבל עדיין, צריך לדבר על השיטה.
מערכת בתי הדין מתנהלת מחוץ למרכז תשומת הלב הציבורית, על אף שמדובר על-פי חוק בערכאות שיפוטיות לכל דבר ועניין. בסמכות הדיינים להוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ, מעצרים, סקנציות כלכליות ולכלוא אזרחים במקרה של סרבנות גט. לא פעם מכריעים הדיינים בסוגיות שנוגעות לגידול ילדים או הסכמים כלכליים, מעמדם של אזרחים כיהודים או לא ועוד סוגיות כבדות משקל.
בסמכות הדיינים להוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ, מעצרים, סקנציות כלכליות ולכלוא אזרחים במקרה של סרבנות גט. לא פעם מכריעים הדיינים בסוגיות שנוגעות לגידול ילדים או הסכמים כלכליים, מעמדם של אזרחים כיהודים או לא ועוד סוגיות כבדות משקל
למרות המעמד הרם והסמכות הרחבה שבידיהם, את הבחירה בדיינים מבצעים באופן שאם היו נבחרים כך שופטים לבית משפט מחוזי - סביר להניח שהרחובות היו בוערים.
במהלך שהפך למסורת, נבחרים הדיינים בחלוקה של שליש-שליש-שליש. שליש חרדים אשכנזים, המזוהים עם יהדות התורה; שליש חרדים ספרדים מאזור החיוג של ש"ס או דומה לה; ושליש דתיים לאומיים מטעם מפלגת הציונות הדתית, או סיעה אחרת שייצגה את הציבור הסרוג בעבר. כאשר נציגי המפלגות מביאים לשולחן הוועדה את השמות, ישנו דיל שבמסגרתו בהצבעה החשאית כל נציג מהנציגים הפוליטיים מצביע עבור המועמדים שלו ושל חבריו. כך נבחרים בישראל דיינים.
מחוץ למערכת
מה קורה עם בוגרי בתי מדרש לדיינות, תלמידי חכמים מוכשרים שלא מזוהים עם אחת המפלגות? דיינים בוגרי בתי המדרש של חסידות חב"ד, שאינה מיוצגת בכנסת? זרמים מעדות שאין להם מפלגה בכנסת, כמו גאורגים? תלמידי הרב עמאר? גם אם יהיו מוכשרים וידענים ביותר, בסבירות גבוהה ימצאו את עצמם מחוץ למערכת - כי הדיל מתמקד בשיוך הפוליטי או העדתי, עוד לפני יכולות, רמת ידע והתאמה לתפקיד.
מנגנון הדיל למעשה גם מנטרל את המשמעות של ועדה רחבה שדנה בכל מועמד ומועמד. מה המשמעות של מערך שלם שיושב ודן בכובד ראש, אם לדוגמה נציג מפלגה א' לא שלם עם אחד המועמדים וחושב שהוא לא ראוי, אך מצביע לו כי הוא מחויב לדיל שבו האחד מצביע למועמד שהשני תומך בו, ולהפך?
שילה פרידצילום: טל שחר זו לא שיטה מתחת לשולחן או בחדרי חדרים. היא נעשית בגלוי ובמודע. יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, אמר בסיכום ההצבעה: "אני שמח שבסופו של דבר ההליך הושלם והוועדה בחרה 21 דיינים ראויים, בהסכמה של שליש לכל סיעה, כדי שלא יהיה מצב שיהיה חוסר דיינים בבתי הדין".
ניתן לומר שמפלגת הציונות הדתית "נקלעה לסיטואציה". כדי למנות דיינים חובשי כיפה סרוגה כנראה שאין מנוס מלשלב זרועות עם הסיעות החרדיות ולקבל נתח של ייצוג, מאשר להפסיד את הקרב ולהותיר את המערכת בלי דיינים ציונים.
אם לבית המשפט העליון היו מציעים לבחור שופטים מהליכוד ומיש עתיד, ממרצ ומהציונות הדתית, כנראה שהימין והשמאל היו יוצאים יחד לרחובות.
